גירעונות גדולים ברשויות המקומוית

אשדוד: 355 מיליון שקל לשכר

בעיריית אשדוד מתפארים בכך שהם מצליחים לסיים את השנה ללא גירעון תקציבי. בתחילת הקדנציה וגם כעת, סיימה הרשות עם תקציב מאוזן, ללא עודף וללא מחסור.

בשנת 2003 עמד התקציב של העירייה על כ- 789 מיליון שקל, שישה אחוזים יותר מהשנה החולפת. ההכנסות העיקריות של העירייה מקורן בתשלומי הארנונה שמזרימים לקופת העירייה כ- 410 מיליון שקל, ומשירותים מקומיים.

45 אחוז מהתקציב, שהם כ-355 מיליון שקל, מיועדים לשכר. בסעיף ההוצאות בולטת עלות שכרם של קברניטי העירייה (ראש העירייה, סגניו והמנכ"ל), שעומדת על כמעט חמישה מיליון שקלים לשנה. במסגרת "ההוצאות הקטנות" ניתן לראות כי הכיבוד לראש העירייה וסגניו עלה השנה למשלם המיסים כ-70 אלף שקל, מכשירי הכתיבה שלהם עלו לנו 35 אלף שקל, ההוצאות בגין עיתונים הסתכמו בעשרת אלפים שקל, ולא פחות מ-214 אלף שקל הושקעו במימון בולים וחשבונות טלפון שונים.

על אף אווירת הבחירות, דווקא השנה ירד סעיף האירועים בשיעור של שלושה אחוזים ביחס לשנת 2002, כאשר לאירועי הקיץ, פורים ואביב הוקצה סכום של כ-1.5 מיליון שקלים.

אשקלון: צפויים לסיים בגירעון

בשנת 99' עמד תקציב עיריית אשקלון על עודף של 1.8 מיליון שקלים בתקציב השוטף. שנת 2001 לעומתה, הסתיימה בגירעון שוטף של 12 מיליון שקל. עקב כך נקטה העירייה צעדים קשים, ואת שנת 2002 היא כבר סיימה בעודף תקציבי של 344 אלף שקל. לדברי דובר העירייה, דני שחר, השנה המצב הכספי של העירייה קשה יותר. "בגלל התוכנית הכלכלית של הממשלה והשלכותיה על הרשויות המקומיות, אנו עושים את כל ה מאמצים לשמור על מסגרת תקציבית מאוזנת", אומר שחר.

בכירים נוספים בעירייה מעריכים כי השנה תסיים העירייה את שנת התקציב באופן גירעוני הרבה יותר. תקציב העירייה עומד השנה על 439,696 מיליון שקל, מתוכו הולכים 187 מיליון לשכר, כאשר ראש הרשות וסגניו משתכרים 2.195 מיליון שקלים. 97 אלף שקל הוציאו ראש הרשות וסגניו עבור אירוח וכיבוד. טלפונים ומברקים עלו למשלם המיסים 111 אלף שקל ושירותי לווין 3,500 שקל.

בישיבת המועצה האחרונה התבקשו חברי המועצה על ידי ראש העירייה, שבתאי צור, להגדיל את מסגרת האשראי ל-20 מיליון שקל, במקום עשרה מיליון. הגזבר, אלברט אלקובי, הסביר בישיבה כי על פי פקודת העיריות, לרשות מותר לקבל מסגרת אשראי עד חמישה אחוזים מתקציבה. לדבריו, המסגרת המבוקשת כיום עומדת על 4.5 אחוזים. חבר האופוזיציה יוסי אסידו התנגד להסדר וטען כי העירייה תגיע למצב שבו לא תוכל לשלם משכורות לעובדים.

הוצאות נוספות שנרשמו השנה: 800 אלף שקל עבור אירועי פסטיבל "בריזה", על יום העצמאות הוצאו 420 אלף שקל, ערב למשורר פושקין עלה לעירייה 5,000 שקל, מקהלת היידיש עלתה לעירייה השנה 30 אלף שקל, ערב לדינו לעומת זאת עלה 67 אלף שקל, והמימונה עלתה 90 אלף שקל.

יבנה: צמצמו את הגירעון

הגירעון המצטבר של עיריית יבנה, שעמד בראשית שנת 99' על 76 מיליון שקל, ירד ל-25 מיליון בסוף שנת 2002. במהלך ארבע השנים האחרונות צמצמה העירייה את סך חובותיה בכ-60 מיליון שקל, כולל חובות לבנקים ולספקים.

דובר העירייה, אריאל הלר: "עם כניסתו לתפקיד, גיבש ראש העירייה תוכנית התייעלות שהתבטאה בפיטורי 232 עובדים. פעולה זו הצילה את העיר מקריסה של ממש. במקביל, העמיקה העירייה את גביית החובות והוכרזה מלחמה במשתמטים מתשלום. איזור התעשייה שווק נכונה ומשקיעים רבים החליטו להעביר את מפעליהם ליבנה. צבי גוב ארי הצליח לייצב את המערכת הכלכלית ובמרוצת השנים האחרונות זכתה העירייה בפרסי משרד הפנים על ניהול כספי ומוניציפלי".

שדרות: תמיכה ממשלתית

הגירעון המצטבר של עיריית שדרות עמד בתחילת שנת 99' על 23,839 מיליון שקל. במהלך ארבע השנים שחלפו מאז נבחר אלי מויאל לראשות העירייה עבר התקציב שינויים גדולים, שעיקרם בצמצום הוצאות שכר ובהרחבת המשענת הממשלתית בעקבות הכרזה על העיר כיישוב ספר. הגירעון המצטבר של העירייה קטן עד לסכום של 19,387 מיליון שקל בסוף שנת 2002. חלוקת התקציב היא על בסיס החלטה עקרונית, לפיה עיקר ההשקעה תהיה בחינוך. אגף זה קיבל במהלך השנים כ-40 אחוז מסך כל התקציב, שעומד על קצת יותר מ-110 מיליון שקל. סכום דומה מופנה לסעיף שכר העובדים.

בעירייה רואים בהורדת הגירעון המצטבר הישג, אולם אומרים שיש צורך להמשיך לקצץ בהוצאות, תוך הרחבת הסיוע החיצוני לעיר.

קרית-גת: 86 מיליון לחינוך

על פי דו"ח מבוקר, עמד בשנת 99' הגירעון המצטבר של עיריית קרית-גת על 86,712 מיליון שקל. בשנת 2002 עמד הגירעון על פי דו"ח מבוקר על 80,672 מיליון שקל. הנתח הגדול ביותר בתקציב העירייה מוקצה לסעיף החינוך ועומד על 86,247 מיליון שקל, המהווה 34 אחוז מסך כל התקציב.

תגובת ראש העירייה, אלברט ארז: "בעקבות המיתון והקיצוץ בתקציבי הממשלה בתקופת המיתון, גדל הנטל הכלכלי על התושבים וממילא על הרשות. אנחנו עושים כל שביכולתנו לבלום את הגירעון ומעבר לכך, לקצץ בעלויות שכר וכוח אדם, תוך ביצוע תוכנית הבראה. המלאכה קשה מנשוא ולא פעם בלתי אפשרית. לא פעם העליתי בפני משרד הפנים את הצורך לתקצב רשויות על פי מבחן קריטריונים ההולם את הדירוג הסוציו-אקונומי של התושבים ולקפל בתוכו משתנים כגון עולים חדשים, אוכלוסיות מיוחדות ועוד".

גן יבנה: כיסוי מקרנות הפיתוח

בתחילת הקדנציה עמד גירעון מועצת גן יבנה על 11.7 מיליון שקל, אולם נכון לחודש יוני השנה, עומד הגירעון על סך של 4.6 מיליון שקלים. הגירעון המצטבר ירד כתוצאה מכיסוי גרעונות על ידי משרד הפנים והעברות מקרנות הפיתוח לתקציב השוטף, וכן הכנסות שנבעו מאגרות בגין בנייה מאסיבית בקדנציה האחרונה.

קרית-מלאכי: החזיר חובות

הגירעון המצטבר לשנת 2003 בעירייה עומד על 85 מיליון שקל. עם כניסתו של ראש העירייה הנוכחי, ליאור קצב, לתפקידו עמד הגירעון על 120 מיליון שקל, כולל חובות. הנתח הגדול בתקציב הולך לחינוך ועומד על 36 מיליון שקל, שהם 36 אחוז מסך התקציב. "קיבלתי ירושה קשה מאד עם בחירתו לתפקיד לפני חמש שנים", אומר קצב, "נאלצתי לעבוד יום ולילה כדי לגייס כספים לתקציבים ומשכורות ותשלום חובות שלא אני יצרתי, ובכל זאת הצלחתי להחזיר חובות של מעל 35 מיליון שקל".