חוזרים לדגים
בחלוף משבר הדגים האחרון החלטנו לצאת ולבדוק מה קורה בשוק החלקלק הזה; איך אפשר להיות בטוחים בקניית דגים, איך בוחרים דג טרי, מה ההבדל בין הסוגים השונים וכמה הם עולים; דגים על הצלחת
כזכור, לאחר שדייג באחת הבריכות נצפה בטלוויזיה כמשתמש בחומר מלכית-גרין, האסור לשימוש מאז אפריל, הורה משרד הבריאות להפסיק כליל את שיווק הדגים בארץ. כעבור יום הוסר האיסור, תוך החלפת האשמות בין אנשי משרד החקלאות ומשרד הבריאות האם בכלל הייתה הצדקה לאיסור, מה עוד שאין הוכחות חד משמעיות שהחומר אכן מזיק לבריאות.
בדיוק כמו שעם ישראל נהג לפני המשבר, כך הוא אמור לנהוג גם עכשיו: לקנות רק בחנויות שיש עליהן פיקוח וטרינרי, אומר ד"ר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. שיווק דגים נעשה בחתימת וטרינר של כל רשות מקומית או אזורית, ולכן הציבור יכול להיות סמוך ובטוח שאם הוא קונה דג מחנות שיש לה רשיון עסק ורשיון וטרינרי - הדג ראוי למאכל.
צפירת ההרגעה שנשמעת לגבי דגי הבריכות תקפה גם לגבי דגי הים. וטרינרים שלנו בודקים את השלל שעולה מדי יום מהים ונמכר במתחמי הנמלים, ומדי פעם דוגמים את הדגים אנשי משרד הבריאות, אומר חיים אנג'וני, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות. למיטב ידיעתנו, לא מגיעים לשוק דגים מאזורים שנאסרו לדיג בגלל סמיכותם למוצאי ביוב.
אנג'וני מוסיף, כי במשרד החקלאות פועלים עכשיו להוצאת תו תקן על כל סוגי הדגים מכל סוגי הגידולים, עובדה שאולי תרגיע סוף-סוף את השוק ההפכפך הזה.
חיי מדף קצרים
כשם שלא קונים מכונית בלי מספר רישוי, כך לא קונים דג ללא פיקוח, אומר ישראל רביב, מגדל בעל חוות דגים ברמת הנגב. הפיקוח חשוב לא רק כדי לגלות שאריות של חומרי חיטוי או תרופות שניתנים לדגים, אלא גם כדי לבדוק שהדגים עברו דיאטה של הפסקת מזון 48 שעות לפני שהוצאו מהמים, או ששרשרת הקירור שלהם נשמרת ברציפות. דג שלא הוכנס למי קרח לשעתיים לפחות לאחר שהוצא מהבריכה - חיי המדף שלו קצרים ביותר.
בנוסף להיותו מגדל, רביב הוא גם אחד ממשווקי הדגים הטריים הגדולים בארץ, המשווק לחנויות ולרשתות השיווק כ-7,000 טון דגים בשנה. כמו-כן הוא מייבא סלמון טרי מנורווגיה. קשה להבין למה שוק הדגים שלנו לא משגשג, שכן הדגים הישראלים ידועים באיכותם. ישראל מובילה בעולם במחקר ופיתוח של גידול דגים וחוות האמנונים הגדולות בעולם מנוהלות על ידי ישראלים.
גם המחירים של הדגים שלנו סבירים מאוד, יחסית לאלה של אירופה. הסיבה שכאן לא אוכלים דגים כמו בשאר מדינות עולם היא אי שקט, שרודף כל הזמן את הענף ללא הצדקה.
לדבריו, סלמון נמכר בנורבגיה במחיר של כ-10 אירו לק"ג, ואילו כאן מחירו עוד פחות, כ-45 שקלים לק"ג. גם דניס נמכר באיטליה ב-10 אירו, בעוד שבארץ מחירו 8.50 אירו. הדג הפופולרי אמנון נמכר כאן ב-22-18 שקל לק"ג, שזה פחות ממחירו של עוף, שלא לדבר על מחיר בשר הבקר.
בריאים וקלים לעיכול
על סגולותיהם הבריאותיות של הדגים אין מחלוקת, בתנאי, כמובן, שמגדלים אותם בתנאים מתאימים ומפקחים על חייהם מבריכת הגידול ועד הבריכה הרוחשת חיים בחנות השכונתית.
לענת תבור, דיאטנית קלינית העובדת בין השאר במכבי שירותי בריאות, יש רק תשבוחות למאכל הבינלאומי הזה: הדגים עשירים בחלבון איכותי המכיל את כל חומצות החיוניות, בוויטמינים (B3 ,B12 ובדגי ים בעיקר A ו-B) וכן במינרלים, במיוחד באשלגן, מגנזיום, סלניום ובדגי ים גם יוד.
הם דורשים בישול קצר במיוחד (בדרך כלל 15 דקות כשהדג טרי, י.י.) ולכן אינם מאבדים את תכונותיהם הייחודיות וגם אינם מכבידים על העיכול.
סגולות נוספות, אותן מציינת תבור: התכולה קלורית נמוכה יחסית, במיוחד בדגי בריכה רזים כמו בס (3% שומן) או פורל (8% שומן). אפילו השומן שבדגים בריא, שכן הוא מהווה מקור מצויין לחומצות הנקראות אומגה 3, שכבר הוכחו כתורמות למניעה ולהפחתה של סיכון למחלות לב וכלי דם, וכן כתורמות להתפתחותם התקינה של עוברים ושל תינוקות.
תבור אומרת, כי ארגוני הבריאות בארצות הברית ובאנגליה ממליצים לאכול מנה עד שתיים של דג בשבוע למניעת מחלות לב וכלי דם, למניעה של מוות מהתקפי לב ולשמירה על בריאות טובה בכל הגילאים.
מחקר שנערך על אמריקנים בני 65 ומעלה מצא, כי אכילת דגים פעם בשבוע לפחות עשויה להפחית בכ-60% את הסיכון ללקות באלצהיימר, מצטטת תבור. מגיל שנה ועד גיל 120 מומלץ לאכול דגים, בתנאי כמובן שהם נמכרים תחת פיקוח, מסכמת תבור.
מעדיפים דגים טריים
סקר שערך ארגון מגדלי הדגים בארץ זמן קצר לפני שפרץ משבר הדגים, בדק את העדפות הישראלים בנוגע לצריכת דגים. הסקר גילה, כי הגורם המשפיע ביותר על ההחלטה לקנות דג הינו הטריות: 56% מהנשאלים ציינו שהטריות היא הגורם החשוב ביותר בקניית דגים.
85% סבורים שדגים הם מוצר המתאים לאירוח ו-92% סבורים שדגים הם מוצר בריא. עוד גילה הסקר, כי תצרוכת הדגים בישראל נשארה על רמה קבועה בעשור האחרון, והיא עומדת על כ-11 ק"ג לנפש לשנה.
ממצאים נוספים: 31% ממשקי הבית צורכים דגים בין 1-3 פעמים בחודש; 28% צורכים 4 פעמים בחודש ו-41% צורכים יותר מ-4 ארוחות דגים בחודש. 12% ממשקי הבית שבמדגם אינם אוכלים דגים כלל.
לשאלה היכן קונים את הדגים ענו 75% מהמשיבים כי הם קונים דגים טריים בחנות דגים מתמחה או בשוק, ו-25% ציינו כי הם קונים את הדגים הטריים ברשתות המזון או בחנויות פרטיות. כ-70% מאלה שקונים דגים קפואים השיבו שמקום הקנייה העיקרי הוא ברשתות המזון או בחנות המקומית. ממצא נוסף: הדגים נתפסים אצל 65% מהנשאלים כמוצר יקר יחסית.
הסקר בדק גם את ההבדלים בצריכת הדגים בין ילידי הארץ לעולים חדשים, וגילה כי צריכת הדגים של ילידי הארץ נמוכה משמעותית מילידי חו"ל: 4.7 ארוחות משפחתיות של ילידי הארץ בשנה, לעומת 5.6 ארוחות משפחתיות של עולים חדשים.
בולט גם ההבדל בצריכה בין ערבים ויהודים: ההוצאה החודשית של משפחה על דגים נמצאה גבוהה בהרבה (268 שקל) בקרב המשפחות הערביות, לעומת ההוצאה בקרב המשפחות היהודיות (149 שקל לחודש).
בין התשובות לשאלה מדוע הישראלים אינם קונים יותר דגים, ציינו הנשאלים את העובדה שהילדים אינם אוהבים דגים, או קשה להכין אותם.
אחת העובדות שבלטה בסקר, מראה כי הישראלים מעדיפים דגים טריים על קפואים. מתברר, שאין מחלוקת על כך גם בין המומחים בתחום. כמו בכל מוצר מזון, גם בדגים אין להשוות בין טעם של מזון קפוא לטרי, אומר עודד כהן, מנכ"ל דגי תנובה. מוצר קפוא הינו מוצר שאין לנו ידע רב על הדרך שאותה עבר והוא גם נחשב פחות טעים מטרי. יש לזכור, כי ברכישת דג קפוא אנחנו משלמים כסף רב גם על המים הקפואים, שמוסיפים משקל רב.
אין להשוות דג טרי לקפוא בטעם, במרקם או בערך התזונתי, אומר המגדל ישראל רביב. דגים טריים קלים ומהירים להכנה, וכל דג ניתן לדרוש בחנות בצורת פילה, כלומר ללא אידרה, כך שגם הילדים יאכלו אותו בקלות. רביב מספר, שבתו בת ה-8 יודעת לפרק דג בדיוק כמוני.
ומה קורה בימים אלה לדגים ששוחים בבריכות החנויות? הם עדיין לא התאוששו מהטראומה. לצערנו, הצרכן איבד את האמון בדגי הברכות בעקבות המשבר, למרות שרוב הבריכות ורוב המשקים נמצאו נקיים מחומרים אסורים, אומר מנכ"ל דגי תנובה. רק עכשיו מתחיל השוק להתאושש בהדרגה. גם בעלי החנויות מספרים שהלקוחות חוששים אך נראה שהם מתחילים לחזור בהדרגה.
על דגים ומספרים: הכי יקר - הלוקוס, הכי זול - המושט
תושבי ישראל צורכים מדי שנה כ-70,000 טון דגים. מתוכם 19,000 טון הם דגי בריכות, 3,000 טון חקלאות ימית באילת ואשדוד, 3,000 טון דייג מקומי בכנרת ובים התיכון והשאר - כ-45,000 טון דגים קפואים מיובאים. המסעדות קונות את הדגים מאותם משווקים, המפיצים לשוק הקמעונאי.
איזה סוגים שוחים אצלנו ומגיעים לצלחות שלנו וכמה זה עולה:
אמנון: דג הבריכות הפופולרי ביותר בישראל, שנצרך בכמויות של כ-8,000 טון בשנה. המחיר: בין 26-15 שקל לק"ג, בהתאם לגודל הדג. למשפחה זו שייכת גם האדמונית, שהיא זן של אמנון (המכונה גם מושט).
קרפיון: דג בריכות נפוץ ביותר (כ-7,000 טון בשנה) ומשרת בעיקר את השוק הדתי-מסורתי. המחיר: בין 29-18 שקל לק"ג.
דניס: נצרך בכמות של כ-3,000 טון בשנה. גדל בעיקר בחקלאות ימית באילת, בתנאי גידול המעוררים מחלוקת מבחינה אקולוגית. המחיר: 45 שקל לק"ג.
בורי: דג בריכות פופולרי למדי, נצרך בכמות של כ-2,000 טון לשנה. המחיר: בין 30-18 (לפי הגודל).
פורל: נחשב לדג 'אצילי', מגדלים אותו במים הזורמים של נחלי הצפון וגם הוא נצרך בכמות של כ-2,000 טון לשנה. מחירו: 40-55 שקל לק"ג.
שאר דגי הבריכות נצרכים יחד בכמות של כ-2,000 טון לשנה: מוסר (בין 28-18 שקל לק"ג), באס (בין 40-35 שקל לק”ג), לברק, כסיף ואמור. חלק מדגים אלה וכן הבורי והפלמידה הם דגי ים, שבוייתו גם לגידול בבריכות במים מליחים.
על דגי הים נמנים לוקוס (כ-100 שקל לק”ג), פרידה (כ-60 שקל לק”ג), סרדינים ופלמידה (כ-30 שקל לק”ג).
נסיכת הנילוס: מוצר ייבוא קפוא פופולרי, בעיקר בגלל מחירו הנמוך יחסית: 25 שקל לק”ג.
סלמון: מוצר ייבוא קפוא או טרי, שצריכתו בארץ הולכת וגדלה. המחיר: כ-35 שקל לקפוא, כ-45 שקל לטרי.
על הדגים הקפואים נמנים גם בקלה (בין 17-15 שקל לק”ג) ואמנונים קפואים, המגיעים מהמזרח הרחוק בעיקר לשוק המוסדי ב-20 שקל לק”ג.
לפנייה לכתב/ת 
