רובינשטיין ל-ynet: יוגשו כתבי אישום בפרשות שרון

אליקים רובינשטיין עוזב, כשהוא יודע שהפרק האחרון בכהונתו טרם הושלם. זה לא רק היורש שטרם סומן רשמית כיועץ המשפטי לממשלה החדש – אלא בעיקר שרון. ראש הממשלה ובניו, ושלל הפרשות הסובבות אותם.

רובינשטיין חייב תשובה בפרשות שרון, וזו הסיבה שהוא טורח להדגיש בכל האמירות לתקשורת – גם בראיון הזה – שהוא סבור שיהיו כתבי אישום בעניין. זו איננה אמירה שבעלמא. אין בקי יותר מרובינשטיין, אולי להוציא את פרקליטת המדינה, במה שבאמת קורה בתיק הרשום על שמם של יושבי חוות השקמים. אם הוא אומר, בלשכת ראש הממשלה צריכים להתחיל להתכונן.

אדוני היועץ, אתה מסיים את תפקידך לפני ההכרעה בפרשות השונות שאופפות את שרון ובניו בשנים האחרונות. האם נכשלת בנושא פרשות שרון?

מה עמדתך בעניין התנהלות בניו של ראש הממשלה בפרשה?

"אני חשבתי וחושב ששתיקה בחקירה כזאת לא ראויה, וזאת היתה דעתי לגבי השתיקה וזאת היתה דעתי לגבי פרשת המסמכים. אני חושב שהיה צריך בסוג כזה של פרשה גם להשיב וגם להגיש מסמכים. יש לשתיקות האלו גם כמובן מעמד בדין במובן של דין וחשבון. אם יש הליכים, יש לזה משמעות".

השבוע גזר בית-משפט השלום בירושלים גזרי דין קלים לעשרה מאנשי ערוץ 7 - והממשלה החלה לפעול כדי להכשיר את הערוץ. האם, בדיעבד, היה מקום להגיש נגד אותם אנשים כתבי אישום?

"הממשלה לא הכשירה את ערוץ 7. אלה כותרות בעיתונים. מה שהממשלה עושה זה לקבוע מה שכבר היה אפשר לקבוע כבר לפני שנים רבות, ולצערי הרב לא עשו את זה. אפשר היה לקבוע עוד לפני שנים ערוץ ייעודי שנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון או ערוץ אזורי. יהיו כל מני אופציות בעניין הזה ונאפשר מכרז כדי שאנשים יתמודדו ויזכו. ומה שהולך עכשיו להיות, זה ערוץ ייעודי והוא לא ערוץ 7".

לגבי המשפט, זה הוגש בימי כהונתי ואני אחראי לזה. צריך להפריד בין הצורך בכלי ביטוי לציבור לבין דבר לא חוקי. בסופו של דבר, היה צריך להגיש את זה (כתבי אישום). אנשים הורשעו ונענשים. אין לנו עניין לרדוף אחרי אנשים. כל אחד צריך לעשות את חובתו, וזאת החובה שלנו, לנסות לאכוף. זה בכלל לא נוגע לשאלה של כלי ביטוי להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון או לאוכלוסייה כזאת או אחרת. כלי ביטוי כזה צריך, אבל כחוק".

ההפגנה סמוך לבידיא, שבה נורה פעיל השמאל גיל נעמתי על ידי חיילי צה"ל – האם יש מקום להורות למשטרה לפתוח בחקירה של הפרשה, כדי שהצבא לא יחקור את עצמו?

"כששמעתי על הפרשה במוצאי שבת, דיברתי עם הפרקליט הצבאי הראשי והוא בדק את הנושא. ביום ראשון דיברנו שוב והוא החליט לפתוח בחקירה של מצ"ח, שהיא בעלת אופי פלילי. אין לי יסוד לחשוב שהצבא לא חוקר את עצמו בצורה ראויה. זה שזה חלק מהצבא, לא פוגע באפשרות לחקור. יש נושאים שבהם מראית עין היא רלוונטית, אבל אני לא חושב שכשיש מערכת מקצועית, גם חקירתית וגם פרקליטית בצבא, צריך להיות חשש של חלילה טיוח או דבר מהסוג הזה. לי אין עילה להורות למשטרה לפתוח בחקירה".

השבוע הוצא צו בנושא פינוי המאחזים. מה להערכתך יתרחש סביב הפינוי בתקופה הקרובה?

"אני צופה, לצערי, שזו תהיה תקופה קשה בנושאים הללו. הייתי שמח לקרוא לכל הגורמים להגיע לידי הבנה, לאמנה כתובה או לא כתובה של לפעול כדין, שלא להתלהם בצורה שמאלימות מילולית מדרדרים לאלימות חלילה פיזית. זה דבר שהוא ממש בנפשנו. צה"ל, המשטרה, מג"ב וכולי נקלעים בתווך שלא באשמתם בין ימין ושמאל שבין כל הוויכוחים האלה. זה ממש צו השעה שהמערכת הציבורית – הפוליטית תגיע לאיזו הבנה לגבי דפוסי התלהמות ונורמות של התנהגות".

איך אתה מביט היום על בית המחוקקים הישראלי? ספגת מיושביו לא מעט "סטירות", למשל בנושא הסרת החסינות.

"צריך לכבד את הפרלמנטריזם. בענייני החסינות, בתקופה האחרונה היתה לי תחושה לא טובה. צריך לשקול האם זו הדרך הנכונה לפעול בעניין החסינות, דרך ועדה פרלמנטרית, שאי אפשר לברוח מכך שהיא פורום פוליטי, שקשה לה מאוד לשבת בנושא כזה שהוא מעין שיפוטי".

אתה שותף לתחושה של מיאוס בציבור, שהכנסת חצתה יותר מדי גבולות - ולא רק בנושאי החסינות?

"בתפקידי וכאזרח אני צריך לכבד את הפרלמנט, ולכן אני לא רוצה להשתמש במילים כמו מיאוס. אני מניח שיש לא מעט אנשים בכנסת שמודאגים מהדימוי של הכנסת ומהתחושות שהדימוי הזה מעורר ורוצים לשנות את זה. זה צריך לבוא מתוך המערכת הציבורית בעצמה, תוך הבנה של מה זה אמור לסמל".

גם היועץ המשפטי לממשלה הבא ייאלץ "להתעסק" עם חברי הכנסת באותה צורה?

בתקופה האחרונה הוזכר קרע בינך לבין פרקליטת המדינה עדנה ארבל. איך אתה יכול לתאר היום את יחסיכם?

"מה שציער אותי היה שהוויכוח הציבורי הוסט מהנושא המהותי, דהיינו גבולות הכוח של המשטרה מצד אחד, כלי אכיפתי חשוב ומצד שני, מדובר בזכויות יסוד ואיך אתה מאזן. אני עבדתי עם פרקליטת המדינה במשך שנים רבות ביחסי עבודה טובים, גם אישיים. בתקופה האחרונה נגרמה עגמת נפש עם מה שקרה בעניין הזה. אבל זה לא משכיח או מוחק את השנים הרבות שעבדנו יחד".

נעלבת, מבחינה אישית?

"המקום הזה הוא מקום שצפוי בהגדרה לביקורת. אי אפשר לרַצות את כולם. זה לא מקום שמחלק מחמאות. זה מקום שמחליט החלטות. באופן בסיסי, לי בעבודתי זה לא הפריע. אני חניך הציונות הדתית וכך חינכנו את הדור הבא שלנו. משנות ה-70 אנשים מהציבור הזה השתלבו בכל המערכות. לאט לאט יותר ויותר. מדי פעם יש מי שבשוליים שמתעסק בנושא הזה".

את מי היית רוצה לראות כמחליפך?

"המועמדים שישנם עכשיו, אני מכיר את כולם אישית, הם כולם טובים מאוד. עם כולם עבדתי. אם כרגע המועמדות של מני מזוז ניצבת, הוא בהחלט אדם ראוי".

ואין צורך בתקופת צינון עבורך, לפני כניסה לתפקיד שופט בבית המשפט העליון?

"מתחרט לא. אני בספק אולי, אם הייתי היום צריך להתחיל מחדש - לא יודע אם הייתי עושה את זה. אני לא מתחרט כי קודם, אין טעם בזה ושנית, זה גם מקום מרתק עם הרבה סיפוק אנושי, גם הרבה תסכול כדרך מקומות מהסוג הזה ועומס גדול. עובדה שאתה יושב בתפר בין המערכת המקצועית למערכת הפוליטית-ציבורית ומייצג את המערכת המקצועית מול המערכים השונים עם כל השוני והחיכוכים. כל הדברים קשים, במובן העומס - והמחיר שהוא גובה".