בינואר, נעשה מהפכה בארץ

בינואר 2004, הם רוצים לזעזע את מפלגת העבודה ואת המערכת הפוליטית בארץ ולהתחיל את המהפך: באותו חודש תצא לאוויר העולם באופן רשמי הקבוצה המכנה את עצמה "הדור הבא" של מפלגת העבודה, בקמפיין אגרסיבי ברחבי הארץ שיציג מניפסט כלכלי-חברתי, שאותו סיימו לכתוב בימים אלה. המטרה כפולה: לתפוס את הנהגת מפלגת העבודה – ובעקבות כך גם את השלטון.

בכדי להגשים את החלום סימנו לעצמם ראשי הנהגת הפורום יעד: עד לבחירות הבאות הם מבטיחים לפקוד לפחות 50 אלף מתושבי המדינה. בבחירות, הם מאמינים תזכה מפלגת העבודה לפחות בשלושים מנדטים כאשר מחציתם כבר יהיו שייכים לחברי ה'דור הבא'.

רשמית, מדובר בפורום פוליטי-חברתי צנוע, שאחדים מחבריו כבר זכו בעבר לכותרות במהלך הבחירות לראשות מפלגת העבודה בעקבות פרישתו של עמרם מצנע. אבל בשקט בשקט, מתחת לפני השטח, כבר חברים בפורום הזה אלפי ישראלים. וזו, הם מאמינים, רק ההתחלה.

בראש הפורום עומד דני עטר, כיום ראש המועצה האזורית גלבוע, שהמטרה המוצהרת שלו היא להחליף את כל הנהגת מפלגת העבודה בתוך כ-8 שנים. מרחיק לכת? "אנחנו עדיין לא נתפסים כאיום ממשי", אומר עטר. יש זמן.

הכל החל בשיחות סלון

אבל עוד הרבה לפני שנדרשו לשאלת ההנהגה, החלו חברי גרעין ההקמה לקיים שיחות חברתיות בנושא מהות והתוויית דרך. "התחלנו לגלגל בראש איך לדעתנו ייראה עתיד המדינה בעוד מספר שנים", מספר עטר. לשיחות היו שותפים קומץ חברים מהדור הצעיר של מפלגת העבודה, ובהם סגן ראש עיריית טבריה דרור ללוש, ראש מועצת שוהם לשעבר שחר בן עמי, מיכאל לנדסברג, וראש עיריית בת-ים הטרי שלומי לחיאני.

נושאי השיחה שעלו היו רחבים ונגעו בכל תחומי החברה. ואז, בשבר הגדול שלאחר הבחירות, כאשר יו"ר המפלגה עמרם מצנע הודיע על התפטרותו – הפכו שיחות הסלון למשהו אחר. לרעיונות פוליטיים, שאותם חייבים לממש.

"פתאום הבנו שההנהגה הקיימת כיום במפלגת העבודה אינה ראויה לשלטון", אומר שמחה אורן, אחד החברים בפורום. עטר מוסיף: "הבנו שקיימת בעיית מנהיגות קשה - ברמה שמעוררת כעס". את הכעס הם תירגמו לאנרגיה פוליטית – בשלב הראשון בפעילות בתוך המפלגה. הצעד הראשון היה להציב את עטר כאחד המועמדים לבחירות לתפקיד היו"ר.

"ביקשנו לקרוא קריאת תגר והתייחסו אלינו בזלזול, אך כשדני קיבל 22% מקולותיהם של חברי המרכז הייתה הפתעה גדולה", הם מספרים. את ראשות המפלגה הפסיד אמנם עטר לשמעון פרס, אך הפורום שהוא עומד בראשו הלך ותפס תאוצה, על בסיס 'חבר מביא חבר'.

בין המצטרפים היו אורנה אנג'ל, מאנשי אהוד ברק לשעבר, עופר קורנפלד, איש היי טק שהקים בעבר את פורום 'עבודה חדשה', וד"ר חיים אסא, לשעבר היועץ האסטרטגי של יצחק רבין ז"ל. בין חברי הפורום אין מקבלי שכר ואין עסקנים פוליטיים, הם טוענים.

"הכוח שלנו מגיע מהביחד", מבהירה אנג'ל, ומוסיפה בציניות: "אני כבר מזמן לא מאמינה שאנשים היודעים להזיז כוחות מצפון לדרום ראויים להיות מנהיגים". עטר מוסיף: "מבין 19 המופלאים המכהנים כיום כחברי כנסת מטעם מפלגת העבודה ישנם אולי ארבעה, חמישה ראויים. אנחנו נתמודד על כל תפקיד".

בכדי לממש את ההבטחות הם מקיימים שורת מפגשים ברחבי הארץ. מחודש ינואר הקרוב הם מתכוונים להפיץ את הבשורה בכנסים ארציים, שיכללו הפגנות וקמפיינים הסברתיים. בין הנושאים שיועלו - ריכוז ההון בישראל, ירושלים כעיר העניה ביותר בארץ ודרכים לחיזוקה, חיזוק ערי הפריפריה ועוד.

המניפסט הכלכלי - חברתי

הנה מקבץ רעיונות לדוגמא מהמשנה של אנשי "הדור הבא", כפי שהיא מופיעה במניפסט הכלכלי-חברתי שאותו סיימו לנסח.

כחלק מהשינוי במדינה, מבקשים חברי הפורום להניף בראש ובראשונה את הדגל החברתי, אי לכך רוב המניפסט עוסק בכך. על אף שאין איזכור לנושא המדיני, אומר ד"ר אסא בשמם של חברי הפורום כי הם תומכים במהלך לפתרון חד צדדי שהציעו ראש הממשלה שרון והשר אהוד אולמרט. עם זאת, לדבריו, במקביל לכך חייבים ללכת על הסכם עם הסורים: "בלי הסכם עם הסורים נמצא עצמנו במצב דומה למה שקרה לנו בלבנון, מהלך כזה יהיה חסר ערך".

אנשי הפורום מבקשים לקרב קבוצות רחבות בחברה למעגל העשייה, תוך שימת דגש על שיוויון ויצירת זהות אחידה, "קבוצות רבות בחברה מוגדרות דרך זהות משנית עובדה הגורמת להם לתחושה של חוסר חיוניות", אומר קורנפלד, ששקד במשך שלושת החודשים האחרונים על כתיבת המניפסט הרעיוני. עוד בפן החברתי מבקשים בפורום לעורר מעורבות גדולה הרבה יותר של המדינה בתחום החינוך.

עוד נושאים: לא עוד בנקים גדולים כקרטל, אלא בנקים שיהפכו למתווכים פיננסיים, כפי שזה מתנהל כיום בעולם המערבי. בעניין הפקידות הבכירה במדינה הם מבקשים שכל מי שעסק בכך יחול עליו איסור מוחלט להשתלב בעתיד במערכת הפיננסית הפרטית. "הקשר בין ההון והשלטון מזיק. נייצר מדיניות כלכלית חדשה ונעבוד על צמיחה ושיוויון", אומר קורנפלד.

חברה במקום נושאים של ביטחון ומדינאות? "נכון, זה מצטלם יותר טוב לעסוק במפגשי פסגה מאשר בפתרון בעיות הביוב של כפר סבא", מודה ד"ר אסא, "אבל זו המהפכה, וזו הדרך לצאת מהבוץ שבו אנו הולכים ושוקעים. אולי לא נהפוך לשוויץ - אבל נתקרב".