4 השליחים ל-ynet: האם 2004 תהיה נקודת מפנה?

מרטין אינדיק

שגריר ארה"ב לשעבר בישראל ומי שמילא תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות במזה"ת בממשל קלינטון

ההתרשמות שלי היא שאנחנו מגיעים לנקודת מפנה באינתיפאדה. אפקט ההתשה משפיע על נכונות הציבור בשני הצדדים לתמוך בהמשך של העימות באמצעים אלימים. בצד הפלסטיני זה משפיע על החישובים של החמאס. הם מבינים שהם עלולים להפסיד פופולריות, אם ימשיכו בפעילות טרור. מנגד, לאלמנט ההתשה יש השפעה גם על הצד הישראלי. הציבור הישראלי תומך בפעילות צבאית כל עוד יש טרור. בתקופה של שקט, כשהכלכלה במצב כל כך קשה, הם רוצים תגובה אחרת של הממשלה. הם רוצים שהממשלה תמצא דרך לפתרון. הם מוכנים להתעלם מהעובדה שערפאת מעורב בפעילות מדינית מהצד הפלסטיני.

אני לא מאמין שראש הממשלה שרון מתכוון לצעדים חד צדדים, כפי שהצהיר. בלחץ הציבור, הוא מנסה ליטול יוזמה להחזיר את הפלסטינים למו"מ על קביעת גבולות זמניים. זה מה ששרון רוצה. האיום של צעדים חד צדדים הוא המקל ששרון משתמש בו כדי להחזיר את הפלסטינים למו"מ. כחלק מהדיל הזה, התנחלויות יפונו. אלמנט ההתשה יוצר יוזמה מדינית של ממשלת ישראל, המחפשת פרטנר באבו עלא, למרות שבשלב זה הקונסנזוס בישראל הוא שאין בן שיח למו"מ. כולם יודעים שמאחורי אבו עלא נמצא ערפאת.

אני לא יודע מה ערפאת יחליט. ערפאת רוצה רק דבר אחד - לשרוד. זה אומר שלפעמים הוא רוצה עסקה ולפעמים לא. אני לא יודע מה הוא יעשה. אם עסקה מדינית תוביל לריהביליטציה שלו, הוא יסכים.

לגבי השנה הקרובה, יש לי ציפיות מוגבלות שהאלימות והטרור יירדו ושיינקטו צעדים כלשהם לחידוש תהליך מדיני. אני לא אופטימי לגבי כך שייחתם הסכם. אני מניח שלא תהיה פעילות חד צדדית של ישראל, למרות ששרון קבע לוח זמנים של חצי שנה. במקום זה נראה התחלת מו"מ על השלב השני של מפת הדרכים, של קביעת גבולות זמניים למדינה פלסטינית.

יש כמה מפתחות. ערפאת הוא אחד מהם. האם הוא מעוניין בגבולות זמניים? אם התשובה חיובית, השאלה השניה היא האם הנשיא בוש יהיה מעורב כדי לאפשר את העסקה. בלי מעורבות אמריקנית - לא יהיה הסכם, יהיה מו"מ. הצלחתו תלויה בכוונות של ערפאת ובוש.

לגבי העימות סביב גדר ההפרדה – אני סבור שהגדר היא תגובה הכרחית למצב הביטחוני בישראל. אני לא חושב שהגדר תמנע פתרון של שתי מדינות. זהו פתרון בלתי נמנע. כל הדיבורים על מדינה אחת - אין להם אחיזה. הציבור הישראלי לא יסכים להיות מיעוט ולא להעביר את הנשק לידי הרוב הערבי. הדינמיקה הדמוגרפית כבר מייצרת נכונות פוליטית בישראל להיפרדות, או במו"מ או בצעדים חד צדדיים".

גנרל אנתוני זיני

לשעבר השליח המיוחד של שר החוץ פאוול, שנשלח לראשונה בדצמבר 2001 לישראל בניסיון להביא להפסקת האינתיפאדה. שליחותו הוקפאה על ידי ממשל בוש לאחר שנכשלה

אי אפשר לדון בדברים ברצף. אי אפשר לומר - נדון בביטחון תחילה ואחר כך נעבור לנושאים האחרים. הדברים צריכים להתנהל בצורה סימולטנית. צריך להלחם בטרור, הפלסטינים חייבים לנקוט בצעדים. אני יודע שקשה לישראלים לנהל מו"מ בעוד פיגועי טרור נמשכים, אבל הפלסטינים לא בטוחים שאם יטפלו בטרור, יבוא המשך והאם יש עתיד אחרי הטיפול בנושא הביטחון.

המצב הנוכחי יוצר חוסר אמון והיעדר נכונות לפשרה, וזה מייאש מאוד. ראש הממשלה ברק בא בזמנו לקמפ דיוויד והציע כמה פשרות. אנחנו צריכים משהו כזה משני הצדדים. מה שגיליתי הוא שללכת צעד אחר צעד תוך התניות, מקל מאוד על דווקא המחבלים ועל אלה שאינם רוצים שלום.

אני יודע שלישראל קשה להתפשר מדינית וכלכלית לפני צעדים ביטחוניים, אבל לפחות צריך לנהל במקביל דיאלוג מדיני וכלכלי, כדי לתת תקווה. אני לא אומר שצריכים לקבל החלטות ומחויבויות, אבל לפחות צריך לדבר.

כשפעלתי במזרח התיכון כשליח האמריקני, מצאתי שהאנשים שעבדתי מולם מידי יום סביב השולחן היו ברובם רציניים ועבדו קשה - אני מדבר בעיקר על האנשים שעסקו בביטחון. לפעמים, כשהגיעו הפוליטיקאים, היו הרבה דיבורי סרק, צעקות ויללות. אבל כשהיו סביב השולחן ראשי מנגנוני הביטחון מהגדה ועזה, אנשי צה"ל והשב"כ, אלה אנשים שרצו לעבוד קשה. תמיד התרשמתי מכך שהם התאמצו ורצו שזה יצליח.

אתם זקוקים לאנשים כאלה כדי שזה יצליח, אנשים המכירים היטב זה את זה. הם מסוגלים להצליח - אבל צריכה להיות החלטה של הפוליטיקאים".  

סנטור ג'ורג' מיטשל

עמד בראש ועדה שחקרה את המניעים לאינתיפאדת אל-אקצה והגישה דו"ח מיוחד ב-2001, דו"ח שאמור היה להוות בסיס לחידוש המו"מ המדיני. זה לא קרה

"אני מאמין שעדין קיימת הזדמנות להתקדם לקראת שלום ויציבות במזרח התיכון. אני מקווה שהמנהיגים באיזור ובעולם ינצלו את ההזדמנות.

מה שמוסיף לקשיים להגיע לפתרון של שלום, היא העובדה שהנסיבות והמטרות של שני הצדדים שונות. לישראלים יש מדינה. מה שהם רוצים זה קיום ובטחון לאזרחי ישראל. בטחון הוא המטרה העליונה.

לפלסטינים אין מדינה והם רוצים מדינה עצמאית, בעלת יכולת קיום כלכלית ורצף יבשתי. זוהי מטרתם העליונה.

אני מאמין ששום צד לא יכול להשיג את מטרתו על ידי מניעת הצד השני מהגשמת מטרתו. הפלסטינים לא ישיגו מדינה אם לא יהיה בטחון לישראל. ישראל לא תוכל להשיג בטחון אם לא תהיה מדינה לפלסטינים.

אני יודע שיש כאלה בשתי החברות שאינם מסכימים עם הטענה הזו. אבל ההוכחה להצדקת עמדתי היא מה שקורה בשלוש השנים האחרונות. זה הפך להיות ברור יותר ויותר שהמסלול הנוכחי לא יאפשר לשום צד להשיג את מטרתו.

אני מקווה שהשנה החדשה תביא לחידוש המאמץ להשיג שלום ויציבות. המאמץ הזה חייב לכלול אמצעים לקידום של גידול כלכלי ויצירת מקורות עבודה. זה הכרחי לצורך השגת יציבות לטווח ארוך".

דניס רוס

השליח האמריקני למזרח התיכון - לחצו כאן לקריאת הראיון המלא