שבע השנים הסוערות של אליקים רובינשטיין

בימים האחרונים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, זוכה אליקים רובינשטיין לעדנה. השבחים שחלקו לו ראש הממשלה והשרים בישיבת הממשלה האחרונה, מחיאות הכפיים הסוערות שגרף במשרדו והמחמאות שמלוות כל טקס פרידה, משכיחים כמעט את התחושה שרובינשטיין לא יגדיר את תקופת כהונתו כשבע השנים הטובות.

"מה שבולט יותר מכל הוא אישיותו, תכונותיו... משפטן מבריק ואדם צנוע...", "תמיד הוספת צבע לדיון", "בחרת תמיד בשביל הזהב", "היושר עוטף אותך במעטה תמימות" - כך סיכמו עבור רובישנטיין ראש הממשלה, שר המשפטים, פרקליטת המדינה ואחרים 34 שנים בשרות ציבורי. אבל הרגעים בהם עמד היועץ בלב הקונצנזוס היו מעטים מאוד. רק לפני ימים ספורים נאמר עליו, דווקא מכיוון חבר כנסת, שהוא "גרוע יותר מהיטלר ואייכמן".

"צריך אדם שפוי לתפקיד היועץ - אבל רק אדם לא שפוי ייקח אותו על עצמו", נוהג רובינשטיין להתבדח, אבל הוא איננו מתכוון להלצה בלבד. הוא נכנס לתפקידו בסערה וכך הוא גם יוצא ממנו: רובינשטיין הוצנח אל הלשכה ברחוב סלאח א-דין בירושלים לפני כשבע שנים, עם פיצוץ פרשת בראון-חברון, בעיצומה של חקירת ראש הממשלה, ואת הדלת הוא סוגר אחריו כשעל השולחן שוב מונחת חקירת ראש הממשלה.

ראשי ממשלות, חברי כנסת ואפילו נשיא המדינה - התיקים נגד אישי ציבור נערמו על שולחנו של רובינשטיין בזה אחר זה: בנימין נתניהו, אריה דרעי, שמעון שבס, עזר וייצמן, אהוד ברק, אביגדור קהלני, צחי הנגבי, אהוד אולמרט, נעמי בלומנטל, עמרי שרון, גלעד שרון ואריאל שרון – הם רק חלק מהשמות שעיטרו, חלקם עדיין מעטרים, קלסרים עבים במדפי חדרו של היועץ.

היסוסים ומרורים

הוא הוגדר כיועץ הססן שמתקשה לקבל החלטות, וכל החלטה שכתב ספגה מטחי ביקורת מימין ומשמאל, מהכנסת וגם מהאקדמיה. אפילו פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, יצאה נגד רובינשטיין באחרונה, כשבפרשת מזרחי נגלע סכסוך עמוק בין השניים. בתחילת השבוע, בטקס הפרידה ממנו, אמרה ארבל: "נפל בינינו דבר שאני רואה כוויכוח ענייני מקצועי, צר לי שנפגעת". רובינשטיין השיב לה: "הוויכוח גרם לעגמת נפש רבה".

גם ראש הממשלה שרון סירב לשמוע בעצתו של היועץ, ומינה בניגוד לעמדת רובינשטיין את צחי הנגבי לתפקיד השר לביטחון פנים – החלטה שהגיעה עד לבג"ץ.

חברי הכנסת האכילו את רובינשטיין מרורים: שלוש פעמים הוא ביקש להסיר את חסינותם של חברי כנסת לצורך הגשת כתבי אישום נגדם – שלוש פעמים סטרה לו ועדת הכנסת וחילצה את  בלומנטל, יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי מאימת הדין. אתמול הגיע רובינשטיין בפעם האחרונה אל הוועדה כדי לשכנע את חבריה להסיר את חסינותו של יאיר פרץ.

גם שופטי בית המשפט העליון דחו את עמדתו של רובינשטיין, כשאישרו את מועמדותם לכנסת של ברוך מרזל ועזמי בשארה בבחירות האחרונות, אותם ביקש היועץ לפסול.

אבל, תחת פגזי הארטילריה הכבדה ביותר, מצא עצמו רובינשטיין בשיאה של פרשת הפרקליטה המדליפה, ליאורה גלאט-ברקוביץ': חקירת ראש הממשלה, במה שכונה פרשת סיריל קרן, שפורסמה בעיתון "הארץ" בזמן מערכת הבחירות האחרונה, גרמה ליועץ להקים ועדה שתחקור את ההדלפה ותגיע עד למקור.

בית המשפט העליון מתח אז ביקורת קשה על ההחלטה לצרף איש שב"כ לוועדת הבדיקה. במהלך פעילותה, חקרה הוועדה את העיתונאי ברוך קרא, ואנשי אקדמיה ותקשורת מתחו ביקורת חריפה על רובינשטיין, שהפך ממאשים לנאשם. נשיא מועצת העיתונות דאז, פרופ' מרדכי קרמניצר, טען שרובינשטיין מדכא את חופש העיתונות ורומס את חופש הביטוי, העיתונים כתבו שהתנהגות היועץ מזכירה משטרים אפלים ואילו פרקליטה של גלאט-ברקוביץ', עו"ד יהושע רזניק, שעבד שנים רבות בפרקליטות, אמר: "זו לא הפרקליטות שאני מכיר".

"פתחו נגדי במסע הכפשות"

שבט הביקורת שצלף בו הביא את רובינשטיין לכינוס מסיבת עיתונאים נדירה, בה טען כי ההדלפה הכתימה את הפרקליטות כולה, נועדה להשפיע על תוצאות הבחירות ונבעה ממניעים פוליטיים ואישיים של המדליפה.

מפגשיו של רובינשטיין עם התקשורת לא היו רבים. אחד האחרונים שבהם, לפני קצת יותר מחודש, עורר סערה נוספת. רובינשטיין השיב אז למבקריו בפרשות גלאט-ברקוביץ' ומזרחי ותקף: "פתחו נגדי במסע הכפשות ושפיכות דמים רווי ארס מלווה ברשעות, בורות, חוסר אתיות, שטחיות וסימון מטרה מראש... שמעתי שהכיפה על ראשי מספיקה כדי לפסול אותי".

רובינשטיין כבר מזמן רצה ללכת. היעד - בית המשפט העליון, שם הוא מקווה להתיישב על "הכיסא הדתי". אבל, באותה נשימה בה הכריז שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד על תמיכתו במינויו לעליון, הוא הודיע חגיגית ליועץ שהמינוי יעוכב עד לסיום הטיפול בתיקים "הכבדים" שממתינים על שולחנו - תיקי חקירות ראש הממשלה ובניו. "התקופה היא קשה לשלטון חוק... יש חשיבות אדירה להתעשתות, של כל המערכות, כמו גם חשיבות שהמערכת השלטונית תרצה להיות מערכת של שלטון חוק", אמר בדברי הפרידה.

לקולות הנשמעים לאחרונה, הדורשים תקופת צינון טרם מינוי לבית המשפט העליון, עונה היועץ: "זה לגיטימי להציע תקופת צינון, אך אני איני בעד העניין... לדעתי, אם חושבים להציע תקופת צינון, יש להודיע על כך לאדם לפני שהוא נכנס לתפקיד".

"אמלא את התחייבותי כלפי ההליכון"

אשתו ובנותיו כלל לא רצו שיקבל עליו את התפקיד התובעני. מדי בוקר משכים היועץ לבית הכנסת, ומשם, מצוייד במזוודות ומסמכים – הוא מגיע אל משרדו, שם הוא עובד עד שעת לילה מאוחרת.

גם סוף שבוע איננו זמן למנוחה – בימי שישי נוהג היועץ לערוך ביקורים בבתי כלא ובבתי מעצר, לנהל שיחות עם עצורים ואסירים ולהתעניין בתנאי כליאתם.

בטקס הפרידה, ביקשו כל עובדי משרד המשפטים ללחוץ יד, לחבק, להגיד שלום. "לא הפסדת אף חתונה, לוויה, בר מצווה", אמרו לו. כולם ציינו את חוש ההומור המיוחד של רובינשטיין, ופרקליטת המדינה נשאה דבר תורה לכבוד מי שהוגדר "תלמיד חכם".

"כשאפרוש, אבקר את בתי החיילת בבסיס ואמלא את התחייבותי כלפי ההליכון החדש שקנינו לבית", פרש רובינשטיין את תוכניותיו ליום ה-1 בינואר.

אבל, אלה הן כנראה רק תוכניות זמניות, עד שיגיע הטלפון מהוועדה למינוי שופטים, שצפוי לבשר ליועץ הפורש על מינויו לבית המשפט העליון בעוד כמה חודשים. מעברו השני של הקו אמור להיות שר המשפטים לפיד, שאמר את מה שרובינשטיין כל-כך רצה לשמוע כבר כמעט שבע שנים: "הטבעת חותם על סדרי השלטון בישראל, תוכל למלא כל כהונה בבית המשפט העליון".