יבנה: האופרה הראשונה בעיר

"זה קרה לפני שנתיים", הוא מספר, "הייתי חייל בודד בשירות סדיר ושירתתי במדור ההפקות של תיאטרון צה"ל. היית צריך להגיע לתל אביב, ונסעתי בטרמפ מאשקלון. הורידו אותי ביבנה ומשם תפסתי טרמפ נוסף. האדון שהסיע אותי שאל מה אני עושה בצבא ומתי עליתי ארצה. מאוחר יותר שאלתי במה הוא עובד, והתברר לי שקוראים לו צבי גוב ארי, והוא ראש עיריית יבנה". במהלך הנסיעה סיפר וגר, בעל תואר ראשון בלימודי תיאטרון של אוניברסיטת סן פטרבורג, שחלומו הוא להפוך לבמאי מופעי אופרה.

בתום השיחה אמר לו גוב ארי: "אני מגלה עניין בהעלאת אופרה ביבנה. בתום השירות שלך, אתה מוזמן לפנות אלי". ואכן, ביום שחרורו מצה"ל בחודש מרץ 2002, התייצב וגר בלשכתו של גוב ארי, כשהוא כבר מצוייד במסמכים המעידים על נכונותו של משרד התרבות לאשר הפקת אופרה ביבנה.

משם החלו העניינים להתגלגל במהירות בזק. "זה מאוד לא פשוט לקבל את אישור משרד התרבות לפרויקט חדש", מספר וגר. "לפני שנה למשל, הגשתי בקשה להרים הפקה של 'מלחמה ושלום' על פי טולסטוי ביבנה, אבל הם לא אישרו לי. הפעם ניסיתי להפעיל קצת פרוטקציה ושוב הגשתי בקשה להעלאת האופרה ביבנה. במקביל, נפגשתי עם סגן שרת התרבות, ח"כ צבי הנדל, ועם ראש מינהל התרבות, מיכה יינון. סיפרתי להם שכל המשתתפים בהפקה ביבנה הם עולים חדשים, ושהעירייה מאוד תומכת ונכונה לסייע ולהשקיע. בקיצור, יחד עם מנהל המתנ"ס, אלי ראובן, פעלנו בכל המישורים, וזה הצליח".

75 אחוז מהפקת האופרה ממומנים על ידי משרד התרבות ואילו 25 אחוז על ידי עיריית יבנה. השחקנים, הזמרים והנגנים יקבלו שכר סמלי והזדמנות להתבלט בתחום. "כל האמנים הם בעלי השכלה רחבה בתחום התיאטרון והאופרה", מציין וגר, "חלקם מפורסמים. אני מרגיש שעשינו דבר חשוב, ובאמת קשה להאמין שהכל התחיל מנסיעה בטרמפ".