הנישואים כשותפות כלכלית: למה זה כל-כך מסובך?
הוא חטף את משבר גיל המעבר וקנה לעצמו אופנוע - היא השתוללה מעצבים. היא החליטה שאין לה מה ללבוש ויצאה לסיבוב שופינג פראי - הוא העלים לה את כרטיס האשראי. שלא יעבדו עליכם, כל הזוגות כולם רבים על כסף, אבל אפשר לריב הרבה פחות
כשהתחלתי לרחרח מסביבי בניסיון לברר איזה סוג של מריבות בענייני כסף אנשים מנהלים, התגובות שקיבלתי היו מאוד דומות: "אמממ, אנחנו לא באמת רבים על כסף". אחת, למשל, תיארה כיצד בעלה החרים לה את כרטיס האשראי, אבל זה לא שהם ממש רבו. מה פתאום. או זוג אחר, שהגיע להסכם: "היא יכולה לקנות כל מה שהיא רוצה - אבל בכל פעם שהיא קונה משהו היא חייבת להוציא דבר אחר מהבית בתמורה".
לדברי ברברה שטיינמץ, יועצת פיננסית, הסיפורים האלה הם דוגמא לכשל בתקשורת, ריב שכיח למדי שבדרך-כלל קורה כאשר שני בני-זוג אינם נמצאים בהכרח על אותו עמוד בספר: "האחד חושב שיש להם מטרה משותפת - חיסכון לקניית בית, מכונית או פנסיה - והשני לא".
"למעשה", אומרת שטיינמץ, "רוב המריבות הן לא בגלל כמות הכסף שבוזבזה, אלא בגלל הציפיות שיש לבני-הזוג, אבל הם פוחדים לדבר עליהן. לפעמים אלו סגנונות מתנגשים, לעיתים סדרי עדיפויות שונים, אבל אנשים הופכים להיות כל-כך מושרשים בראייה שלהם את נושא כסף, שהם לא יכולים לראות שלבן-הזוג שלהם תפיסה שונה".
עבור רוב האנשים, כסף הוא אף פעם לא רק כסף, אמצעי להשגת כמה ממטרות החיים. כסף הוא אהבה, כוח, אושר, ביטחון, שליטה, תלות, עצמאות, חופש והרבה יותר מאלה. כסף הוא סמל כל-כך טעון, שכדי לפרק אותו צריך לרדת עמוק לנפשו של האדם. בדרך כלל, כאשר לוחצים על כפתור הכסף, נושאים עמוקים יותר, שנזנחו זמן רב, עולים וצפים על פני השטח.
"רוב האנשים מתייחסים לכסף כמו שהם מתייחסים לאדם - בדרך מורכבת שמפעילה ומעלה רגשות עמוקים", אומרת אוליביה מלן, פסיכותרפיסטית המתמחה בפתרון קונפליקטים כספיים בין בני-זוג. לדבריה, "כאשר שני אנשים יוצרים מערכת יחסים נמשכת, הכסף הוא תמיד שותף. בתקופה המשוחררת הזו, זוגות רבים משוחחים על דברים רבים לפני הנישואין, אבל כסף והמשמעות שלו אינם אחד מהם. כסף הוא עדיין בגדר טאבו. לעיתים קרובות, השתיקה מכסה על בושה, רגשות האשמה וחרדה שאנשים חשים לגבי הגישה שלהם לכסף, אני למשל, לא הייתי רוצה לספר לדייט שלי שאני בזבזנית", אומרת מלן. "לאנשים רבים יש יחסים בעייתיים עם כסף. אז כשהם נכנסים למערכת יחסים זוגית, ענייני כספים הופכים להיות חומר נפץ. לאחרים אולי אין בעיות עם כסף באופן אישי - הבעיות מתחילות לאחר שהם נכנסים למערכת יחסים".
ניגודים נמשכים
במשך יותר משני עשורים בהם התמחתה בפתרון קונפליקטים כספיים, מלן הבחינה שבני-זוג בדרך-כלל מנוגדים זה לזה בנושאי כספים. היא קוראת לזה חוק מלן: "גם אם בהתחלה לא מדובר בשני הפכים נמשכים - הם פשוט יוצרים זה את זה במהלך הזמן".
"חסכן" ו"בזבזן": בדרך-כלל, "חסכן" מתחתן עם "בזבזן". וכולנו בזבזנים גדולים. לדברי מלן, אנחנו קודם כל חיים בשוק כלכלי שגורם לנו להאמין שנהיה אזרחים טובים אם נצא החוצה ונקנה. בנוסף, אנשים רבים מנסים למלא את ליבת הריקנות שבתוכם בחפצים. ואם אנחנו לא בזבזנים, אנחנו בדרך-כלל דואגים לגבי כסף או אוגרים אותו בצורה אובססיבית. גדלנו במשפחות שבהן אף אחד לא דיבר על כסף. ואם כבר דיברו על כסף, זה בדרך-כלל היה אבא שדאג שאין לנו מספיק וצעק על אמא שהיא מבזבזת יותר מדי. "העובדה היא", אומרת מלן, "שאנשים לא גדלו עם שיחות חינוכיות או פילוסופיות על מה זה כסף ומה הוא לא, מה הוא יכול לעשות ומה לא. כתוצאה מהטאבו, רבים מאיתנו מחקים את הדרך שבה ההורים שלנו התנהגו עם כסף מבלי להיות מודעים לכך".
"דאגן" ו"חמקן": סוג נפוץ אחר של ניגודים הוא "הדאגן" ו"החמקן". חמקנים לא מתמקדים בפרטים של החיים הכספיים שלהם, כמו האם יש להם מספיק כסף או כמה ריבית הם משלמים על כרטיס האשראי שלהם. הם רק מבזבזים. דאגן יהפוך את בן-הזוג שלו לחמקן, רק כדרך שבה יוכל להתחמק ממפולת הדאגות. ואילו החמקן יהפוך את בן-הזוג שלו לדאגן, שכן שני בני-זוג לא יוכלו להתחמק לנצח - מישהו בסוף יתחיל לדאוג וייקח על עצמו את תפקיד הדאגן. כדי להכפיל את הצרות, חסכנים הם בדרך-כלל הדאגנים, והבזבזנים בדרך-כלל חמקנים.
וטיפוסים אחרים: דפוסי אישיות אחרים כוללים "מתכננים", שמתמצאים בפרטים, ו"חולמים", שהם אנשי חזון גלובליים. יש גם "נזירי כסף" - זרוקים לשעבר, פעילים פוליטיים ונשמות רוחניות שמרגישים שכסף משחית ועדיף שלא יהיה יותר מדי ממנו. לפעמים הם מתחתנים עם אנשים שצוברים כסף, המאמינים שזה עם הכי הרבה כסף הוא המנצח. צוברי כסף אינם חסכנים: הם לא רק חוסכים, הם משקיעים כדי להצמיח את הכסף שלהם. הם חוסכים, מוציאים ומשקיעים.
מיתוסים של כסף
לדברי מלן, מה שמפעיל כל אחד מדפוסי האישיות האלה בענייני כספים היא מערכת אמונות פנימית, שהיא מכנה "מיתוסים של כסף" - כל המסרים הכספיים, נדרים שעשינו וזכרונות רגשיים שרכשנו מבית ההורים, החברים, התרבות. בזבזנים רבים, למשל, לא רק מוציאים כסף - מלווה לכך מטען של רגשות, מילים, הכל. חסכנים הם בדרך-כלל שתקנים ומסוגרים.
"החלק האירוני בסיפור", מסבירה מלן, "הוא שככל שבני-זוג נשואים זמן ארוך יותר, כך הם מקובעים יותר בתפקידים המנוגדים שלהם. אז הם תוקפים אחד את השני בשל ההבדלים ביניהם כשהם מקרינים על השני את כל מה שהם חושבים על בזבזן או חסכן שהם פגשו בחייהם. הם נכשלים בראיית הצדדים החיוביים באישיות של בן-הזוג ובמציאת האיזון".
הכישלון של אנשים בגילוי דפוסי אישיות הכסף שלהם מובילה לאי-הבנות עמוקות וכאב. רק לעיתים נדירות בעיות בענייני כסף מופיעות באופן גלוי ביחסים. במקום, זוגות רבים על מה שכסף מייצג. ובעוד שענייני כסף יכולים לשבת לנו בראש בכל זמן, יש תקופות מעבר ספציפיות במערכות יחסים שמאלצות אותם לעלות לפני השטח: הגשת דו"ח למס הכנסה, הרחבת המשפחה וקניית בית. אז הזוגות יכולים להתלונן: "אנחנו לא מסוגלים להחליט היכן לגור", או "הוא רוצה לצאת לחופשה ואני רוצה לחסוך כסף לפנסיה", או "היא מפנקת את הילדים, קונה להם כל מה שהם רוצים, ואני לא חושב שזה טוב להם".
גברים ונשים
בנוסף לדפוסי האישיות השונים, גם ההבדלים בין גברים לנשים בגישה לכסף רודפים מערכות יחסים רבות. לדברי מלן, חלק מההבדלים משקפים את הרעיון של הגברים כציידים והנשים כמלקטות. גברים יוצאים החוצה לקנות חולצה, לובשים אותה עד שהיא מתה, ואז יוצאים החוצה והורגים עוד חולצה. הנשים מקלטות - הן קונות לחג הקרוב, לאחיינית, לחברה, ולילדים.
הבדל נוסף נובע מהעובדה שגברים חונכו לראות את העולם כיותר היררכי ותחרותי. תמיד יש מישהו למעלה ומישהו למטה, מנצח ומפסיד. נשים רואות את העולם כקואופרטיבי ודמוקרטי - הן חולקות. בנוסף, מאפשרים להן, ואפילו מעודדים אותן, להיות נזקקות ופגיעות, בעוד שגברים לא יכולים להתנהג כך.
"הבדלי הגבולות וההיררכיה בין גברים ונשים מובילים להתנגשויות סביב קבלת החלטות בנושאים כספיים", מסבירה מלן. "לגברים זה עניין של מה בכך לצאת לבד ולקנות טלוויזיה עם מסך ענק, או אפילו מכונית משפחתית או מחשב, ואז לחזור הביתה ולומר, מותק, יש לי מכונית חדשה. היא אומרת, מדוע לא התייעצת איתי? חשבתי שאנחנו צוות". והוא אומר, מה את אימא שלי? אני צריך לבקש את רשותך?"
למרות שינויים חברתיים רבים, אנחנו עדיין גורמים לגברים להאמין שהם יהיו טובים עם כסף - למרות שאף אחד לא אומר להם איך לעשות את זה. בדרך זו, כסף זה כמו סקס - הם פשוט אמורים לדעת. נשים גדלות להאמין שהן לא יהיו טובות בזה, ואם הן ברות-מזל, הגברים ידאגו לפרטי הפרטים של הכסף.
בנוסף, נשים מרוויחות פחות בעבור אותה עבודה ולדברי מלן, כאשר גברים מרוויחים יותר מבנות-זוגם, הם מאמינים שיכולת ההשתכרות הגבוהה יותר שלהם מעניקה להם כוח רב יותר בקבלת החלטות. בניגוד לכך, נשים שמרוויחות יותר מבני-זוגן כמעט תמיד חפצות בקבלת החלטות דמוקרטית.
"הסידור היחיד שעובד הוא חלוקה שווה של כוח וקבלת החלטות", אומרת מלן, שמעדיפה לראות בגישה הגברית לכסף לא זכות מוקנית, אלא הגנה כנגד העול הגדול של המפרנס שהם נושאים. "גברים חונכו להאמין שכסף שווה לכוח ושכוח הוא השביל לכבוד. ואולם, כוח ושליטה אינם מתאימים לאינטימיות. יחסים מצליחים רק אם שני בני-הזוג מוכנים להציג את הפגיעות שלהם אחד כלפי השני. זה חשוב שגברים יידעו שאי-היכולת לחלוק כוח מונעת מהם את האינטימיות והאהבה שהם רוצים".
הבדל חשוב אחר בין גברים לנשים כרוך ברצון שלהם למזג את הכסף שלהם. בדרך כלל, גברים רוצים למזג את כל הכסף של בת-הזוג - בעוד הם שומרים על כוח ההחלטה העיקרי. נשים רוצים להשאיר לפחות חלק מהכסף נפרד. יתכן שיש אמת בשתי העמדות. מלן מאמינה שהרצון של גברים למזג את כספי המשפחה הוא הבעה אוהבת של הרצון לאינטימיות וחיבור, אולי אפילו אמצעי ביטחון כנגד הנסיגה שלהם לאי הבודד עם התגלעות הקושי הראשון באינטימיות. מאידך, נשים רוצות כסף בנפרד כהבעה אוהבת לצורך שלהם באוטונומיה בריאה. האתגר הגדול ביותר שלהן במערכת יחסים היא לא לאבד את עצמן, להחזיק בתחושה העצמית שלהן.
מלן מאמינה, שהתרבות המערבית עושה טעות גדולה בכך שהיא לוחצת על זוגות נשואים לאחד את כל כספם. מאחר וזוגות לא מדברים על כסף לפני שהם נישאים, אתה לא יודע אם אתה קושר את עצמך לבזבזן השרוי בחובות או לדאגן שעלול לשגע אותך.
מלן מציעה, למשל, לאחד חלק מהנכסים להוצאות משותפות, חסכון והשקעה, ולהשאיר את השאר בנפרד. אפשרות אחרת: זוגות יכולים למזג חלק מהכסף, כאשר לאישה תהיה קרן נפרדת. והכי חשוב, כמו תמיד - לדבר על זה. בני-זוג שמדברים בכנות על מה שהם אוהבים בסגנון הכספי האחד של השני יוצרים אווירה של ביטחון. ברגע שסוג כזה של שיחות מיושם, וברגע שהזוגות מבינים את הכוונה החיובית של בן-הזוג, הם יכולים לעבוד יחד על פתרון כמעט לכל בעיה, שמתאים בצורה הטובה ביותר לצרכים המיוחדים שלהם.
טיפים לשיחה על כסף
- לעולם אל תנסו לנהל משא ומתן על כסף לפני שאיווררתם את הרגשות שלכם.
- מצאו זמן נוח ולא לחוץ שבו כסף הוא לא נושא טעון וכאשר הילדים לא בסביבה. הסכימו על כמה כללי יסוד: לא מפריעים אחד לשני, לא נושאים נאומי תוכחה ארוכים.
- חלקו כאב ישן שלכם, תרעומת, כעס, טינה ופחדים לגבי כסף.
- הזכירו את החששות והפחדים שלכם לגבי סגנון הכסף של בן-הזוג, ואז הכירו בדברים מהם אתם מתפעלים בשיטות שלהם ובמה אתם מקנאים בסתר.
- דברו על המטרות שלכם לעתיד הקרוב והרחוק. חלקו את התקוות והחלומות שלכם.
- שיקלו לבנות יחד תקציב או תוכנית בזבוזים משותפים על-ידי מיזוג התקוות והמטרות שעלו ברשימה הקודמת.
- קבעו מועד שבו תנהלו את שיחת הכסף הבאה. כוונו לשיחות שבועיות בהתחלה, ובהמשך לשיחות חודשיות.
סקר הכסף הגדול
בסקר שערכו המגזינים "רדבוק" ו"סמרט מאני" עלו הממצאים הבאים:
- 36 אחוז מהגברים ו-40 אחוז מהנשים הודו ששיקרו לבני-הזוג שלהם לגבי מחירו של דבר שקנו.
- הגורמים למריבות: 1. חובות (37 אחוז). 2. בזבוזים (25 אחוז). 3. רכישות גדולות" (21 אחוז).
- 31 אחוז מהנשים ו-12 אחוז מהגברים מתחת לגיל 35 אמרו שהם מסרבים לעשות סקס לאחר מריבה על כסף.
- רק 7 אחוז מהמשיבים אמרו שכסף הוא הגורם הגדול ביותר למריבות זוגיות, בעוד שהרוב (62 אחוז) אמרו לעיתים נדירות או אף פעם".
- רוב הנשים והגברים (68 אחוז ו-58 אחוז בהתאמה) אמרו שלשני בני-הזוג אותה השפעה בהחלטות בענייני כספים.
- ארבעה מתוך חמישה משיבים הסכימו שלבן-הזוג שמרוויח יותר, לא בהכרח צריכה להיות סמכות גדולה יותר כשזה מגיע להוצאת הכסף.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
