שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חללית עם נשמה
    רכב החלל האמריקני "ספיריט" נחת בשלום על המאדים, והחל במסעו לחיפוש חיים על פני כוכב הלכת האדום. ובינתיים, מתחזקות ההערכות כי שותפתו למסע, ה"ביגל", אבדה לנצח. פירוט משימותיו של רכב החלל
    יש רק מתחרה אחד שהצליח להפחיד את תושבי ארצות הברית יותר מבן-לאדן: היצורים הקטנים והירוקים מהמאדים. אלה ייחרטו בזיכרון הקולקטיבי שלנו בשל הצלחת תסכית הרדיו המפורסם של אורסון וולס באוקטובר 1938, שהצליח להכניס אומה שלמה לפאניקה בגלל איום בלתי-ממשי.

     

    על רקע המסתורין סביב כוכב הלכת האדום, ששמו - מארס - נגזר משמו של אל המלחמה הרומי, ניתן על נקל להבין את הדבקות של המדענים לנסות ולמצוא בו סימני חיים. ברור שעצם היותו הקרוב ביותר לכדור הארץ מבין כוכבי הלכת עוזרת לקידום המאמצים לחוקרו. כידוע, מאדים הוא הקרוב ביותר לכדור הארץ למעט נוגה הלוהט, שהטמפרטורות הגבוהות על פניו שוללות את האפשרות לקיומם של חיים בצורתם המוכרת לנו.

     

    ארבע משימות שאפתניות לחקר המאדים תוכננו לרגל התקרבותו הגדולה לכדור הארץ באוגוסט השנה, אך כנראה שגורלה של חללית ביגל 2 שאמורה הייתה לנחות
    על המאדים בחג המולד נחרץ לאבדון. תצפיות מדוקדקות שנעשו באיזור הנחיתה המשוער של הנחתת האומללה גילה מכתש קטן. לדעת האופטימיים יתכן וזו הסיבה לכך שביגל מסרבת לענות ולשדר תשדורות שישמחו מאוד את צוות המחקר. אלה מעריכים כי יתכן והנחתת מוסתרת על ידי קירות המכתש, או שהקירות מצלים על אנטנת השידור, וגם האפשרות של התהפכות של הנחתת במדרון נחשבת לסבירה בקרב החוגים האופטימיים.

     

    אך בניגוד לאופטימיים, שמקווים לשמוע מהביגל בקרוב, הפסימיים מעריכים שהנחתת כלל לא הגיעה אל המאדים בשלום וסביר כי התרסקה בנחיתה. אפשרות נוספת, איומה לא פחות, היא שסופת אבק אימתנית, מאלה השכיחות על כוכב הלכת האדום, הטיחה אותה לקרקע וריסקה אותה. ואלה רק חלק מהסיבות לשתיקה הרועמת של הביגל.

     

    הביגל מצטרפת לאחיותיה האבודות

     

    תהיה הסיבה אשר תהיה, הביגל 2 מצטרפת אל אחותה היפנית שנועדה להקיף את כוכב הלכת אך אבדה לעד בחלל החיצון כחודש לפני אובדנה של הביגל 2. שתי חלליות אלה מצטרפות אל ה- Mars Climate Orbiter ואל ה- Mars Polar Lander שאבדו לעד בשנת 1999 כשהיו בשלב האחרון של משימתן לחקר כוכב הלכת האדום.

     

    על רקע זאת נקל להבין את ההקלה הרבה שחשו מדעני סוכנות החלל האמריקנית, שציפו בצפייה דרוכה לנחיתתו של רכב החלל הראשון מבין השניים – הספיריט – על קרקע המאדים ביום ראשון, ה- 4 בינואר 2004 בשעה 4:35 לפנות בוקר שעון ישראל (השני, אופורטיוניטי, אמור לנחות על המאדים ב- 25 בינואר).

     

    שני רכבי החלל, כשמם כן הם, מסוגלים לנוע על פני המאדים ולדגום דגימות שיבחנו באמצעות מיקרוסקופ משוכלל המצויד במצלמת CCD . יש לזכור, כי רכבי החלל מתוחכמים ביותר: מאדים מרוחק מאיתנו כרגע 150 מליון ק"מ ולתשדורות, הנעות במהירות האור, לוקח כ- 10 דקות להגיע אליו וממנו. לכן, כל עניין ניתוח המכשולים, מציאת נתיב בטוח ליעד וכדומה חייב להיעשות באופן אוטומטי לחלוטין.

     

    הצלחה מידית תהיה מציאת אורגניזמים חיים שייראו מבעד לעדשת המיקרוסקופ, אך גם עקבות מינרלים כאלה הנוצרים בנוכחות מים יהיה הצלחה לא מבוטלת.

     

    דגימות עומק

     

    בניגוד לניסויים שנעשו בעבר, הדגימות ילקחו מאזורים המצויים כמה ס"מ מתחת לפני הקרקע או פני הסלע. זאת, כדי לנסות להגיע למיקרואורגניזמים החוסים מתחת לפני הסלע מפני קרינת השמש ההרסנית והשחיקה הגדולה של סופות האבק של שעל פני המאדים.

     

    ההרכב הכימי של דגימות הקרקע ינותח באמצעות ספקטרומטרים מיוחדים, שיבחנו הן את הקרינה התת-אדומה הנפלטת מדגימות הקרקע של המאדים והן את פליטת גרעיני ההליום וקרינת ה- X (קרינה רדיואקטיבית) הנפלטת מיסודות המרכיבים את המינרליים שבדגימות. בדרך זו מקווים המדענים לגלות עקבות מינרלים הנוצרים בנוכחות של מים.

     

    כמה שעות לאחר הנחיתה כבר הגיעו צילומים ראשונים של שכננו האדום. הבדיקות המעבדתיות אמורות להתחיל כעבור מספר ימים ותוצאות ראשוניות יגיעו מיידית (טמפרטורה, לחץ וכדומה). שני רכבי החלל אמורים לפעול כ- 3 חודשים עד שיפסיקו לפעול ויוותרו כאנדרטאות אילמות המפארות את הישגי המין האנושי על קרקע המאדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    הדמיית הנחיתה של ספיריט על פני המאדים
    צילום: רויטרס
    צילום: איי אף פי
    שמחה במרכז הבקרה של נאס"א
    צילום: איי אף פי
    התמונות הראשונות ששלחה החללית מנותחות בנאס"א
    צילום: איי אף פי
    מומלצים