אהבה: איך היא באה, מה קורה לנו איתה ואיך נשמור עליה

שישה ימים ו-18 שעות לאחר שנפשותינו התאחדו, בתקופה שבה פרפרים, נמיות, יבחושים ועדר של פילים דרו להם בהנאה מסוימת בתוך הבטן שלי, בלי כל הכנה מוקדמת, כבדרך אגב, האיש שלי הטיל את ה-פצצה: הוא נוסע לרגל עסקים. את החלק הזה בעינוי הסיני אני זוכרת מתוך ערפל חושים. על עבודה אי אפשר היה לדבר איתי. בהייה בקירות לבנים, קריאה קפדנית של הורוסקופים, שינה-טרופה, רביצה מול תוכניות טלוויזיה מכרסמות איי-קיו, חישובים נומרולוגיים למתחילים, ואינספור טלפונים לכל מי שהמספר שלו הופיע, לצערו, ב-144, היו חלק מעסקת החבילה המוזרה שנפלה לחיקי.

האפשרות שאני הופכת להיות מועמדת טובה לאשפוז בכפייה חדרה להכרתי לראשונה כאשר העליתי על טבלת ייאוש את מספר הדקות (4,320, אם אתם מוכרחים), שיש בשלושה ימים א-ר-ו-כ-י-ם. כשפתאום הבנתי שאני מסדרת את הארון שלי, ובזמן שנותר מבשלת קציצות מלח, החלטתי לקחת את עצמי בידיים. זו הסיבה שרק שעה אחת (ולא לילה קודם) לפני מועד הנחיתה חיכיתי לו בשדה התעופה בבגדי השבת, עם חצ'קון סטרס ענקי על המצח. הנשר נחת, ואני חזרתי שוב למסלול השפיות. השריד היחיד שנותר מאותו השיגעון הסודי שלי, היתה המשכנתא שכמעט נאלצתי לקחת כדי לשלם את חשבון הטלפון שהגיע בחודש שאחרי. אה, כן, והיה גם חשבון על סך 3.5 ק"ג שהגיש לי המשקל.

שמונה שנים אחרי, אתמול הוא שוב נסע. הפעם לשבוע שלם. התנשקנו לשלום, בערב הוא התקשר כשהגיע. לקיבה שלי שלום. עכשיו, כשאני חושבת עליו לבד מול המחשב, אני מתגעגעת, ותחושה חמימה מתפשטת לי בחזה. אין זכר לטירוף ההוא. לאן, לעזאזל, נעלם עדר הפילים שלי? האם תום עידן הפרפרים מסמל את תום האהבה? האם אנחנו עדיין יחד רק בגלל הנוחות/ השגרה/ ההרגל/ הסרוויס/ חשבון הבנק המשותף? (מחק את המיותר).

כשהניצוצות עפים בין שני אנשים, אנחנו ממהרים לדבר על ה"כימיה" ביניהם. אבל לא כולם יודעים שיש כאן באמת כימיה. מאחורי כפות הידיים המזיעות, הקיבה המתהפכת, הלב הפועם והעצבים הרופפים, מתחילה שרשרת תגובות של מולקולות כימיות במוח ובגוף. בדיוק אותה הכימיה היא גם זו שגורמת בהמשך הדרך, אצל מיטיבי הלכת, להרגשה הנעימה והחמימה שאנו מקבלים משהייה במחיצת בן-הזוג הוותיק והמוכר.

תחשבו על שלושה זוגות אוהבים ומאושרים: אחד נמצא יחד כמה שבועות, השני יוצא כבר מספר חודשים, והזוג השלישי מחובר כבר שנים - ללא קשר לעובדה שהאנשים במערכות היחסים האלו נראים עליזים באותה המידה, התחושות ששלושת הזוגות הללו חווים שונים בצורה דרמטית, מאחר וכל אחד מהם נמצא בשלב אחר של האהבה.

המומחים מציעים לחלק את האהבה לשלושה שלבים עיקריים, לפיהם זוגות מתחילים בתשוקה, מתקדמים למשיכה ומתמקמים (או בורחים, כמו לא מעט בנים שכולנו מכירים) בשלב הקשר. במהלך השלבים הראשונים של האהבה, רבים מאיתנו מתמודדים עם תופעות מטרידות-מהנות של לחיים בוערות, פעימות לב מואצות וכפות ידיים דביקות. ככל שהאהבה מבשילה ומתקדמת יותר, אנחנו מרגישים משוחררים ורגועים בנוכחות בן-הזוג שלנו.

הלן פישר, אחת החוקרות המובילות בתחום הביוכימיה ומחברת הספר "אנטומיה של אהבה", טוענת שכל אחד משלושת השלבים של האהבה תואם למערך שונה של כימיקלים בגוף.

השלב הראשון, התשוקה, מונע על-ידי משיכה פיזית ראשונית ופלירטוט. השלב יכול להיות תלוי במאפיינים כמו פנים סימטריות ומימדי גוף פרופורציונלים. פלירטוט יכול לכלול מבטים עמוקים לתוך העיניים, נגיעות, ושיקוף בשפת הגוף. שני הכימיקלים שמגיחים בשלב הזה הם הורמוני הסקס טסטוסטרון ופרומונים. טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי, שנמצא הן אצל גברים והן אצל נשים ומניע את הדחף או החשק המיני. פרומונים הם חומרים חסרי ריח, שבאופן אירוני ניתנים לאיתור על-ידי האף. פרומונים מצויים בשתן ובזיעה וחוקרים סבורים כי יש להם תפקיד חשוב במשיכת בני-זוג פוטנציאליים.

במחקר שבוצע באוניברסיטת פנסילבניה נמרחה תמצית שנלקחה מבית השחי של גבר על שפתן העליונה של נשים. מריחת החומר גרמה להסדרת המחזור החודשי של הנשים, או במילים אחרות, מערכות היחסים של נשים עם גברים השפיעו על מחזור הביוץ שלהן. בשנות ה-70, מדען אנגלי גילה שכאשר שהה במחיצתן של נשים, זקנו צמח מהר יותר. משמעות הדבר, ששהייה בחברתו של המין השני השפיעה על צמיחת הזקן אשר קשורה ליצירת ההורמון הגברי, אנדרוגן. בניסוי מפורסם, שנערך בחדר ההמתנה של רופא שיניים, התיזו על כיסא אחד פרומון גברי, ורוב הנשים התיישבו על אותו כיסא.

בשלב הבא של האהבה, המשיכה, אפשר לתאר את הזוגות שהגיעו אליו כחולי-אהבה. זה השלב שהוליד פיוטים כמו "אני על גג העולם" או "מאוהב עד מעל הראש". המחשבות בשלב הזה, גם אצל האינטליגנטים מבינינו, עשויות להיות קצרות טווח וסובבות כל כולן מסביב לאהוב החדש. ברי-המזל עשויים לאבד את התיאבון ואחרים זקוקים לפחות שינה ויעדיפו לבלות את זמנם בתלישת עלי כותרת "אוהב-לא-אוהב", ושעות של חלומות בהקיץ על המאהב החדש שלהם.

באמצע שנות ה-60, הפסיכולוגית דורותי טנוב ערכה סקר בקרב 400 אנשים וביקשה לברר מה זה להיות מאוהב. רבים מהמשיבים דיברו על פחד, רעד, טלטול, סומק, חולשה וגמגום. מחקר שנערך בשנת 2000 על-ידי חוקרים איטלקים ופורסם בכתב העת "ניו סאיינטיסט", מצא שלאנשים שנמצאים בשלב הראשוני של ההתאהבות יש הרבה במשותף עם אנשים שסובלים משיגעון ומהפרעת התמכרות אובססיבית. אנשים שסובלים מהתמכרות אובססיבית ואנשים מאוהבים נוטים לפתח צורת התנהגות של התקבעות לא רציונלית על דברים, כאשר בשני המקרים מפריש המוח רמות נמוכות יותר של סרוטונין, שידוע כבעל השפעה מרגיעה. בסקר שנערך בעקבות המחקר על-ידי הבי-בי-סי, 71 אחוז מהמשיבים סברו שהתאהבות אכן יכולה להעביר אנשים על דעתם.

פישר כותבת כי הכל מתחיל במולקולה אחת קטנה הנקראת פנילאתילאמין (פי-אי-איי), אמפטמין טבעי בעל השפעה מעוררת על מערכת העצבים. רמה גבוהה של הסם המעורר הזה במוח, גורמת לתחושה של התרוממות רוח ושיכרון חושים, שנותנת לנו את האנרגיות בגוף. לפעמים האנרגיה הזו מיתרגמת לעצבנות של אספרסו חזק, פעמים אחרות היא תשאיר אתכם עירניים בשיחות עמוקות לתוך הלילה עם אהובכם החדש, הרבה אחרי השעה שבה בדרך כלל אתם אמורים להתחיל לפהק.

שני שחקנים נמרצים אחרים שמשחלקים תפקיד חשוב בשלב הזה: דופמין - אשר מופעל גם על-ידי סמים כמו קוקאין וניקוטין, ונוראדרנלין - קרוב משפחתו של האדרנלין המוכר. שני הנוירוטרנסמיטורים הללו גורמים לנו להזעה, לדפיקות הלב המואצות, וגם לעלייה בלחץ הדם. הכימיקל האחרון שמשתחרר בשלב הזה הוא סרוטונין - ששולט בלמידה, בשינה ובמצב רוח (עודף סרוטונין עלול לגרום לדיכאון או אי שפיות זמנית). ואכן, בשלב הזה יגידו עליכם שאתם "חושבים מהלב ולא מהראש", והם לא ממש טועים.

הקבוצה של דורותי טנוב דיווחה על "חשיבה מופרעת", שבה נראה כאילו המוח שלנו מקובע על מושא אהבתנו. כאשר הלב שולט במוח, המשמעות היא שלמעשה חלק אחד של המוח מנהל את השני: הקורטקס הוא האזור במוח ששולט בחשיבה ההגיונית, בעוד הרגשות מעובדים במערכת הלימבית. לדברי מיכאל ליבוביץ מהמכון הפסיכיאטרי במדינת ניו-יורק, תחושת האהבה מוקנית בעקבות ההתקשרות בין הכימיקלים השמחים" - פי-אי-איי, נוראדרנלין ודופמין - לקולטנים במערכת הלימבית במוח, האחראית על הרגשות. כלומר, במצב של שיכרון אהבה, הקולטנים האחראים על הרגשות רווים בכימיקלים שמחים.

כאשר זוגות מתמקמים בשלב האחרון של האהבה - קשר - הם עוברים לרמה של שלווה, רוגע וביטחון. חוקרים סבורים כי שני הורמונים משתחררים על-ידי מערכת העצבים ומשחקים תפקיד במחוייבות הזו: אוקסיטוצין ו-וזופרסין. האוקסיטוצין משתחרר על-ידי בלוטת ההיפותלמוס במהלך הלידה ועוזר לבסס את הקשר בין האם לילד. ההורמון הזה גם משתחרר אצל שני המינים במהלך אורגזמה, וסבורים כי הוא מסייע להתקשרות כאשר מבוגרים עוסקים במעשה אהבה אינטימי. על פי התיאוריה הזו, ככל שבני-הזוג עושים יותר סקס, כך הקשר ביניהם מעמיק.

הכימיקל החשוב הנוסף בשלב המחוייבות, וזופרסין, שמשחק תפקיד חשוב בתפקוד תקין של הכליות. תפקידו במערכות יחסים לטווח ארוך התגלה כאשר מדענים בדקו את עכברוש הערבות, מכרסם קטן, שעוסק בסקס הרבה יותר מהדרוש למטרת רבייה. בניסוי, כאשר העכברושים הזכרים קיבלו תרופה שמדכאת את השפעת הווזופרסין, הקשר שלהם עם בנות-זוגם התדרדר מיד, לאחר שאיבדו את מסירותם ונכשלו בהגנה עליהן.

מומחים מעריכים שירח הדבש מסתיים בסופו של דבר - בין 18 חודשים ועד 4 שנים מתחילת ההיכרות - כאשר הגוף שלנו פשוט מתרגל לסמי האהבה המעוררים, והתשוקה הרומנטית מתקררת ל"קשר". כאשר האהבה הראשונית פגה, את חיי האהבה שלנו ממלאים חומרים הדומים במבנם לאופיום, הם האנדורפיניים, סמי ההרגעה הטבעיים של הגוף. תהליך זה מביא להרגעת סערת הרגשות הראשונית ומנחיל לבני-הזוג תחושת יציבות ומרגוע, שקט נפשי וקשר עמוק.

השינוי הזה אולי יכול להסביר את העובדה כי שיעורי הגירושין מגיעים לשיא מסביב לשנה הרביעית של הנישואין, כאשר תחושות ה"היי" התחלתיות של האהבה איבדו את מעוצמתן. קיימת השערה שבשלב זה, חלק ממה שהאנשים מכנים "חרדת נטישה" הוא בסך-הכל סוג של גמילה מסמים. הרעיון לפיו תקופת ירח הדבש של מערכת היחסים מתודלקת על-ידי כימיה אחרת במוח, השונה מזו שבתקופה המאוחרת יותר שמגיעה אחר כך, יכולה גם להסביר מדוע יש אנשים שלא מסוגלים להחזיק במערכת יחסים לטווח ארוך: הם פשוט מעדיפים את ההשפעות המעוררות והממריצות של האמפטמינים על פני השפעות משככי הכאבים של האנדורפינים.

לא בדיוק, בערך. לפני ארבע שנים חוקרים מאוניברסיטת מונש באוסטרליה הצליחו לעורר סערה רבתי: הם הודיעו שבמסגרת מחקרם בנושא הכימיה של הפרעות נפש, הם הצליחו לפענח את סידור האטומים שבונים את מולקולת הפנילאתילאמין, דבר שכמובן גרם לתקשורת להשתולל סביב האפשרות העתידית לייצר את שיקוי האהבה" הנכסף, תרופה סינתטית שתעצים או תאריך את האופוריה הטבעית של ההתאהבות. באופן אישי, לא הייתי בונה על זה.

אחד הדברים שזוגות שצולחים ומגיעים לשלב הקשר מצרים עליו, הוא התפוגגות המתח המיני שהסעיר אותם כל כך בתחילת הדרך. המתח המיני - זה שהביך אתכם בפני הדייט החדש עם בדיחה מטופשת, זה שגרם לכם לשפוך את כוס היין על החולצה הלבנה שלו, ולהתנהג כמו טמבלים גמורים. ההרגשה המחשמלת הזו באוויר.

כאשר מגיעים לשלב הפיג'מה ונעלי הבית הנוחות, כאשר המתח המיני נעלם, נראה כאילו חסר איזה תבלין ממה שיכול היה להיות המעדן הטעים והמושלם ביותר על פני כדור הארץ. כאשר אתם סוף-סוף חשים בנוח במחיצת בני-הזוג שלכם, אתם גם מרגישים כאילו אתם יכולים לעשות סקס בכל זמן שאתם רוצים. וזו הבעיה. הציפייה והספק, שהם מרכיבים חיוניים לתבשיל המתח המיני ביניכם, נעלמים.

אל תבינו לא נכון. כוח המשיכה שיש לסקס על כוכב מערכות היחסים ארוכות הטווח גדול עשרות מונים מכוח המשיכה של הסקס על כוכב נעים-להכיר-אותך. אבל מה שחסר כאן הוא התהייה הקבועה - יקרה או לא יקרה", יהיה או לא יהיה" - הריגוש שבמרדף, תחושת העילוי הפנימית שאנחנו מקבלים כשגרמנו למושא אהבתנו לצחוק. וההרגשה המטריפה הזו מתחת לחגורה, כשאתם יודעים שאתם סוף-סוף מתקדמים לקראת הנשיקה הראשונה.

זה לא שמישהו רוצה בחיים האמיתיים לבלות את כל חייו על סחרחרת היחסים החדשים האלה. אבל יהיה נחמד להחזיר את כפות הידיים המזיעות האלה, מדי פעם, בערב יום שישי. החדשות הטובות הן שהמומחים אומרים שניתן לשחזר את המתח המיני הזה. אתם רק צריכים להיזכר באלמנטים שגרמו למתח המיני ביניכם מלכתחילה, ואז לשחזר אותם. אז הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתחיל:

התחילו ואל תסיימו

אחת הדרכים הפשוטות לגלות מחדש את המתח המיני היא לחולל מחדש את ההרגשה הפשוטה והישנה, המדגדגת בקצות האצבעות, את העינוי של אני רוצה את זה עכשיו, אבל אני לא יכול לקבל את זה, המכונה בפשטות תסכול. אנשים במערכת יחסים סבורים ש-10 דקות של תסכול זה הרבה יותר מדי, ושוכחים שחודש שלם תסכול בתחילת היחסים, הוא מה שהפך את זה בסופו של דבר לכל-כך נהדר.

מתגעגעים? אתם מוזמנים לערוך היכרות מחודשת עם התסכול הזה, אם תתניעו את המנועים בזמן שאתם יודעים שלא תצליחו להעביר הילוכים. נגיד שההורים שלכם מגיעים לארוחת ערב בעוד 10 דקות. התגפפות לוהטת על הספה, שאין סיכוי שתמומש, יכולה ליצור תחושת תסכול מקנטרת ומתגרה שתימשך כל הערב.

הציתו את הפנטזיה

הנה מה שמתחולל במוחו של גבר בשעות שלפני הפגישה הראשונה: הוא מדמיין שהיא מרימה את השמלה שלה מעל לראש, את הנשיקות העדינות שהוא ירעיף על הבטן שלה בפעם הראשונה, את פתיחת כפתורי חולצתה אחד-אחד - אתם קולטים את התמונה. אחרי כל זה, עד שהוא מגיע לפתח ביתה, הוא מרגיש שצמד המילים מתח מיני" מוטבעות באור ניאון על המצח שלו. אבל ברגע שמתחילים לקיים מערכת יחסים עם מישהו, בסופו של דבר מפסיקים לפנטז עליו. וזה חבל, מאחר והפנטזיות שלנו הם חלק ממה שהופך את הציפייה לכל-כך נהדרת בפעם הראשונה.

אז קדימה, תוציאו את הדמיון שלכם מהבוידעם ונערו אותו יחד עם בני-הזוג שלכם. היעזרו בטכניקה המכונה פנטזיה משוסעת": הרעיון הוא שאתם מספרים לבן-הזוג על הפנטזיה שלכם, אבל לעולם לא מניחים לפנטזיה להגיע לנקודת השיא. נניח שאתם מדברים על מה תעשו איתו בתוך מעלית שנתקעה. ממש לפני שהפנטזיה מגיעה לשיאה, המעלית מתחילה שוב לזוז. המתח יגרום לכם להשתוקק אחד לשני כמו בימים שעוד לא הגעתם לשם, ולא עשיתם הכל.

זכות הסירוב

הידיעה שאתם יכולים לעשות סקס עם בן-הזוג שלכם בכל פעם שאתם רוצים היא אולי נוחה, אבל היא מוציאה את הכיף מהמרדף. היזכרו בזמנים שבהם לכל מה שלבשתם ואמרתם היתה מטרה אחת ברורה: לגרום לבן-הזוג שלכם להבין שנשיקת לילה טוב היא מבורכת - אבל נשיקת בוקר טוב היא גם בגדר אפשרות. היזכרו כמה מרגש היה זה לבלות ערב שלם במצב של ציפייה קצרת רוח והשתוקקות.

ד"ר ברברה קיסלינג, מומחית לסקס ומחברת ספרים בנושא, מציעה שזוגות יתנו אחד לשני רשות לומר לא, אם הם לא ממש משתוקקים אחד לשני. היא מבטיחה, שכאשר נותנים לבני-הזוג רשות לסרב, הדבר בונה ציפייה ותסכול. אחת המטופלות שלה הציבה יום אחד לבעלה מזה שבע שנים כלל פשוט: אין סקס עד שהוא מצליח לפתות אותה. אז הוא נאלץ להשקיע, ובסוף אכן פיתה אותה.

מקומות ציבוריים

בימים המוקדמים של מערכת היחסים, לעיתים קרובות אתם מתנשקים, מתלטפים ומתגפפים בפומבי בגלל שאתם חוששים שאם תקחו את זה הביתה העניינים יתקדמו בקצב מהיר יותר מהרצוי. דר קיסלינג טוענת שאנחנו סופחים אלינו אנרגיה מהאנשים שמקיפים אותנו. מה שאנחנו עושים מעורר אותם, כך שהם שולחים מסרים לא מודעים של אישור שמוסיפים להתרגשות שלנו", היא מסבירה.

לא אחת, כשאני יושבת עם חברות על כוס קפה וסיפורי יתקשר או לא יתקשר?", אני מתמלאת קנאה. המגע הראשון, הנשיקה הראשונה, הפעם הראשונה. ההמתנה לצלצול הטלפון. הציפייה המתוקה. ההתרגשות הראשונית הזו שאין לה תחליף. אבל אז, אחרי שמשלמים את החשבון ונפרדים לשלום, אני תמיד מוצאת את עצמי לוחצת על דוושת הגז עד הסוף, ממהרת להגיע הביתה, להיכנס למיטה, להתפשט ולהיכנס בתחתוני הכותנה מתחת לשמיכת הפוך, לכרוך מסביבי את זרועותיו המוכרות של האיש שלי. להתעטף באהבה.

אז למרות שזה יכול להיות מפתה, אל תנסו לשחזר מחדש את הרגשת ההתאהבות הזו במעבדה שבקומת המרתף שלכם - אבל נסו לעשות את המיטב כדי ליהנות מהשיאים הטבעיים שהחיים מעניקים לכם. בסופו של דבר, שלב הגרביים המחוררות והשערות על הרגליים מגיע, אבל הוא יכול להיות מתוק לא פחות, באחריות.

טיפים שימושיים

לזוגות ותיקים: כשאני רוצה לחזור לרגע לימים ההם לזמן ההוא, אני מבקשת מבן-זוגי שיספר לי על הפעם הראשונה שנפגשנו. על בקבוק יין, לאור נרות על הספה (כשהטלוויזיה מכובה) או במהלך נסיעה לילית ארוכה בדרך חזרה הביתה, אני מבקשת ממנו לשחזר לי את סיפור הפגישה שלנו - בפרטי פרטים, אני מתעקשת. לפעמים, זה גם מצליח והוא מספר מה הוא לבש, מה אני לבשתי, מה הוא חשב, מה הוא סיפר לחברים, מה הוא עשה, ומה הוא אמר ועוד ועוד. זה עובד.

לזוגות חדשים: נכון, נורא דחוף לכם לגעת, נורא דחוף לכם לנשק. נורא דחוף לכם לתור ולגלות את העור החשוף, החדש והמשלהב. נורא דחוף לכם ללכת עד הסוף. להיסחף בסערת הרגשות בין הסדינים, שתבלע לתוכה את הכל. אחרי הכל, אנחנו במאה ה-21, וברוך השם, מותר. גם לנשים.

אבל חכו רגע. לא, זו לא התחסדות. למרות שזה עומד לכם על קצה הלשון ואתם כבר לא רואים ממטר, נסו למשוך את כל פעילויות "הפעם הראשונה" האלו עוד טיפ-טיפה. נסו להתענג עוד רגע על הנשיקה הראשונה. נסו להאריך עוד קצת את שלב החזקת הידיים, למשוך עוד קצת את הליטוף, את המגע הראשון. התחושות האלו לא יחזרו. אבל אם תשהו עוד רגע את חציית קו הסיום - יהיו לכם זיכרונות נפלאים ומתוקים לשנים הבאות.

הפסיכולוג ד"ר ג'ון מ. גוטמן, מחבר הספר שבעת העקרונות לנישואין מוצלחים" ואחד הגורואים הגדולים בענייני אהבה, לא צריך יותר מחמש דקות כדי לאבחן האם זוגות יישארו יחד. סקר שהקיף 200 זוגות במעבדת האהבה שלו במכון לנישואין ומשפחה בסיאטל, מראה שהמפתח לנישואין, והגורם המנבא הטוב ביותר לתשוקה ורומנטיקה במערכת היחסים, הוא איכות החברות בין בני-הזוג.

כדי לחזק את הקשר דר גוטמן מציע שתשמרו בראש תמונה מפורטת של הרגשות העמוקים ביותר של בן-הזוג שלכם - מה שהוא מכנה מפת האהבה. המבחן שלפניכם מדגיש אלמנטים של מפת האהבה הזו. האם אתם מכירים את העולם הפנימי של בן-הזוג שלכם? ענו על השאלון שלפניכם בכן או לא, ובקשו ממנו לעשות את אותו הדבר עליכם.

1. אני יודע את שמו של החבר הכי טוב של בן/ת הזוג שלי.

2. אני יודע עם אלו לחצים בן/ת הזוג שלי מתמודד בימים אלה.

3. אני יודע את השמות של כמה מהאנשים שהרגיזו את בן/ת הזוג שלי לאחרונה.

4. אני יכול לספר על חלומות החיים של בן/ת הזוג שלי.

5. אני יכול לספר את פילוסופיית החיים הבסיסית של בן/ת הזוג שלי.

6. אני יכול למנות את הקרובים הכי פחות אהובים על בן/ת זוגי.

7. אני מרגיש שבן/ת הזוג שלי מכיר אותי די טוב.

8. כשאנחנו בנפרד, אני לעתים קרובות חושב על בן/ת הזוג שלי בחיבה.

9. לעיתים קרובות אני נוגע או מנשק את בן/ת הזוג שלי בחיבה.

10. בן/ת הזוג שלי באמת מכבד אותי.

11. יש אש ותשוקה במערכת היחסים הזו.

12. רומנטיקה היא בהחלט חלק ממערכת היחסים שלנו.

13. בן/ת הזוג שלי מעריך את הדברים שאני עושה במערכת היחסים הזו.

14. באופן כללי, בן/ת הזוג שלי אוהב את האישיות שלי.

15. חיי המין שלנו על-פי רוב מספקים.

16. בסוף היום בן/ת הזוג שלי שמח לראות אותי.

17. בן/ת הזוג שלי הוא אחד החברים הטובים ביותר שלי.

18. אנחנו פשוט אוהבים לדבר זה עם זו.

19. לכל אחד יש הרבה לתת ולקבל בשיחות שלנו (שני האנשים הם בעלי השפעה).

20. בן/ת הזוג שלי מאזין בכבוד, גם כשאנחנו לא מסכימים.

21. בן/ת הזוג שלי הוא בדרך כלל עזרה נהדרת כפותר בעיות.

22. באופן כללי, אנחנו תואמים בערכים בסיסיים ומטרות בחיים.

תשובות:

15 או יותר תשובות חיוביות: יש הרבה כוח במערכת היחסים שלכם. ברכותינו.

14-8 תשובות: אתם נמצאים בצומת חשובה במערכת היחסים שלכם. יש אצלכם הרבה נקודות חוזק עליהם אתם יכולים להיבנות, אבל יש גם כמה חולשות שזקוקות לתשומת הלב שלכם.

7 או פחות: מערכת היחסים שלכם עלולה להיות בבעיה רצינית. אם זה מטריד אתכם, כנראה שהיחסים ביניכם עדיין יקרים לכם מספיק כדי לנסות לקבל עזרה.