קזינו התחזיות: מה החזאי מבין?

ביום שני השבוע התפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, שכמו מרבית המדדים השנה היה שלילי, ועמד על 0.2%- . מי שקרא את העיתונים הכלכליים באותו בוקר, לא יכול היה שלא להיות מופתע: הכותרות בישרו שהמדד דווקא יעלה או ישאר ללא שינוי . מאחורי הטעות הזאת עומדים 21 כלכלנים בכירים, העומדים בראש מחלקות המחקר של חלק מהבנקים, בתי ההשקעות הגדולים, משרד האוצר וארגוני הסוחרים במשק הישראלי. מדי חודש מפרסמים הכלכלנים תחזית, האמורה לנבא את שיעור המדד החודשי. החודש טעו כל החזאים, שניבאו מדד חיובי, למעט שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס-נשואה. 

כדי לראות אם מדובר במעידה חד פעמית או בסדרת טעיות עקבית, בדק כתב ynet, תני גולדשטיין, את כל התחזיות שפרסמו חזאי המדד לאורך שנת 2003. התוצאה עגומה: ב-7 מתוך 10 חודשים שנבדקו טעו מרבית החזאים בחיזוי המדד באופן משמעותי, וניבאו מדד גבוה או נמוך ב-0.2% ומעלה יותר מכפי שהיה בפועל. כל החזאים טעו ביותר מ-5 מבין 10 החודשים שנבדקו. בחודשים מסויימים לא היה אף חזאי שניבא את המדד הנכון.

"אני כבר מזמן לא בקזינו הזה", אומרת מנהלת מחלקת המחקר של בית ההשקעות גמול-סהר, אוליביה זוהר. כלכלני גמול סהר נהגו גם הם לפרסם תחזית לקראת פרסום המדד, אך פרשו מהמשחק בשנה שעברה. "היה לי יותר מזל משכל: השנה הזאת נרשמו טעויות חמורות במיוחד, ואני פרשתי לפני שזה קרה. באיזה שהוא שלב הבנתי שהכול מגוחך".

"אף חזאי לא עושה הערכה אקונומטרית אמפירית ולא יוצר מודל כלכלי אמיתי", מסבירה זוהר, "המדד מורכב מיותר ממאה סעיפים. אף אחד לא עושה משוואה שכוללת את כל הפרמטרים. רק לבנקים הגדולים יש מספיק כוח אדם כדי לשלוח אנשים לחנויות, ולבדוק בשטח כמה כל דבר עולה, ואני לא בטוחה שגם הם עושים זאת".

"מה עושים החזאים במקום בדיקה אמפירית?" שואלת זוהר, "הם מנחשים. יש שניים שלושה חזאים בשוק, שזורקים חץ למטרה, וכל השאר מסמנים את המעגל מסביבו. הכלכלנים מתנהגים בנושא הזה כמו עדר. אף אחד לא חושב עצמאית ולא מנסה להבין תהליכים ומגמות, ולכן אין לתחזיות האלה שום משמעות".

מרבית התחזיות המוטעות שנרשמו השנה היטו את המדד כלפי מעלה. הטעות שהתרחשה השבוע אירעה גם לקראת פרסום

מדד ספטמבר. מדד ספטמבר ירד בשיעור חד של 0.5%. כל 21 הכלכלנים פרסמו מדד חיובי. 3 בתי השקעות: מנורה-גאון שוקי הון, סולומון שוקי הון והראל שוקי הון ניבאו מדד חיובי של 0.6% וטעו ביותר מאחוז. גם ביולי ובאוקטובר נרשמו טעויות צורמות כלפי מעלה. מדוע? 

בחודש יולי הצהיר שלמה מעוז ש"עד חודש ספטמבר תתהפך המגמה, והמדדים יחזרו להיות חיוביים". בכירים בבתי ההשקעות טוענים שמעוז השפיע על כלכלנים אחרים ויצר מגמה שגוייה. בשיחה עם ynet בחודש יולי הסביר מעוז, שירידות המדד אינן מצביעות על דפלציה, אלא על תיקון קל של המחירים, הנובע בעיקר מהיחלשות שער הדולר. האם פיתחו הכלכלנים קונצפציה, הגורמת להם לצפות מדדים חיוביים מדי ומפריעה להם לחזות את המצב בפועל?

מעוז עצמו אינו מנסה לטשטש את טעותו. "אם הנתונים מראים שטעינו, אתה יכול לכתוב שטעינו", הוא אומר. "בדרך כלל הטעויות מגיעות בנקודות מפנה כמו השנה האחרונה. דווקא בנקודות מפנה ובשנים כמו השנה אתם צריכים 'לחפש אותנו' ולצפות מאתנו שלא לטעות. אם טעינו השנה, זאת טעות חמורה יותר מאשר בשנה רגילה. זאת לא חוכמה לנבא שמחר אתה תקום בבוקר, תצחצח שיניים ותלך לעבודה".

מעוז מסביר את הטעות בעליות השערים הגדולות שנרשמו השנה בבורסה. "צפיתי פיחות של הדולר, והתחזית שלי התאמתה. עליית הדולר הייתה אמורה לגרום למדד לעלות" הוא אומר. "צפיתי גם את שהבורסה תעלה, אבל כנראה שלא צפיתי עד כמה עליית השערים בבורסה תשפיע על המדד. כאשר יש עליות שערים, מי שיש לו חכסונות נוטה לרכוש יותר מניות ואגרות חוב. מכיוון שהרבה אנשים בארץ מחזיקים חסכונות דולריים, גורמות עליות שערים לירידה בהיקף המט"ח בשוק. ירידה בכמות המט"ח מחלישה מאוד את האפקט של הפיחות בדולר על המדד".

מעוז טוען, עם זאת, שכל הכלכלנים האחרים טעו יותר. "אתם צריכים למדוד לא רק מי אומר מה, אלא גם מי אומר מה מתי. כל הכלכלנים מפרסמים תחזיות ביום שבו מתפרסם המדד. הם עושים זאת הרבה אחרי שאני מפרסם. זאת לא חוכמה. זה כמו שאני אתנבא שהגשם שיורד עכשיו ימשיך גם בעוד חמש דקות. לכן סירבתי לתת תחזית לחודש דצמבר לעיתון 'גלובס'. אין לי אינטרס שכלכלנים אחרים יתבססו על תחזית שלי ויזקפו אותה לזכותם".

"המבחן האמיתי", אומר מעוז "הוא לא בטווח של חודשים אלא בטווח של שנים, בטווח של מגמות, ובטווח הזה אני תמיד צודק. חזיתי את העובדה שלא תהיה אינפלציה, ואני עדיין חוזה שהאינפלציה לא תחזור בשנתיים הקרובות. חזיתי אותה על סמך ניתוח עומק של מצב המשק לאורך שנים".

"אני לא חושב שאנחנו פועלים בתוך קונצפציה שגויה", אומר הכלכלן הראשי של בנק איגוד, אמיר חייק. "למרות כל המדדים השליליים, עדיין מוקדם להגיד שהם נגרמים מדפלציה. זה אופנתי עכשיו לומר שיש דפלציה, ולכן כל מי שחוזה שהמדד יתהפך ויהיה חיובי טועה ומטעה. אבל בשורה התחתונה, עיקר הירידה במדדים נובעת מהיחלשות הדולר. אם הדולר יעלה מחר, יגידו שיש אינפלציה".

חייק מטיל גם הוא ספק באפשרות הדיוק של התחזיות, אך הוא ממשיך לפרסם את תחזיות המדד, לדבריו, בשל רצונם של הלקוחות. "הייתי מעדיף לפרסם תחזיות רבעוניות ולא את התחזיות החודשיות, שאני עצמי לא בטוח בהן", אומר חייק. "הלקוחות שלי יודעים זאת היטב, אבל הם דורשים שאני אמשיך לספק גם תחזית חודשית. הם לא יכולים לפעול בחלל ריק. אתה לא יכול להשקיע באג"ח קצר טווח, בלי שתהיה מול עיניך תחזית חודשית כלשהי. הלקוחות שלנו הם אנשים רציונליים והם מעדיפים, בכל זאת, לפעול לפי תחזיות בעייתיות מאשר בלא תחזית".

"בישראל הרבה יותר קשה לחזות את המדד מאשר בארצות אחרות", אומר חייק. "אני לא בטוח שהחזאים באירופה ובארצות הברית יותר מוכשרים מאתנו. אבל קודם-כל, שקיפות הנתונים שם הרבה יותר גבוהה. הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה בחו"ל מפרסמות נתונים שלא מתפרסמים בארץ. כלכלת ישראל גם תלוייה בגורמים פוליטיים הרבה יותר מהכלכלות בחו"ל. אירועים פוליטיים כמו פיגועים או מלחמות משפיעים כאן יותר מאשר במערב, הממשלה כאן מתערבת במשק יותר, והשביתות כאן מוסיפות לאי-הוודאות. הכל כאן יותר תנודתי".

"מעל לכל", אומר חייק, "נובעת אי-הוודאות מהתלות העצומה שלנו בדולר, שקובע את מחירי הדיור, הנופש, מכשירי החשמל ומה לא. בחו"ל אין בעיה כזאת: כמעט הכל הכל נקבע לפי שער אחד, ואפשר לחזות את המדד בארצות הברית בלי לדעת את שער האירו ואת המדד באירופה בלי לדעת את שער היין". 

"כל הנתונים האלה היו חריפים במיוחד השנה, ולכן זאת הייתה שנה עתירת טעויות בצורה חריגה. הדולר התנדנד השנה יותר מבשנים אחרות. השביתות השנה היו ארוכות ואגרסיביות יותר. מבחינה פוליטית, נוצר מצב שלא היינו רגילים אליו, שגם הוא הגביר את אי-הוודאות: התברר שהפיגועים והאירועים הביטחוניים הפסיקו להשפיע על שער הדולר. לכן הפתיע אותנו לגלות, שהדולר לא עלה גם בחודשים קשים מבחינה ביטחונית".