שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלכוהול מסוכן: מתי אנחנו עוברים את גבול הטעם הטוב
    בעשור האחרון הישראלים מבלים יותר, אוכלים יותר, וגם שותים - הרבה יותר. ברוב המקרים מדובר בפעילות חברתית מהנה, אבל מתברר שחמישית מהשותים יעברו את הקו ויפתחו בעיית שתייה, ועשירית מהם ייהפכו בסופו של דבר למכורים. אז איך נמנעים מגלישה אל הצד הלא נכון של הבקבוק?

    קצת נתונים להתחלה:

    • 66% מקרב המבוגרים שתו אלכוהול בשנה האחרונה.
    • 67% מבני הנוער מבלים בפאבים.
    • 38% מתלמידי כיתות ח' עד י"ב גם השתכרו במהלך השנה האחרונה.
    • 59% מהם נפגעו מאלימות מילולית או פיזית של שיכורים.

     

    חבר טוב מאוד חזר מהפגישה עם החבר'ה מהצבא כשהוא נרעש. "אני לא מבין מה קורה", אמר. "אלה אותם אנשים שדפקו את הראש עם יין פטישים בבסיס, אבל
    עכשיו הם מתעקשים שניפגש ב'ביסטרו', ושם, במקום להריץ בדיחות גסות, נדבר על 'טנינים', 'בוקה', ו'ארומה'. יותר מזה, הפגישה הבאה תיערך ב'יקב בוטיק'".

     

    אצל הבנות המצב דומה. חברות שבתיכון היו מצחקקות מעל קוקטייל פיזנג ומרגישות מתוחכמות כנערות פריז בסתיו, שולטות היום בדרכי הכנתם הנפתלות של מגוון קוקטיילים, בהבדלים שבין בציר 97' ל89-', ובשיטות הייצור הסודיות של בירות גורמה ("את חייבת לטעום, זה שכב יומיים עם חמוציות בחבית מפינלנד").

     

    אחרי שנים של יין קידוש הצטרפנו אל חיקם המיוזע של העמים חובבי האלכוהול, אלא שיחד עם הז'רגון המקצועי, אימצנו גם כמה תופעות נעימות פחות, שהחמורה שבהן היא התמכרות לאלכוהול, התמכרות ששיעוריה עולים בקרב כל המגזרים והמינים.

     

    מתברר שכחמישית ממי שנהנים משתיית אלכוהול יפתחו בעיית שתייה, ועשירית מהשותים ייהפכו בסופו של דבר לאלכוהוליסטים. במילים אחרות, גם אם אתם רק אוהבים לשתות פה ושם - אתם בקבוצת הסיכון.

     

    על פי נתוני משרד העבודה והרווחה היו בישראל בשנות ה-80' כ-50 אלף מכורים לאלכוהול. הערכות זהירות מדברות היום על 100 אלף אלכוהוליסטים. החוקרים משערים שהעלייה מארצות חבר העמים, שם נחשבה השתייה לספורט לאומי, תרמה לעלייה בשיעורי הצריכה, אבל השערה זו מצליחה להסביר רק חלק מהעניין.

     

    בשנים האחרונות עברנו "מהפכה שקטה". האלכוהול נעשה מקובל ונפוץ כפי שלא היה מעולם. סקר שערכה הרשות למלחמה בסמים בשנת 2001, גילה כי 43% מהמבוגרים שגילם 43-18, שהם כמיליון איש, נוהגים לשתות משקאות חריפים. כ-450 אלף איש דיווחו על צריכת שתייה חריפה בתדירות גבוהה של כמה פעמים בשבוע.

     

    רוב אוהבי השתייה החריפה הם בדיוק כמותכם: רוצים ליהנות ולתפוס ראש, ובטוחים שהכול בשליטה. אבל עם הסטטיסטיקה קשה להתווכח, והיא מלמדת שמי ששותה, עלול לגלוש בהדרגה להתמכרות. אז באיזו נקודה הופך שיטוט עם מרטיני ליד הבריכה לצלילה עמוקה ומכאיבה לתוכה?

     

    הזקן והסם

     

    פרופ' מאיר טייכמן, העומד בראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, דן בשאלה זו בספרו "מנקטר האלים לכוס התרעלה". מתברר שהעניין מורכב למדי.

     

    "ריכוז האלכוהול במשקה או מספר הכוסות שנשתו הם לא כל העניין", מסביר פרופ' טייכמן. "יש חשיבות רבה לנטייתנו הגנטית להתמכרות, למידת הרגישות לאלכוהול שמשתנה מאדם לאדם, לאופי השותה, למינו, וגם לחברים שהוא מסתובב איתם".

     

    המורכבות הזאת מקשה על קביעה של כמות אלכוהול "סבירה". אדם ששותה רק כוס אחת ביום יכול להפוך לאלכוהוליסט (מכיוון שיש מי שאפילו חשיפה מועטה לאלכוהול מסוכנת בשבילו), בשעה שאדם אחר ישתה יותר אלכוהול במשך שנים רבות, בלי שיתמכר.

     

    ההגדרה המקצועית להתמכרות היא צורך מתמיד בהעלאת המינון. מה שיקבע אם אתם אלכוהוליסטים, או בדרך לשם, היא מידת ההשפעה שיש לשתייה על חייכם.

     

    הסיכוי להתמכר מתחיל בבית. הוריהם של אלכוהוליסטים רבים נטו להפריז בשתייה. אם אתם חוששים מירושה גנטית בעייתית, כדאי שתימנעו לחלוטין משתיית משקאות אלכוהוליים.

     

    גם למבנה הפיזי-ביולוגי שלנו יש השפעה. רובנו מעדיפים להיות בלונדיניים, חטובים, עם עיניים כחולות, וכושר קיבולת כמו של ארנסט המינגווי (שגם הוא נהפך בסופו של דבר לאלכוהוליסט). בפועל, יש שיחושו בהנאה כשהאלכוהול מגיע למוח, בעוד שאחרים פשוט ישתכרו בזריזות, והם עשויים לפתח התמכרות.

     

    הדוגמה הקיצונית היא של בעלי מערכת מטבולית שאינה מסוגלת לזהות רמת אלכוהול בדם. אנשים אלו ישתכרו בקלות ויפתחו תלות במהירות. רובנו נמצאים היכן שהוא על הסקאלה הזו.

     

    המינגווי, שבחר לסיים את חייו במפגש כואב עם קצהו של רובה ציד, הוא גם דוגמה לחשיבות המבנה הנפשי על הסיכוי להתמכר. מי שמגיב למצבי לחץ ומתח בחוסר סבלנות ואינו יכול לשאת כאב, תסכול ודחיית סיפוק, עלול להשתמש באלכוהול בצורה הרסנית.

     

    אלכוהול מאפשר להשיג תענוג מהיר והוא מהווה אמצעי הגנה יעיל מפני מצבי מתח, תסכול וחרדה. לאחר השתייה הדימוי העצמי עשוי להיות חיובי, אלא שלאחר כמה שעות של התעלות מגיעים ההנגאובר וההתפכחות, וחוזרים לסורם הדימוי הנמוך והבעיות הקיומיות.

     

    הכאב והתסכול המחודשים מחזקים את הצורך במשקה וחוזר חלילה. השימוש באלכוהול, שנועד להגן מפני מתח, חרדה ותחושת אשם, יוצר אותם ביתר שאת.

     

    לטענת כמה גישות פסיכולוגיות, ישנה אישיות המועדת לפיתוח תלות בחומרים המשפיעים על הנפש. האישיות המתמכרת מאופיינת בתלותיות, בחוסר עצמאות, בכניעות ובסף סבלנות נמוך.

     

    שילובים מסוכנים

     

    בראשית, כזכור, ברא אלוהים את השמים ואת הארץ וכל צבאם. בשלב מסוים וקריטי, קצת אחרי הגירוש מגן עדן, גילו אדם וחוה את האש, את הפרה, והביאו לעולם את הסטייק. נראה היה שכל הצרות הן נחלת העבר, אבל אז התברר שצריך להחליט מה שותים ליד - אדום או לבן (אצל העונים נכונה תירשם ירידה בשיעורי הכולסטרול והתקפי הלב, ראו מסגרת), מתי מוגש האפריטיף ומתי הדז'סטיף (הראשון לפני והשני אחרי), ובכלל, מה הולך עם מה.

     

    דפוסי השתייה וסוגי המשקאות משתנים מאוד בין תרבויות, תקופות וזמנים שונים, והם מושפעים מהמסורת ומהדת. ביהדות, למשל, נוהגים איפוק בשעת הקידוש, והתחרפנות בחג פורים. היוונים הקדמונים הלכו רחוק עוד יותר, בחגיגות הבכחנליה (שהוקדשו לאל היין, בכחוס) והיו כרוכות באורגיות המוניות ואיבוד שליטה מוחלט. בקיצור, תמיד יש ממי ללמוד.

     

    גם בחברה המודרנית שתיית אלכוהול היא חלק מההתנהגות החברתית, וגם כאן היא נעה בין קטבים (מקוקטייל תרבותי עם ההורים, ועד למסיבת רווקות שאחריה לא ברור מי קפצה על החשפן ושל מי בדיוק התחתונים עם הלבבות הוורודים על הראש של המלצר שזרוק עירום במרפסת).

     

    בשנים האחרונות נולדה תרבות השתכרות לשמה ("באתי לדפוק את הראש"), שבדרך כלל משתמשת בשילובי משקאות, כמו למשל וודקה עם "רד בול".

     

    הוודקה מכילה חומר מדכא (אלכוהול) בריכוז גבוה. המשקאות המוגזים שמשדכים לה מכילים כמות נכבדת של חומר מעורר (קפאין). השילוב של שניהם בגוף אחד עלול להיות מסוכן מאוד ואפילו קטלני.

     

    ככלל, כשמדובר באלכוהול, עדיף לא לערבב. "אלכוהול משפיע על המוח לאחר 20-15 דקות. אבל הגזים המותססים מגיעים אליו ישירות בעזרת דרכי הנשימה", אומרת מירה איתן, ברמנית ומדריכת אלכוהול ב"זמן אמיתי". "'נשימת' אלכוהול באמצעות גז, שזה מה שקורה בכל הקפצה של טקילה, יוצרת סחרור מיידי והשתכרות מהירה".

     

    בכל משקה אלכוהולי יש גם חומרים רעילים. חומרים אלו, באחוזים מזעריים, מותרים על פי החוק, אולם כאשר מערבבים כמה סוגי משקה עולה כמותם, ובגוף נוצרת חולשה פיזית שנחשבת בטעות כשכרות. שתיית כמה קוקטיילים אלכוהוליים כאלה היא מסוכנת.

     

    שילוב מסוכן במיוחד של אלכוהול הוא עם תרופות שונות. "כל שילוב של אלכוהול עם תרופות הוא בעייתי", מסביר ד"ר שמעון מרקביץ, מנהל מרכז האשפוז לגמילה מאלכוהול ברמת גן. "אם נוטלים תרופת הרגעה כמו ואליום עם אלכוהול (שגם הוא בעל השפעות מרגיעות) נוצרת השפעה חזקה - לעתים עד כדי הפסקת נשימה וסכנת חיים. האלכוהול גם מפיג השפעה של תרופות מסוג אנטיביוטיקה, כאילו לא נטלנו את התרופה".

     

    "אני מדריכה את הברמנים שאסור לתת אפילו אקמול", אומרת איתן. "זה עלול ליצור השפעה מנמנמת ומעייפת, ולאחר מכן לגרום לתאונות".

     

    אז מה כן? מומלץ לשתות קוקטיילים עם מיצים לא מוגזים, שנספגים לאט יותר ומדללים את אחוז האלכוהול במשקה, ולהימנע מערבוב אלכוהול המבוסס על יין עם אלכוהול המבוסס על דגנים - מכיוון שהשילוב עלול לגרום להנגאובר. אם אתם שותים יין, עדיף לשתות אחריו קוניאק (השייך למשפחת היינות), ולא בירה או ויסקי השייכים למשפחת הדגנים (חוץ מזה, זו הפגנה של סטייל).

     

    בגובה העיניים

     

    ההתמכרות לאלכוהול נבנית לאורך זמן. רובנו מתנסים לראשונה בשתייה בגיל התבגרות, אבל אם נתמכר נבחין בתוצאות זמן רב אחר כך.

     

    "הרגלים ודפוסי התנהגות רוכשים בגיל הזה", אומר פרופ' טייכמן. "אם נער או נערה ילמדו ששתיית אלכוהול עושה להם טוב, גורמת להם להרגיש נשיים יותר או גבריים יותר, או מסייעת להם להתמודד עם מצבי רוח, ייהפכו הדפוסים לכלי ההתמודדות".

     

    אחד הטיפים החשובים הוא להורים - אל תזלזלו בהשלכות של שתיית אלכוהול. "הורים שמשדרים דחייה, למשל מענישים את הילד, מבקרים, או נותנים הוראות ללא הסברים, תורמים לתחילת השימוש באלכוהול", אומר פרופ' טייכמן. "כאשר ההורים מקבלים את הילד, כלומר משדרים הבנה, נותנים לו מרחב פעולה, מסבירים וקובעים יחד איתו כללי התנהגות, הם משפיעים על מניעת הצריכה או על צמצומה.

     

    "הדרך להתגבר על פער הדורות היא לא להילחם בילד אלא להיות שותפים וללמד אותו לשתות בתבונה ובצורה מאוזנת. עדיף שילד ילמד זאת מהוריו, מאשר שישתה מאחורי גבם".

     

    ילדים שלומדים בבית מהם הסכנות שבערבוב משקאות מסוימים, ומה ההשפעה שלהם, ידעו איך להתנהג גם בפאב. אם הילד החליט לערוך מסיבה, אפשר להדריכו בארגון "מסיבה בטוחה". בני נוער רוצים להרשים את החבר'ה. הם יקנו כמויות גדולות של משקאות חריפים, אבל ישכחו לקנות מיצים או להכין כיבוד והאורחים ייאלצו לשתות על בטן ריקה (חשוב כמובן לקבוע נהג תורן שלא שותה).

     

    מי שיודע מה הילד שלכם שותה באמת הם החברים שלו. צריך לכוון אותו ואותם לשים לב לחברים הנמצאים במצוקה בעקבות שתייה.

     

    נחום מיכאלי, עובד סוציאלי ומנהל היחידה לטיפול באלכוהול והימורים בעמותת "אפשר" העוסקת בהסברה ובמניעה, מסביר שבני נוער לרוב יחקו את חבריהם. אם הם מנסים להתקבל לקבוצה ששותה, הם ילמדו לשתות כמותה. "לפי כל המחקרים, ההשפעה של בני נוער על בני גילם גדולה יותר מהמורים בבית הספר", אומר מיכאלי. "לכן אנחנו מדריכים היום 'עמיתים' שמדגימים מנהיגות חיובית. החבר'ה מתייחסים אליהם יותר בכבוד, כי הם מדברים בשפה שלהם ובגובה העיניים".

     

    איך תדעו אם אתם בדרך לאלכוהוליזם?

     

    • אתם שותים יותר מבעבר, והמינון עולה מדי פעם.
    • אתם שותים "כדי להתגבר": על דיכאון, על חרדה, או על סתם מצב רוח רע שיכול לחלוף מעצמו.
    • אתם שותים לבד ולא עם החברים (ולא, השיכורים שהכרתם אתמול בפאב לא נחשבים חברים).
    • וודקה או ויסקי מחליפים את הבירה. רבע בקבוק של אחד מהם כבר לא נחשב ל"שתייה בכיף".
    • אלכוהול נהפך למשהו משמעותי בחייכם, ובהדרגה אף למרכזם.
    • חיי המשפחה נפגעים, לא קמתם לעבודה, ללימודים, וגם קשה לכם להתרכז.

     

    מתמכרים בקלות

     

    • משתכרים במהירות? ייתכן שמוחכם רגיש יותר לאלכוהול (וגם נוח יותר להתמכרות).
    • כשאבא מספר על הדודים השיכורים מהצד של אמא, אל תצחקו. זה עובר בגנים.
    • נשים נוטות יותר להתמכרות. גופן קטן יותר (וכך גם היחס בין האלכוהול לשטח הפנים), והן גם מפרקות אלכוהול לאט.
    • רגילים להישען על מישהו? העדיפו את המשפחה. אלכוהול מסוכן לבעלי אישיות תלותית.

     

    אלכוהוליזם: מה זה עושה

     

    • פגיעה ביכולת השיפוט, שכחה מוחלטת של תקופות מסוימות, דיכאונות ומצבים פסיכוטיים - בשל פגיעה בעצבים.
    • דלקות קיבה, דלקות כבד, פגיעה בלבלב, ואם זה לא מספיק, גם הרס השיניים.
    • ניוון מערכת השרירים, הפרעות בפעילות הלב ועלייה בלחץ הדם.
    • אין אונות בקרב גברים, בעיות במחזור ואף עקרות אצל נשים.
    • עלייה ברמת הסוכר, סכנה לחולי הסוכרת, סיכון להפלת עוברים, לעקרות ואוסטיאופורוזיס.
    • תסמונות הגמילה עשויות להיות קשות: במקרים קיצוניים נגרמים התקפים אפילפטיים, עוויתות, שיתוקים ואף מוות.

     

    הביצה והתרנגולת השיכורה

     

    דיווחים על שיעור נמוך של התקפי לב בצרפת, חובבת היינות, ומנגד, מחקרים המלמדים שתפקוד הלב דווקא נפגע בעקבות שתיית אלכוהול, יצרו את מה שמכונה "הפרדוקס הצרפתי".

     

    נראה כי לנוגדי חמצון (פוליפנולים) הנמצאים בקליפת העינב (לכן אפשר למצוא אותם רק ביין אדום שבתהליך ייצורו "שוכב" עם הקליפה בחבית) הם שמסייעים ללב הצרפתי.

     

    מעבר לכך, מחקרים מוצאים שצרכני האלכוהול במידה הם בריאים יותר ממי שאינם שותים כלל. שתייה מבוקרת משפרת את הבריאות, מפחיתה את הסבירות למחלות כרוניות, מגדילה את תוחלת החיים, ואפילו תורמת לבריאות נפשית טובה יותר.

     

    הסיבה לכך אינה ברורה. יש הטוענים, שמדובר ב"טעות אופטית". צרכני אלכוהול מתונים הם לרוב משכילים, מצבם החברתי והכלכלי בינוני ומעלה, והם מנהלים אורח חיים בריא יחסית. אפשר שאורח חיים זה הוא שתורם לבריאות הפיזית והנפשית, ובה בעת, גם לצריכה המתונה של אלכוהול.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יוסי סליס
    התמכרות לאלכוהול. תופעה של השנים האחרונות
    צילום: יוסי סליס
    צילום: יוסי סליס
    כחמישית ממי שנהנים משתיית אלכוהול יפתחו בעיית שתייה
    צילום: יוסי סליס
    צילום: יוסי סליס
    100 אלף אלכוהוליסטים בישראל. אלכוהול מסוכן
    צילום: יוסי סליס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים