היום: ההכרעה במשפט הציבורי של אריה דרעי
בית משפט השלום בירושלים יפסוק את דינו של דרעי, שהואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים בתקופות בהן כיהן כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. מחר יסע דרעי להשתטח על קברו של הרבי נחמן מברסלב, באומן שבאוקראינה
היום בשעה 18:00 בערב, יסתיים פרק נוסף וסוער בקריירה הפוליטית, המושעית כרגע, של אריה דרעי. שלושת שופטי בית-משפט השלום בירושלים, שולמית דותן, חיים לחוביצקי ואהרון פרקש, ייתנו את פסק הדין בכתב האישום של מה שכונה "המשפט הציבורי" של דרעי.
בכתב האישום "הציבורי" הואשם דרעי בחמישה אישומים ובביצוע שבע עבירות מרמה והפרת אמונים בתקופות בהן כיהן כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים.
פסק הדין אמור היה להינתן מחר בבוקר, אך דרעי ביקש להקדים את המועד בשל נסיעתו לאומן שבאוקראינה, כדי להשתטח על קברו של הרב נחמן מברסלב.
הדיון החל באפריל 2000, עשר שנים לאחר פרסום סדרת כתבות התחקיר של עיתונאי "ידיעות אחרונות", מרדכי גילת ומלי קמפנר-קריץ, על מעלליו של דרעי במשרד הפנים, עשר שנים לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה ותחילת חקירת המשטרה בעניין, וארבעה חודשים לפני כניסתו של דרעי לכלא בעקבות הרשעתו במשפט "האישי" בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
המשפט הציבורי - פחות אמוציות
על פי כתב האישום, דרעי ניצל לרעה את מעמדו וסמכויותיו והעביר כספים מתקציב משרד הפנים לעמותות ולגופים חרדיים, ביניהם עמותה בראשות אחיו יהודה, המזוהים עם ש"ס, תוך כדי ניגוד עניינים, הפרת נוהל תמיכות של משרד הפנים ושלילת שיקול דעתם של הרשויות המקומיות.
"במעשיו אלה העביר דרעי כספי ציבור למוסדות המקורבים אליו, לפי שיקול דעתו האישי בלבד, ללא קריטריונים ידועים ושיוויוניים, ומבלי לשקול כראוי מידע על צרכי כלל המוסדות שבתחום הרשויות האלה", נכתב בכתב האישום. "במעשים אלה הפר דרעי את אמון הציבור ועשה בכספי הציבור שהופקדו בידיו כבשלו".
פסק הדין יינתן שנה ותשעה חודשים לאחר סיום הדיונים במשפט. כתב האישום עוכב במשך ארבע שנים עד לסיום משפטו "האישי" של דרעי.
משפט זה, בניגוד למשפט הפלילי של דרעי, לא היה רווי אמוציות. דרעי הודה במרבית העובדות המפורטות בכתב האישום, כפר במקצתן, אך הדגיש כי "אין בנטען בכתב האישום כדי לבסס כנגדי עבירה פלילית כלשהי", וביקש לזכותו מכל אשמה. בשיחות עם מקורביו הוסיף, "בהעברות הכספים הללו מילאתי את חובתי כאיש ציבור. אם לא הייתי מעביר כספים לאוכלוסיות מקופחות, אז היה אפשר להאשים אותי בהפרת אמונים".
דרעי יוצג על ידי עורכי הדין דני אברבנאל וברק טל, ממשרדו של עו"ד יגאל ארנון, שייצג אותו בערעור על הרשעתו בקבלת שוחד. את את פרקליטות המדינה ייצגה עו"ד שרון אדרי.
כתב האישום: אישר את ההקצבה
מכתב האישום עולה שדרעי ראה בעמותת "קול יהודה" שבראשות אחיו, יהודה דרעי, סוג של "אוכלוסיה מקופחת". העמותה קנתה וילה בת שלושה מפלסים בשכונת הר-נוף שבירושלים, בה מתגוררים דרעי ומרבית חברי הנהגת ש"ס, כולל הרב עובדיה יוסף, בסכום של 360 אלף דולר. על פי כתב האישום, העמותה שילמה חלק מהסכום, ונזקקה לסיוע נוסף בתשלום יתרת החוב, 200 אלף דולר. מנכ"ל רשת החינוך התורנית של ש"ס, ראובן דנגור, ביקש מגזבר עיריית ירושלים, יעקב אפרתי, לסייע ברכישת המבנה. יהודה דרעי היה חבר באותה עת בהנהלה הארצית של רשת החינוך התורנית של ש"ס.
על פי כתב האישום, גזבר העיריה הפנה את דנגור לאריה דרעי, וזמן קצר אחר כך הודיע דנגור לגזבר כי דרעי מאשר את ההקצבה בסך 400 אלף שקל (השווים כיום למעלה ממיליון שקל), לעמותת "קול יהודה" לשם רכישת הנכס. דרעי ביקש מהגזבר לשלם באופן מיידי את הסכום ל"קול יהודה", בגלל לוחות התשלומים, עוד לפני אישור של ועדת הכספים ומועצת העיריה, ועיריית ירושלים נענתה לבקשתו, והעבירה את הכסף ביולי 1989.
רק בחודש אוגוסט 1990 אישרה ועדת הכספים של העיריה כחוק את העברת הכספים. דרעי הבטיח להעביר לעיריה סכום זהה כהגדלה תקציבית ממשרד הפנים לעיריה.
השופטים כעסו
במהלך חקירתו הנגדית הצליח דרעי לעורר את כעסם של השופטים כשטען שלא פעל מתוך ניגוד עניינים. התבטאויות השופטים מלמדות על האופן בו הם תופסים את מעשיו. השופט לחוביצקי אמר לדרעי: "אדוני ידוע בציבור כאדם חכם. הידועה לך האימרה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'? האם לא אמרת לעצמך, בזה אני לא מתעסק בכדי למנוע לזות שפתיים? הרבה פעמים אנחנו כשופטים פוסלים את עצמנו רק כדי שלא יחשדו בנו. אדוני לא חשב שבזה הוא לא יכול לגעת?".
דרעי ענה לו: "לא ראיתי בזה ניגוד עניינים. היוזמה לא היתה שלי. לא אחי פנה אלי, אלא מנכ"ל רשת החינוך התורנית. פעלתי בסדר גמור ואם לא הייתי פועל כך הייתי מועל באחריות שלי. אפילו חשבתי שכל הכבוד לאחי שהוא רוצה להציל ילדים שלא היה להם איפה ללמוד. ראיתי בזה מטרה נעלה. לא היה בזה טובת הנאה לאחי. הכל היה שקוף וגלוי. הרגשתי שידי נקיות. אם טעיתי אז כנראה שמה שאומרים בציבור שאני חכם - לא נכון. מה לעשות".
השופטים הקשו על דרעי ותהו מדוע הועבר הכסף, עוד לפני ששונה ייעוד המבנה מבית מגורים לגן ילדים תורני. "שאלתי מה קורה", ענה דרעי, "ואמרו לי שהתחילו הליכים ושיש הסכמה מצד עיריית ירושלים לשינוי יעוד".
השופט פרקש: "אתה יכול להיות בטוח שלא שינו את הייעוד. בירושלים יש אימרה של 'נעשה ונשמע'. אדם פותח חנות מכולת ורק אחר כך מגיש בקשה לקבלת רשיון. אם הוא לא מקבל אותו- הוא מקים קול צעקה. אותו דבר קרה כאן. במבנה הזה חתמו חוזה עם קבלן לבניית וילה, ופתאום מגלים שאין כסף. לא דואגים לכסף מראש אלא הולכים אחר כך לגייס אותו".
השופט לחוביצקי: "זה לא 'נעשה ונשמע', זה נעשה ואחר כך נחליט".
אישום: העברת כסף לפני קבלת אישורים
בכתב האישום נטען עוד שדרעי כפה על המועצה המקומית זכרון יעקב להעביר 2.5 מיליון שקל לכיסוי גרעונות ישיבת מרכז החינוך בראשות הרב שלום מאיר יונגרמן, תוך הפרה בוטה של כללי העבודה של משרד הפנים. הממונה דאז על המחוז, עו"ד משה גלזנר, סירב לאשר את העברת הכספים, ואמר כי הישיבה מתוקצבת ישירות ממשרד הפנים, והמועצה אינה צריכה להעביר אליה כספים נוספים. בעקבות סירובו של גלזנר לאשר את העברת הכספים, נסעו נציגי המועצה לפגישה עם דרעי והוא אישית חתם על העברת הכספים.
אישום נוסף מתייחס להעברת 3.29 מיליון שקל ל-29 מוסדות דת בנתניה, מתוכם רבע מיליון שקל לישיבת "תפארת משה" בראשות הרב שמעון גבאי, מנהיג ש"ס בנתניה. הכספים הועברו עוד לפני אישור ועדת התמיכות העירונית, ללא אישור הממונה על המחוז, עו"ד גלזנר, וללא אישור מועצת העיר.
עוד אישום מתייחס להעברת 2.75 מיליון שקל למוסדות חינוך ודת במועצה המקומית רכסים, כשדרעי ועוזריו קוצבים את הסכומים המגיעים לכל מוסד. עוזרו של דרעי דאז, דוד מילגרום, לפי כתב האישום, איים על המועצה המקומית שאם לא יועברו הכספים למוסדות שדרעי חפץ ביקרם, ישים משרד הפנים "איקס על רכסים", כלומר היא לא תקבל עוד כספים ממשרד הפנים.
אישום אחר מתייחס להעברת 150 אלף שקל לעמותת "כולל יגל יעקב וישמח" בבאר שבע. המענק אושר על ידי משרד הפנים, דרך עיריית באר שבע, לצורך "שיפוץ והרחבת הכולל", למרות שהנהלת הכולל הודיעה לעיריה כי הסכום ישמש אותה לכיסוי הוצאות שוטפות ותוספת אברכים.
לפנייה לכתב/ת 
