שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרומנד בשדרות תל אביב
    הרחוב הראשי של אחוזת בית, לימים תל אביב, הוקם לאורכו של ואדי קטן צפונית ליפו. הבתים נבנו בשולי הנחל, שמולא באדמה ולאורכו נשתלו עצים. כך נולד הבולוואר העברי הראשון. ויש עוד שניים
    שדרות רוטשילד שדרות ח"ן שדרות בן גוריון 

    באחד מימי הקיץ היוצא הלכתי עם שתי חברות לחפש בגדים בשינקין. לא חלפו עשר דקות עד שאחת מהן השמיעה צעקה: "די, חם לי, לא יכולה יותר". היא ניגבה את מצחה הזולג ושברה מזרחה, כשאנחנו בעקבותיה, נושמות כל אחת בתורה לרווחה, שמחות לסיים את סיבוב הקניות הדביק ביותר בהיסטוריה. בהינף מעבר חצייה עברנו ממזג אוויר סובטרופי לכמעט נורמלי. לא, לא נשאבנו לשום קניון ממוזג, פשוט עברנו לשדרות רוטשילד, ממש ממול.

     

    אנחנו לא היינו היחידות שעלינו על האפקט התרפויטי של השדרה: חבורת ילדים שיחקה שם במתקן שעשועים חדש, ארבע קשישות ריכלו על הספסל הסמוך, שני כלבים סימנו את הטריטוריה שלהם סביב העץ ממול ורוכבת אופניים עם פירסינג בגבה ניסתה לדווש ביניהם. בכל אלה צפינו בעודנו שותות קפה בבר שנפתח על חורבותיו של הקיוסק ברוטשילד פינת מאז"ה, דנות בסוגיית השמלה מנעמה בצלאל - כן או לא.

     

    אין ספק, הקיץ הזה היה הקיץ של השדרות. בתוך העיר העברית הלחה ביותר הולך ונהיה קשה למצוא מקומות נעימים, אסתטיים ועם זאת טרנדיים לבלות בהם, והשדרות, שעברו בשנים האחרונות פייס-ליפטינג יסודי, הפכו לבונבוניירות הרשמיות של גוש דן. עכשיו, כשהן עומדות במלוא הדרן, והחמסינים הגדולים מאחורינו, זה הזמן האידיאלי לטיול אורבני מהנה בצילן.

     

    ביקור במוזיאון פתוח לתולדות תל אביב

     

    השדרות התל אביביות קמו כמעט עם הבית הראשון בעיר. רחובה הראשי של אחוזת בית, הלא היא תל אביב, הוקם לאורכו של ואדי קטן אי שם צפונית ליפו. הבתים נבנו בשולי הוואדי, שמולא באדמה ולאורכו נשתלו עצים. כך נולד הבולוואר העברי הראשון, הוא שדרות רוטשילד.

     

    עם השנים גדלה תל אביב ונוספו לה שדרות שהתאפיינו בעצי פיקוס אדירים מצדדיהן ואדמת כורכר דחוסה במרכזן. לאורך השדרות ניטעה צמחייה מגוונת: עצי שקמה, אשלים, יקרנדות, פיקוסים למיניהם (לטענת מדריך הטיולים קרל ולטר זהו המקום היחידי בארץ בו צומח העץ הניו-זילנדי קאורי). הפיקוסים, שהעניקו את הצל והמראה הירוק, התגלו עם השנים כבעייתיים, בגלל פירותיהם הדביקים שהלכו וכיסו את אדמת השדרה והפיחו ריח לא נעים וליווי מתמיד של זבובים. הזמן עבר, ולמעט יוזמות אמנותיות שנוספו מדי פעם, השדרות הלכו ונזנחו.

     

    הקמבאק החל לפני שלוש שנים. כל שדרה זכתה לעיצוב משלה, תוך גיזום מוקפד של העצים לטובת האיוורור. נסללו משטחי הליכה מבטון כורכרי ופה ושם גם מסלולי רכיבה על אופניים. לצד אלה נפרשו משטחי דשא. בד בבד שוקמו רבות מחזיתות הבתים לאורך השדרות ופנינות אדריכליות בצידיהן זכו לשיחזור. לאור הרייטינג להן זכו השדרות, נפתחו בהן, על חורבות הקיוסקים של פעם, בתי קפה, מה שמעניק להן מראה אה-לה קלוד מונה.

     

    טיול לאורך השדרות הוא ביקור במוזיאון פתוח לתולדות תל אביב, שחושף את סיפורה ברמה ההיסטורית, התרבותית והאדריכלית. כאן נחבאים אתרים מתולדות

    הציונות, יצירות אמנות ומבנים מרהיבים, לצד צמחיה מגוונת ונוף אנושי מעניין לא פחות. בעליי אופניים יכולים לחצות כמעט את כל העיר בדיווש לאורך שדרות וגנים ואילו לטובת נטולי הגלגלים מוגש בזאת מסלול יום נינוח לאורך שלוש השדרות היפות והמעניינות בה.

      

     

    שדרות רוטשילד

     

    בין הגרעין ההיסטורי לגרעין התרבותי

     

    הכל התחיל כששישים משפחות יהודיות רכשו את אדמות כרם ג'אבלי שמצפון ליפו, הן שדרות רוטשילד. כיום, קצת פחות ממאה שנה אחרי, מהווה השדרה את תחילתו של אחד הצירים המרכזיים בעיר ומחברת בין הגרעין ההיסטורי שלה לגרעין התרבותי, הבימה ומוזיאון תל אביב, ציר שממשיך לשדרות בן גוריון המובילות לים. הציר הזה הוא בדיוק הטיול שלנו.

     

    1. מתחילת שדרות רוטשילד עד פינת שד"ל: סיור לאורך שדרות רוטשילד מדגים את השינוי בתפיסות האדריכליות בארץ עם השנים. אפשר להתחיל ממש עם הבתים הראשונים בעיר, שהיו בתים פרטיים, עם גג רעפים ואופציה לקומה שניה וגינה קטנה, בהשראת הדוצ'ות מרוסיה. כיום כמעט ולא נותר זכר לאותם בתים ודוגמאות להם ניתן לראות בבית הדוור הראשון של תל אביב, אברהם פוגל (רוטשילד 12). מול בית מס' 18 ניצבת אנדרטת המייסדים, שהוקמה כמחווה ל-66 מייסדי העיר וניצבת במקום בו היה בית הוועד והבאר הראשונה בעיר.

     

    ככל שעולים עם הרחוב מזרחה, משתנה הסגנון ובתי הרעפים מפנים את מקומם לבתים בסגנון האר-נובו. בתים אלה, המשופעים בפיתוחים, קשתות ואלמנטים דקורטיביים, נבנו בעיקר בידי בני העלייה הרביעית וכונו בלעג, על ידי הסנובים של העלייה החמישית, "בתים בסגנון האקלקטי", יענו מישמש לא איכותי. למרות הבוז לו זכה האר-נובו, רבים מהבתים הללו נחשבים היום לאטרקטיביים ויפים, ובשנים האחרונות שופצו רבים מהם. בית אר-נובו משופץ הוא בית לדרברג, באלנבי פינת רוטשילד, כמו גם בית מויאל הצמוד לו.

     

    היסטוריה? ברוטשילד 23 נמצא מוזיאון ההגנה ע"ש אליהו גולומב, שהתגורר בבית זה, ובצידה השני של השדרה, ברוטשילד 16, בבניין שמזכיר תא מעצר הרבה יותר מאשר בית של אח"ם, ניצב בית מאיר וצינה דיזנגוף, הלא הוא מוזיאון תל אביב הישן בו הוכרזה הקמת המדינה. בבית, בו התגורר ראש העיר הראשון, פועל כיום 'היכל העצמאות' - מוזיאון המשחזר את אירועי ה' באייר תשח, וכמו כן מוזיאון התנ"ך.

     

    בהמשך הרחוב, ברוטשילד פינת שד"ל, ניצב בית השגרירות הרוסית המרשים, משופע בקישוטים וסמלים ברוח הסגנון הרומנטי, ופגודה בחזיתו. הבית, שתוכנן ב-1924 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', נבנה עבור משפחת לווין האמידה. עם השנים הוא החליף בעלים ואחרי הקמת המדינה שימש כשגרירות ברית-המועצות בישראל. לאחר שהשגרירות עברה לרמת גן, הוא ננטש ונזנח ורק ב-1991 הוכרז כמבנה לשימור.

     

    2. מרוטשילד פינת שד"ל עד שינקין: בקטע זה של השדרה כדאי לסטות לרגע מהמסלול ולהציץ בבית-הספר אחד העם ברחוב אחד העם פינת בצלאל יפה. הבניין, שנבנה בסגנון האר-נובו, עוטר באריחי בצלאל - ציורים מרהיבים ונאיביים המספרים את סיפורי ארץ התנ"ך כפי שצוירו על ידי תלמידי בית הספר לאמנות בתחילת המאה. מול בית הספר, כאילו להדגיש את ההבדל בין סגנונות הבנייה השונים, ניצב בית ד"ר פומרוק - בניין משופץ בסגנון הבינלאומי, או בשמו הידוע יותר 'באוהאוס'. הבאוהאוס היה בית ספר לאדריכלות בגרמניה ותפיסתו היתה בנייה פשוטה ופונקציונלית למען הפועל, וביטול כל העיטורים והפיצ'יפקס לטובת קווים נקיים וישרים. אדריכלים יהודים רבים למדו בבית הספר ועם עליית הנאצים לשלטון עלו ארצה ומילאו את תל אביב, העיר הלבנה, בבתי באוהאוס לרוב.

     

    חוזרים לשדרה כדי להבחין בעוד בתי באוהאוס. למשל, הבית בפינת רוטשילד בר אילן, ששיפוצו הסתיים לא מכבר. בהמשך השדרה ניתן לראות בתים מרשימים רבים, כמו זה ברוטשילד 96, שבחזיתו פסלה של עפרה צימבליסטה, ובניין מרהיב בסגנון אר-דקו, סגנון ביניים בין האר-נובו לבאוהאוס, ברוטשילד פינת שינקין. אם כבר הגענו עד הלום, זוהי הזדמנות טובה לעשות פסק זמן במסע המלומד וללכת להזדנגף בשינקין, לשבת בבית קפה ולצפות בעוברים ושבים שהם חלק בלתי נפרד מהסיור.

     

    השדרה מסתיימת בכיכר התזמורת, שהיתה מיועדת במקור לשמש כאתר הבנייה של עיריית תל אביב. כיום נמצאים ברחבה זו היכל התרבות, תיאטרון הבימה, משכן התזמורת הפילהרמונית וביתן האמנויות ע"ש הלנה רובינשטיין. במרכז הכיכר נמצא פסלו של מנשה קדישמן 'התרוממות', ובין המבנים נחבא 'גן יעקב' - גן מקסים ונהדר בעל ניחוח ניו-יורקי משהו, שבמרכזו שני עצי שקמה עתיקים.

     

    חזור למעלה
    שדרות ח"ן

     

    באוהאוס, חיסכון ותריסולים

     

    ביציאה מ'גן יעקב' נגלית שדרות ח"ן הקטנה והחביבה, ע"ש המשורר הלאומי חיים נחמן. בשדרה זו תיתקלו בהרבה פחות אתרים היסטוריים וסגנונות בנייה, אבל היא עדיין אחת היפות בעיר ולאורכה מוצגות מדי כמה חודשים עבודות אמנות בנושאים שונים.

     

    רוב הבתים לאורך השדרה בנויים באותו סגנון - הכלאה ישראלית של באוהאוס, חיסכון והרבה תריסולים. למרות הקרבה למרכז העיר, זוהי שדרה שקטה עם ניחוח אירופי, אולי בגלל העצים העבותים ואולי בגלל הזקנות היקיות שמסתובבות שם, בדרך לקופ-חולים זמנהוף המיתולוגית.

     

    כיכר רבין וגן העיר: בקצה שדרות ח"ן מתגלים כיכר רבין ובית העיריה, שעומדים על אדמת הפרדס של הדסה פרלמן, יהודיה שחיה עם שבעת ילדיה בכפר הערבי סומייל, ששכן ברחוב אבן גבירול של היום. הפרדס נתרם לעיריית תל אביב ועץ האשל שעומד במרכז הכיכר הוא שריד ממנו.

     

    בניין העיריה נבנה בשנת 1968, על ידי האחים מאייר. בחזיתו המזרחית, במקום בו נרצח יצחק רבין, קיימת אנדרטה לזכרו שיצרו הפסלת יעל ארצי והאדריכלית קלוד גרונדמן, אנדרטה המתארת רעידת אדמה. בקיר ליד יש פיסות גרפיטי לדוגמה שנעשו אחרי הרצח.

     

    צמוד לבניין העיריה נמצא גן העיר. מרכז הקניות משמים למדי, אבל שווה לעלות לגג שלו, כדי לרדת ממנו לשדרות בן גוריון דרך הגינה היפה של גן העיר, שנגמרת בכיכר חסידי אומות עולם. בצידי הגינה שתולים עצי תפוז קטנים, זכר לפרדס שעמד שם פעם.

     

     

    חזור למעלה
    שדרות בן גוריון

     

    בתי קפה מצליחים ושייק פירות

     

    שדרות בן גוריון שונות במראן משתי הקודמות. בחלק ניכר מהן נטועים עצי זית, שמעניקים לשדרה מראה יותר אוריינטלי אבל פחות אטרקטיבי ביום חם.

    בבן גוריון 75 תגלו את 'בית חנה', שהיה חווה להכשרה חקלאית של עולים. הבית תוכנן בסגנון הבאוהאוס על ידי האדריכל יעקב פינקרפלד, ובשנות ה-90 שופץ והפך למרכז תרבותי ואמנותי. בפורים 1997 התפוצץ בבית הקפה שבחזיתו מחבל, ושלוש נשים נהרגו.

     

    על חורבותיהם של הקיוסקים הישנים של השדרה פועלים שניים מבתי הקפה המצליחים של השנה האחרונה, 'קפסיטו' ו'בר גוריון' (לידיעת קוראינו הרווקים, המקום ידוע כפיק-אפ בר עם קבלות) ובבן גוריון פינת דיזינגוף אפשר לשתות שייק פירות סחוט במקום מהאיש שייסד את הטרנד.

     

    לאורך השדרה חיו רבים ממנהיגי המדינה בשנותיה הראשונות ומאנשי התרבות שלה. בן גוריון עצמו התגורר בשדרות קק"ל 17, שקיבלו את שמו לאחר מותו. הבית, שמשמש היום כמוזיאון, היה ביתה של משפחת בן גוריון משנת 1931 ומסיור בו (ללא תשלום) ניתן ללמוד על אורח חייו הצנוע של ראש הממשלה הראשון. רחוב ליד שוכן הבית של גולדה מאיר.

     

    לקראת סוף השדרה אפשר לפנות שמאלה לרחוב ארנון, אחד היפים בתל אביב. לאה גולדברג, שגרה פה, כתבה את הספר 'ידידי מרחוב ארנון', בו סיפרה גם על ילדים שזורעים מסטיק. מסריקה יסודית של המקום מסתבר שהשיח כבר מת, או שהכל היה תרמית אחת גדולה. למרות זאת, הרחוב שווה הצצה.

     

    אפשר לסיים את הסיור פה, או להמשיך עד סוף השדרה ולהגיע לכיכר הכי מכוערת בעיר - כיכר אתרים. רבות כבר דובר במפלצת הבטון בריח השתן שחוסמת את האוויר מהים ומכערת את הסביבה. מכל מקום, מי שלא מפחד ממפלצות מוזמן לעלות עליה, ללכת עד הקצה, להסתכל על הים הכחול, להסניף קצת אוויר ולהרגיש איך החורף כבר פה מעבר לפינה.

     

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חן מיקא
    שדרות רוטשילד. הקאבמק החל לפני שלוש שנים
    צילום: חן מיקא
    צילום: חן מיקא
    רוטשילד 16. בית מאיר וצינה דיזינגוף
    צילום: חן מיקא
    צילום: חן מיקא
    רוטשילד פינת שד"ל. בית השגרירות הרוסית לשעבר
    צילום: חן מיקא
    צילום: חן מיקא
    רוטשילד 96. בחזית הבית פסלה של עפרה צימבליסטה
    צילום: חן מיקא
    צילום: חן מיקא
    'קפסיטו' בשדרות בן גוריון. פיק-אפ בר עם קבלות
    צילום: חן מיקא
    מומלצים