מחסום השפה
כדאי ללמוד מהצבא הבריטי המעביר לחייליו קורס קצר בערבית לפני היציאה לעיראק
מפקד בית הספר לערבית בצבא הבריטי, קולונל אנטואני ראביט, סיפר בשבוע שעבר לכתב סוכנות הידיעות AP כי מספר חיילים מכל יחידה הנשלחת לעיראק לומדים ערבית בקורס מיוחד, בן 10 שבועות, ומאז ינואר השנה הגיע מספר בוגרי הקורס הזה ל-200 בקירוב. בנוסף, כל החיילים הנשלחים לעיראק חייבים בקורס בן יום בשפה ובתרבות ערבית. הלקח שלנו מנוכחות הצבא הבריטי בצפון אירלנד ובבלקן, הוסיף ראביט, הוא כי גם ידיעה לא מעמיקה של השפה מסייעת ליצור התחלה של יחסי אמון בין הצדדים; ככל שירבו יודעי השפה המקומית בין חיילינו – כך ייטב, אמר.
צה"ל מקדיש משאבים ניכרים לגיוס יודעי ערבית לחיל המודיעין ולהכשרתם לתפקידיהם השונים. מדי שנה לומדים מאות בוגרי תיכון הממוינים בקפידה לפני גיוסם בקורסים ברמות שונות לשפה מדוברת וספרותית. אבל לא זה המצב בחילות השדה של צה"ל. רק במקרים מיוחדים – למשל, ביחידות המסתערבים – עוברים חיילי השדה קורס בערבית. חיילי הנח"ל, הצנחנים, מג"ב, גולני וגבעתי המוצבים בשטחים, ובמחסומי הכניסה אליהם, מקבלים לפני יציאתם לשם שיחון בסיסי בערבית מדוברת. שלא כדוגמת הצבא הבריטי, אין קורסים בערבית – אפילו של יום אחד.
"חילקו לנו את השיחון", סיפר לי נח"לאי שהיה מוצב חודשים רבים באזור חברון, "ורובנו לא טרחנו אפילו לפתוח את החוברת. אמנם למדנו כמה מילים בסיסיות במהלך השהות שם – 'עמוד!', 'ידיים למעלה!', 'עוצר' – אבל לא הרבה יותר מכך. לא מעטים מהפלסטינים יודעים עברית, אבל היו רבים שפנו אלינו בערבית, ניסו להסביר – ואנחנו לא הבנו מילה. אילו היינו יודעים יותר מכמה מילים בערבית, אולי כמה בעיות קשות שנתקלנו בהן שם היו נפתרות". דברים דומים שמעתי גם מחיילי מילואים ששירתו באזורים אחרים בגדה.
עיקר פעילותו של צה"ל מתבצעת כיום בגדה וברצועה. אולם לרוב הגדול של החיילים המוצבים שם (להוציא הדרוזים) יש רק מושג קלוש ביותר על האנשים המקיפים אותם בכפרים, בערים ובמחנות הפליטים. לא רק את שפתם אינם מבינים, גם תרבותם וההיסטוריה שלהם זרות לרוב החיילים – כאילו היה מדובר בעם השוכן בהרי ההימלאיה. זו אחת הסיבות למעמדים מביכים ומבישים המתרחשים מדי יום כמעט במחסומים ובמעברים בגדה וברצועה.
בלא מעט מקרים מגיבים החיילים לבקשות ופניות של הפלסטינים אליהם בחוסר סבלנות, בגסות ולעיתים אף באלימות בוטה – ותופעות מכוערות אלה הן תוצאה של כיבוש מתמשך שגרם לעוינות ולהתבהמות. אבל חוסר הידע האלמנטרי והזלזול ברקע התרבותי של העם האחר מעצימים ומחריפים דפוס התנהגות זה.
מחסום השפה נוסף למחסומים האחרים למרר את חייהם של תושבי השטחים ולהוסיף דלק לבעירת השנאה שם. ועד שניאלץ לפנות את אותם מוקדים ממאירים, כדאי ללמוד מהצבא הבריטי עתיר הניסיון ולהנהיג קורסים – ולו גם קצרים ובסיסיים – בשפה ובתרבות ערבית לכל חיילי צה"ל המשרתים בשטחים. לאחר 36 שנות כיבוש, כאשר מדי שנה נשלחים עשרות אלפי חיילים לתפקידי שיטור וביטחון שוטף בגדה וברצועה, הגיע הזמן לנסות לקטוע את שיח החירשים המתנהל בשטח בין כובש לנכבש. במכלול הסכסוך הסבוך והקשה בין ישראלים לפלסטינים זהו צעד קטן אולי – אבל בכיוון הנכון.
לפנייה לכתב/ת 
מחסום. החיילים מקבלים שיחון
צילום: רויטרס
מומלצים
