"אדרבא" לילדים: כיפי מעשיר ומפרה

'אדרבא', גירסת 'מיומנה' לקהל הצופים הצעיר, היא מותק של מופע. כמו להקת-האם, שהופכת קולות ושפת גוף, צלילים והברות, מקצבים ותיפוף, בכוח האסוציאציה ובתחביר של הומור, לתקשורת מבדרת ומהנה, כך פועלת 'אדרבא' על ילדים, ויותר מכך: לא רק בידור ושעשוע, אלא גם כלי עזר להתבוננות והיכרות עם הסביבה. לתקשר איתה בנגיעה.

המסר הוא שגם לחפץ דומם 'יש' חיים ונשמה, ובעזרת מגע נכון והקשבה אפשר להפיק מכל דבר צליל ולהתחבר בשפה. אמני התנועה והקצב של 'אדרבא' – שישה צעירים ואחד וותיק, אבישי ליטבק, ליצן טוב לב ואמפטי – מאנישים חפצים ואביזרים מהיום-יום, מחבתות ודליים ועד פחי אשפה, חביות ומחסומי משטרה, כאילו היו יצורים חיים. הם מפיקים קולות וצלילים מאיברי הגוף, נעזרים בצבעוניות חזותית, בלבוש ובתאורה, ומזמינים את הקהל לשיתוף פעולה, ואם לא – לפחות לצפות מרותק לטריק הבא.

ההומור של 'אדרבא' הוא סלפסטיק. גופני וקולני, אך לא לעגני. נע בין פשטות לתחכום. גי'בריש מצהיל פנים. כמעט ללא מילים, ואם כבר, מפרק אותן להברות. קב-באב, אום-צה, צ'י-צ'י-צ'יפס, תגיד תה-מה-טום-טם? העיקר הכוונה. וילדים לא מפספסים אותה.

מופע כייפי. מעשיר ומפרה את הדמיון היצירתי של הצופים. ימים רבים אחר כך ימשיכו לנסות בבית את הדברים שחוו על הבמה. ומי שנתפס להפקת צלילים מהסביבה, הוא מן הסתם מוסיקאי בנשמה.