"אורח לא צפוי": לא משכנע

'אורח לא צפוי' הוא מחזה בלשי מהסוג הישן, מאת סופרת ספרי המתח הנודעת אגתה כריסטי. כמו ברבים מספריה יש כאן רצח של דמות שנויה במחלוקת, ואוסף גדול של דמויות הנראות מבחוץ מכובדות וישרות אך מתברר שכולן מועמדות להיות הרוצח.

זהו סוג של מותחן אנגלי טיפוסי שהיה אולי נעים לראות בתור פרק בסדרה בבי.בי.סי, שם לפחות היה ניתן ליהנות מהתלבושות המדויקות ומהמבטאים המושלמים, המיטיבים כל-כך להחביא את כל התשוקות האפלות שכריסטי נוטה למקם בתוך הכפר האנגלי השלו. ההפקה של סלבה מלצב בתיאטרון 'הספריה' משתדלת להחיות את האווירה האנגלית הזו, אבל נכשלת לאורך כל הדרך. מצד אחד העיצוב הפשוט מדי על הבמה הקטנטנה של אולם 'מופת' ברמת-גן, אין בו שום יכולת ללכוד את הקסם של חיי הכפר האנגלי. אך בעיקר - השחקנים אינם מצליחים להתחבר עם הסיטואציה, ונוטים לבנות דמויות מוקצנות ומוגזמות מדי.

במיוחד מאכזבים דודו ניב, בתפקיד מפקח המשטרה, שנראה כאילו הוא עושה פארודיה על המפקח קולומבו מסדרת הטלוויזיה האגדית, ויולי הרגיל-שדה, בתפקיד אשת הנרצח, שנוטה לסוג של היסטריה מלודרמטית. אצל השאר הנטייה להגזמה אולי אינה כה בולטת אבל אין במשחקם שום ניצוץ של אמונה במה שהם עושים שם, ובלעדיו המתח של חיפוש הרוצח מתפוגג ונעלם.

בשנים האחרונות העלה תיאטרון 'הספריה' הצנוע מספר הפקות מצוינות שהוכיחו שעם שחקנים טובים ובמאי מיומן לא צריך תקציבי ענק כדי ליצור תיאטרון טוב. ההפקה הזו בהחלט לא תיזכר כאחת מאלה.