תמונות סיציליאניות

ממש מתחת לסקופלו, נשקף מבנה ה-Tonnara - חצר המוות של דגי הטונה. מהמרפסת היפה במלון שלנו אפשר לראות תרנגולות וחתולים חולקים פסטה עם צדפות. גם כשיורדים למטה זה עדיין נראה פסטורלי: מפרץ צלול, סלעי ענק מכוסי צברים בוקעים מהמים. שקט כאן. יותר מדי שקט. שורות שורות של עוגנים מחלידים, שמיד שלפו ממני את הצלם המתוסכל שבתוכי, ושערי ברזל גדולים, חלודים גם הם, פונים לעבר המים, ולא ברור למה. הולכים למדריך וקוראים כי זו ה-Tonnara di Scopello, לכאן היו דגי הטונה הענקיים מוברחים ונטבחים.

לא היה פסטיבל ואנחנו המשכנו לכפר Erice. בשום אופן אל תוותרו, זו ההוראה שקיבלנו ממי שכבר היה, ואנחנו ממשיכים עם ההמלצה. יישוב קטן על הר גדול, שהזמן בו עצר מלכת. נדמה שאף אחד כאן לא קלט עדיין שימי הביניים חלפו. אין כניסה למכוניות, כלום לעשות, כמעט כלום לקנות (חוץ ממתוקים).

אפילו מסעדה נפלאה אין, רק יופי ושקט, סימטאות אבן ואוויר הרים. במקום כזה, כדי באמת ליהנות ממה שאין לעשות בו, מומלץ עד מאוד לבלות לילה. לשוטט בסמטאות, וחשוב מזה, לקום בו בבוקר. אין הרבה דברים נעימים כמו אוויר צלול וריח של אבן ישנה. למי שצריך מעט ריגוש, אז זה בדיוק המקום שבו נחת דדלוס מהמיתולוגיה לאחר בריחתו. גם מקדש לאפרודיטה היה כאן. אבל אנחנו כאן בעיקר בשביל המתוק.

אין לי מילים מתוקות מספיק, אין תיאורים צבעוניים דיים, כדי להעביר ולו מעט מתחושת הכמה-זה-טעים. המתכונים מקורם במנזרים, ואף אחד לא מסתבך כנראה עם נזירות סיציליאניות. הן, שיודעות היטב למכור את המתוקים האמורים, קמצניות עד מאוד בחלוקת מתכונים. הכל סודי, אפוף אזהרות וחרמות. מכל המתוקיות שב-Erice הטובה לחיכנו היתה - Antica Pasticceria del Convento הממוקמת במרחק שני מטרים מכיכר הקתדרלה. האחרות, סתם נפלאות.

כאמור מתכון משם לא תקבלו, אבל הנה מתכון שלי שעובד על-פי מתכון סיציליאני לעוגית שקדים.  

חומרים (ל-50 עוגיות):

1 ק"ג שקדים מולבנים

כוס סוכר

כף גרירת קליפת תפוז

1/4 כפית אבקת אפייה

2 חלבונים

כף דבש

1/2 כוס ריבת תפוזים (לא מרה מאוד)

הכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס.

2. שומרים חצי כוס שקדים שלמים, ואת השאר מניחים במעבד מזון. מוסיפים סוכר גרירת קליפת תפוז ואבקת אפייה, ומעבדים לתערובת טחונה היטב. מוסיפים את חלבוני הביצה, דבש וריבה, ומעבדים עד שנוצר כדור בצק דביק.

3. נוטלים כף מהעיסה, ובעזרת ידיים מקומחות מעצבים כדור. מועכים בעדינות ומשקיעים בכל עוגייה שקד. מניחים על תבנית אפייה ואופים כ-20 דקות. מצננים על רשת.

נגמר לנו זמן ימי הביניים. לקחנו את הסוס מתוצרת אופל והמשכנו לכיוון Agrigento, לראות קצת מקדשים עתיקים בעמק אחד שממש מלא בהם. ראינו אחד, ראינו שני, הבנו את העיקרון והמשכנו. עתיקות זה דבר מרתק, תרבות זה חשוב, אבל גם לגוף יש זכויות. עצרנו ב-Sciacca, שגם היא עיר עתיקה-יפה וחדשה-מכוערת עד מאוד. יש כאן נמל קטן ומקסים ומעיינות חמים עשירי גופרית. אבל אנחנו כאן כדי לאכול ובעצם משתמשים בעיר הזו כדי להוכיח שוב, שאוכל בארץ אחרת לא מחפשים במדריכים, וגם לא שואלים חברים שביקרו כאן לפני שנים, אלא אצל מי שגר ליד.

חומרים (ל-4 מנות):  

400 גרם ספגטי או בוקטיני

250 גרם שרימפס בינוני קלוף ומנוקה

1 קישוא או זוקיני חתוכים לקוביות קטנות

3-2 שיני שום קצוצות

1/2 כוס עגבניות שרי חצויות

1/2 כפית קליפת לימון מגוררת

2 כפות מיץ לימון סחוט טרי

פלפל שחור גרוס טרי ומלח

שמן זית

צרור ארוגולה קרועה

הכנה:

מבשלים את הפסטה אל-דנטה. במחבת מחממים שמן זית ומטגנים את הזוקיני והשום 4-3 דקות מעל להבה גבוהה. מוסיפים את השרימפס, גרירת הלימון והמיץ, מתבלים ומבשלים עוד 4-3 דקות. מסננים את הפסטה, מערבבים עם הרוטב והארוגולה ומגישים חם.