עם כל הכבוד לאמריקה

בוקר אחד, לפני כחודשיים, גילה יוסי חביב, יזם נדל"ן, כי במרחק כמה מטרים מביתו החדש בשכונת היוקרה ארנונה (תלפיות מזרח) בירושלים, שאותו בנה במיטב כספו, עומדת לקום – לא פחות ולא יותר – הקונסוליה האמריקנית, שתשרת גם את תושבי מזרח העיר והשטחים.

בבדיקה מעמיקה התברר לו ולשכניו, כי במרכז שכונת מגורים צפופה בירושלים מתכננים האמריקנים להקים, בחסות רשויות התכנון של ממשלת ישראל, את המתחם המוגן והמאובטח ביותר בארץ, בעקבות לקחי ה-11 בספטמבר שהפיק הממשל. מעיון בניירות ועדות התכנון והבנייה התבררה לשכנים התמונה במלואה: בהליך מקוצר, חטוף וכמעט חסר תקדים, תוך פחות משנה, אישרה המדינה לנציגות האמריקנית להשתלט על חטיבת קרקע יקרה, שאמורה היתה לשמש בחלקה להקמת גני-ילדים ובתי-ספר. "ומה עם הביטחון של ילדינו?" שואלים התושבים המודאגים, שהקונסוליה תהיה צמודה בבוא היום לחצר בית-הספר של ילדיהם.

החוזה כבר הוסדר

כבר שנים דנים בכירים בממשל בארצות-הברית בסוגיה אם להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. המתנגדים לצעד הזה מצביעים על הרגישות המדינית וההתנגדות הצפויה מצד מדינות ערב. דווקא הנשיא הרפובליקני ג'ורג' בוש הפתיע בתמיכתו ברעיון, אם כי אחת לכמה חודשים הוא עדיין חותם על הארכת השהות במתחם התל-אביבי.

פליטת פה של מ"מ הקונסול האמריקני באחד הדיונים על הקמת הקונסוליה החדשה רומזת אולי לעתיד, כשהוא מכנה את המקום "שגרירות". אבל בעיריית ירושלים טוענים בתוקף, כי אם השגרירות תעבור לבירה, היא תוקם בכלל במתחם אלנבי בעיר, והדבר כבר הוסדר בחוזה עם האמריקנים.

כבר לפני שנתיים התגייסה העירייה לאתר עבור האמריקנים מתחם במערב העיר, שבו תרוכז הפעילות הקונסולרית. החשש מפני פיגועים גרם לאמריקנים להבין שהם צריכים לעבור לסביבה בטוחה יותר מדרך שכם, שם נמצאת הקונסוליה היום. הם דרשו חטיבת קרקע גדולה בתחומי הקו הירוק, עם נגישות למזרח העיר. לצורך העניין נבחנו חטיבות קרקע במקומות שונים בעיר, ולבסוף נפל הפור על שכונת ארנונה.

"על התושבים פחות חשבו", מודה בכיר בעירייה. "חשוב הרבה יותר היה לשרת את האינטרס האמריקני והישראלי". ג'ף פלדמן, מ"מ הקונסול האמריקני, אף הופיע בפני הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה והודיע מפורשות, כי מאחורי התוכנית עומד שיקול ביטחוני. "לא חשנו שאנו מספקים די הגנה לעובדי הקונסוליה ולמבקרים במקום הנוכחי", אמר.

בדברי ההסבר לתוכנית יש גם התייחסות לאירועי ה-11 בספטמבר: "בעקבות אירועי הטרור שינתה ארצות-הברית את תפיסת הביטחון שלה ביחס למתקניה הדיפלומטיים השונים ברחבי העולם. במסגרת זו החליט הממשל לרכז את רוב פעילותו בירושלים באתר חדש ומודרני, העונה על צורכי הביטחון העדכניים".

נתונים לא מדויקים

מליאת הוועדה המקומית שדנה בתוכנית אישרה אותה כבר ב-9 במרץ, ועד מהרה החלו להגיע התנגדויות התושבים. בהתנגדות שהציגו התושבים באמצעות משרד עורכי-דין בלטר, גוט, אלוני ושות', נכתב: "המידע שהוצג על-ידי האדריכל היה שגוי בעיקרו בנושאים מהותיים בתוכנית, דבר שגרם לכאורה לחברי הוועדה המקומית לקבל החלטה בנושא, כשאין בפניהם הנתונים הנכונים והמדויקים לצורך העניין".

בדיון, למשל, הציג האדריכל את גובה המבנים הנמוכים, לדבריו, ב-8-9 מטר מגובה הבתים בשכונה. אלא שמסעיף בתקנון התוכנית שהוצגה במקביל עולה, כי גובה מבנה הקונסוליה יהיה 829 מטר מעל פני הים, בעוד המבנים הסמוכים לשגרירות, לאורך רחובות כפר עציון וים המלח, גובהם נע בין 802 ל-815 מטר. קרי, מבנה הקונסוליה דווקא יהיה גבוה בכ-10-20 מטר מהבניינים הסובבים.

מההתנגדויות שהוגשו לוועדות התכנון עולה, כי נציגי הקונסוליה הציגו נתונים לא מדויקים, בלשון המעטה. נושאים מהותיים לא זכו להתייחסות בתוכנית. למשל, העובדה שהשכונה השקטה והשלווה תצטרך להתמודד עם מפגעי תעבורה, חניה, קרינה מסוכנת של משדרים ורעש.

אבל החשש הכבד של התושבים הוא בעיקר מכך שצורכי הביטחון הנוקשים יהפכו את חייהם לגיהנום. מצד אחד, הקונסוליה החדשה אמורה לשרת גם את תושבי השטחים. ומצד שני ארגוני הטרור מאיימים בפיגועים. לפי מסמכי התוכנית דומה, כי נבחנו רק מרווחי הביטחון שנועדו להגן על אנשי הקונסוליה ולא אלו שנועדו להגן על תושבי השכונה. על-פי המצב המתוכנן בתוכנית, כל פיגוע שיהיה חלילה במקום יסב נזק לבתים הסובבים.

"לא קשור אלינו"

השאלה הגדולה היא מדוע בכלל מתמקמת הקונסוליה במתחם כל כך מרווח בלב שכונת יוקרה, שאמורה עוד להתפתח ולגדול ב-1,500 יחידות דיור? בפועל, כידוע, רשויות התיכנון בירושלים ייעדו שטח נרחב להקמת מתחם לקונסוליות ושגרירויות במתחם אלנבי.

כבר היום אפשר לראות מעט ממה שצפוי לתושבים בגלל דרישות הביטחון של האמריקנים. ברחוב אגרון, למשל, שבו נמצא משכן הקונסול האמריקני, הכביש נסגר בכל פעם שהאחרון יוצא או נכנס. חצי מהרחוב גם נסגר לעתים לצורכי חניה.

מקורות בקונסוליה האמריקנית מסרו בתגובה: "כל נושא ההודעה לתושבים והליכי האישור אינם קשורים לנו, אלא לרשויות התיכנון. איננו מכירים בפרטים לגבי הטעיית הוועדה שאתם מציינים. אנו מכירים התנגדויות, והן יתנהלו בהליכים המקובלים. עד כה פעלנו לפי נהלים רגילים וכך גם נמשיך. אנו מנועים לענות על ייעוד המקום לשגרירות לעתיד".

מהנדס עיריית ירושלים, אורי שטרית, מסר בתגובה: "בכל העולם קונסוליות ושגרירויות אמריקניות הן חלק ממרקם החיים באזורי אוכלוסייה צפופים. הקמת הקונסוליה האמריקנית עברה תהליך שהלוואי על כל מבנה בישראל. לפני שנתיים ישבו איתי בפעם הראשונה, וכעת זה מבשיל בוועדות בלוח זמנים צפוף. "האמריקנים לא חסכו שום מאמץ, שום שינוי בהתמודדות עם דרישתנו לייצר פתרון אופטימלי מבחינתם. למשל, כביש הגישה שחוצה את החלקות על שטח מוסדות החינוך, דרשתי אותו כדי להקל על התנועה לקונסוליה. הם מממנים ומבצעים על חשבונם".