האם באמת כ-ו-ל-ם בוגדים, ואיך נמנע רומנים מהצד

"אני נשואה מזה שלוש שנים, וכל הזמן המחשבות שלי רצות בפחד שבעלי יבגוד בי", כותבת מאי הנסערת למומחה בפורום הזוגיות באתר דוקטורס. "לא שיש לו סיבה, חוץ מזה שלאחר הלידה לא רזיתי, אני לא שמנה, אבל מלאה. עזור לי להפסיק את המחשבות האלו, כשמסביבי אני שומעת על המון בגידות וגירושין. אני לא רוצה להגיע למצב הזה. אנחנו ביחד 11 שנה ולא ידוע לי על בגידה בתקופה הזו, אבל בגלל שאני כל הזמן מדברת על זה איתו, אני פוחדת שאני דוחפת אותו לכך".

ולמה שהיא לא תחשוש? הרי כ-ו-ל-ם בוגדים. ביבי בשרה, ביל בהילארי, ועוד לא הזכרנו את השכנה שנצפתה מתנשקת עם גבר שאינו בעלה, את החבר שעזב את הבית לטובת פרגית צעירה, והסיפורים לא מפסיקים לזרום. גם אם אתם לא מכירים בוגד או בוגדת באופן אישי, העננה הזו תמיד שם. אם רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי משפטים בנוסח "כל הגברים בוגדים", "אין גבר שלא מחפש בחוץ", "בסוף, כולם בוגדים" - הייתי יכולה לקנות את הווילה היתומה של אהוד ונאוה, ולקבל עודף בחזרה.

בשיחות סלון, בטלנובלות, באינטרנט, במגזינים, במדורי הרכילות, ואפילו בספרות המקצועית, הלכה והתפתחה סביבנו מיתולוגיה שלמה של ניאוף, כחלק בלתי נפרד מהחיים המונוגמיים. כשמריל סטריפ עוזבת את בעלה (ג'ק ניקולסון) בסרט "צביטה בלב", לאחר שהיא מגלה את בגידתו, היא בורחת לאביה כדי לחפש נחמה. הוא, מצידו, מבטל אותה: "אם את רוצה מונוגמיה, תתחתני עם ברבור".

עם כל הסקרים שבעולם, לעולם לא נדע כמה אנשים בוגדים. אם אנשים משקרים לבעל או לאשה שלהם, הם בוודאי לא יהיו ישרים כשהם עונים לסקר. יש המעריכים כי לפחות חצי מהגברים הנשואים ושליש מהנשים הנשואות הפשילו את תחתוניהם הרחק מהבית לפחות פעם אחת. וזה הרבה בגידות. ועדיין, רוב האנשים נאמנים לבני-זוגם רוב הזמן.

כאשה, גם מרנו האמינה עד אז שאם גבר בוגד, המשמעות היא שיש לו נישואין נוראיים והוא כנראה "לא מקבל את זה" בבית - כן, התיאוריה הישנה שכולנו גדלנו עליה: "אם בעלך יהיה מאושר בבית הוא לא יחפש בחוץ". אבל במחקריה היא מצאה שהזוגיות יכולה להיות נפלאה, והגבר עדיין יכול לרעות בחוץ, אם זה טבוע במערכת הערכים, ברקע המשפחתי, או במבנה הפסיכודינמי שלו.

במחקרה הראשון, מרנו בחנה את ההשפעה שיש לסקס מחוץ לנישואין, אורך הנישואין והבדלי המינים - על הסיפוק מהנישואין ומהרומנטיקה. היא מצאה הבדל גדול בין המינים. לדבריה, לגברים בנישואים ארוכי-טווח שניהלו רומנים היה סיפוק גבוה מאוד מהנישואין - ואילו לנשים במערכות יחסים ארוכות-טווח שניהלו רומנים, היתה רמת הסיפוק הנמוכה ביותר. הסיפוק מהנישואין של כולם ירד ככל שהנישואין התארכו, למעט אצל הגברים שניהלו רומנים. ואולם, בשלב מוקדם בנישואין, גברים שניהלו רומנים היו במידה משמעותית פחות מאושרים. לדבריה, אם הרומן מתרחש בשלב מוקדם של הנישואין, הוא הרבה יותר חמור.

תיאוריה אחרת שמרנו מפריכה היא שאם בן-הזוג מקבל את זה בחוץ, אתם תדעו את זה, כי הוא לא ירצה סקס בבית. ואולם, היא גילתה שחלק מהאנשים מלאי תשוקה בבית דווקא כאשר הם מקיימים יחסי מין מחוץ לנישואין. גבר אחד סיפר לה, למשל, שאחרי שהוא עוזב את המאהבת שלו הוא משתוקק לאישתו, בגלל שהוא היה כל-כך מגורה מינית מהרומן שלו.

אבל בדרך כלל, רומנים מחוץ לנישואין לא נעים באמת סביב סקס - הם קשורים לבגידה. לדברי מרנו, ניתן בהחלט לקיים רומן ללא כל סוג של מגע. אנשים מנהלים רומנים באינטרנט. הבגידה היא שלוקחים משהו שאמור להיות "שלי", שזה אינטימיות מינית או רגשית, ונותנים את זה למישהו אחר: "חשבתי שיש לנו יחסים מיוחדים, ועכשיו זיהמת אותם, אני לא מרגיש/ה כך יותר, בגלל שחלקת משהו מאוד יקר ערך עם מישהו אחר". וגם כאן יש הבדל בין המינים. גברים מרגישים יותר נבגדים כאשר נשותיהם מקיימות יחסי מין עם מישהו אחר; נשים מרגישות יותר נבגדות כאשר בעליהן מעורב רגשית עם מישהי אחרת.

הכאב כאן הוא גדול. לדברי מרנו, הכאב הגדול שנגרם מבגידה נובע מהנחות מסוימות שאנו מחזיקים לגבי הנישואין שלנו. בחרתי מישהו, והאדם האחר בחר בי, יש לנו אותם ערכים, שנינו החלטנו לנהל יחסים בלעדיים, למרות שייתכן ויש לנו בעיות. אנחנו אוהבים אחד את השני ולכן אני בטוח/ה.

אז מהם הגורמים ההכרחיים לרומן מחוץ לנישואין? לדברי מרנו, שלושה אלמנטים מגדירים האם מערכת יחסים היא רומן.

האחת היא חשאיות. נניח ששני אנשים נפגשים כל יום בשבע בבוקר לקפה לפני העבודה, אבל הם לא מספרים לבני-הזוג שלהם. למרות שזה מתרחש במקום ציבורי, בני-הזוג שלהם לא יהיו מאושרים מכך. תהיה לזה הרגשה של בגידה, הונאה גדולה.

אינטימיות רגשית היא האלמנט השני. כאשר אנשים מתחילים לבטוח ולספר לאדם אחר דברים שהם לא מספרים לבן-הזוג שלהם, האינטימיות הרגשית בחברות הזו גדולה יותר מאשר בנישואין, וזה מאוד מאיים. אחת ההתחלות הנפוצות ביותר של רומנים מתרחשת כאשר מישהו מתחיל לספר דברים שליליים על הנישואין שלו. מה שהוא עושה זה בעצם לאותת: "אני פגיע, אני עשוי להיות זמין".

האלמנט השלישי הוא כימיה מינית. זה יכול לקרות גם כאשר שני אנשים לא נוגעים. אם אחד אומר, "אני מאוד נמשך אליך", או "חלמתי עליך אתמול בלילה, אבל כמובן, אני נשוי, אז אנחנו לא נעשה שום דבר בנושא", זה מעלה מאוד את המתח המיני על-ידי יצירת "פרי אסור" ביחסים.

הדבר האחד הכי חשוב שאנשים צריכים לדעת על אי-נאמנות, לדעת מרנו, הוא שאי-נאמנות היא עניין של גבולות. הסיבות לרומנים הן קודם כל הזדמנות, ןאחר-כך הערכים של האדם. חלק מהאנשים לא חושבים שרומן מוצדק מכל סיבה שהיא, אחרים חושבים שזה בסדר אם אתה לא מקבל את זה בבית או אם אתה "מתאהב" באדם אחר.

• סקרים מראים שאצל נשים, הצידוק הגבוה ביותר לקיום רומן היא אהבה, ואינטימיות רומנטית אחר-כך. סקס הוא האחרון ברשימת הצידוקים שלהן. אצל גברים זה ההיפך: סקס הוא הצידוק הגבוה ביותר.
• מה אנחנו מחפשים במאהב? מישהו מאוד שונה מבן-הזוג שלנו, או מישהו דומה למה שבן-הזוג היה פעם, אבל בגרסה צעירה יותר.
• החדשות הטובות: יותר ויותר אנשים מוכנים לעבוד יחד כדי לעבור את הרומן. החדשות הרעות: לעיתים זה מאוחר מדי.
• רק 10 אחוז מהאנשים שעוזבים את מערכות היחסים שלהם לטובת הרומנים, ישארו בסופו של דבר עם בן-הזוג לרומן.
  

ועוד נתונים ממחקר שנערך באוניברסיטת ברדלי באילינוי:

• 60 אחוז מהגברים ו-53 אחוז מהנשים הודו כי ניסו לפתות בן-זוג של מישהו אחר.
• 60 אחוז מהגברים, אבל רק 38 אחוז מהנשים, אמרו שהם חיפשו פלירטים מיניים עם בני-זוג של אנשים אחרים. כמעט חצי מהניסיונות האלה הצליחו.
• חוטפי בני-הזוג" נוטים יותר להצליח אם מערכת היחסים הנוכחית של הנחטף היתה חלשה או לקראת פירוק.
  

1. המשיכו לתקשר: שיחה ודיון בבעיות נוטלת מהן את הכוח להזיק ליחסים.
2. הקשיבו זה לזו.
3. הבהירו את רגשותיכם: אמרו בדיוק מה מטריד אתכם.
4. שוחחו על נקודות חיכוך לפני המועד: מאורעות כמו לידת תינוק חדש, שינוי עבודה ו משבר אמצע החיים הם כולם צמתים מועדים לפורענות שעלולים להוביל לרומן אם אתם לא מוכנים.
5. שוחחו גם על סקס, ורצוי מוקדם ככל האפשר.
6. התוודו שאתם מתפתים, אבל עשו זאת מאוד בזהירות.
7. שוחחו עם חברים במערכות זוגיות טובות, קבלו עצות.
8. הכירו ברומן כפנטזיה: ככה, הם לא גורמים לנזק כלל.
9. ראו ברומנים מה שהם באמת: הם אינם פתרונות, למרות שזה מאוד מפתה להתייחס אליהם ככאלה.