יוסי גנוסר נפטר הלילה בביתו
בכיר השב"כ לשעבר, שהיה בעשור האחרון שליחם של ראשי ממשלת ישראל למגעים עם הפלסטינים, מת הלילה בביתו ממחלה קשה. ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי ל-ynet: "הלך איש אמיץ, חבר ולוחם, שחלק ממוסדות המדינה היו כפויי טובה כלפיו, כלפי תרומתו ודרכו"
יוסי גנוסר, מבכירי השב"כ לשעבר ושליחם של ראשי ממשלת ישראל למגעים עם הפלסטינים, נפטר הלילה (יום ג') בביתו בכוכב יאיר ממחלת הסרטן. הוא יובא למנוחות מחר ב-14:00 בבית העלמין בקרית שאול.
גנוסר חלה לראשונה ב-1996 ובשנה האחרונה חלה הידרדרות במצבו. חבריו סיפרו כי הוא מת הלילה בביתו מוקף עד לרגע האחרון במשפחתו ובחבריו הקרובים.
מהשב"כ - למגעים עם הפלסטינים
גנוסר, בן 58, נולד בווילנה, ליטא, וב-1958 עלה לישראל.
לאחר שירותו בצה"ל החל ללמוד כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. ב-1968 התגייס לשב"כ, ומילא בו שורה של תפקידי שטח ומטה.
ב-1981 מונה לראש מרחב צפון (שמ-1982 כלל גם את לבנון) ובשנת 1984 מונה לראש מוקד ביטחון צפון ומרכז אמריקה.
ב-1985 נשלח, כישראלי רשמי ראשון, למגעים חשאיים עם אש"ף.
גנוסר היה נציג השב"כ בוועדת זורע, שהוקמה לחקור את פרשת אוטובוס קו 300. במקביל לתפקידו בוועדה עסק גינוסר, בהוראת ראש השב"כ, בתיאום ותידרוך עדויות אנשי השב"כ, כך שמעורבותם בפרשה לא תיחשף. הוא היה בין 11 האנשים שקיבלו חנינה מנשיא המדינה, על מעורבותם בפרשה זו.
גנוסר היה גם היה חוקרו של קצין צה"ל עיזאת נאפסו, שהורשע בריגול, וכשזוכה אחר-כך האשים את גנוסר כי השתמש בחקירה באמצעים בלתי-חוקיים. בעקבות האשמה זו הוקמה ועדה בראשות השופט העליון לנדוי, שקבעה כללים לחקירות השב"כ. ב-1986 פרש גנוסר מהשב"כ ומונה לתפקיד מנכ"ל מכון הייצוא.
ב-1991 נהרג בנו הבכור, שחר, במהלך שירותו הצבאי, מפגיעת מכונית בבית חנון.
הוא הצטרף למפלגת העבודה וב-1992 היה ראש מטה הבחירות של העולים מבריה"מ. לאחר הבחירות מונה למנכ"ל משרד השיכון, אך בג"ץ פסל אותו, בשל חלקו בפרשת 300. גנוסר פנה לעסקים פרטיים ופיתח קשרים ענפים בעולם הערבי, ביניהם עם גורמים פלשתינים. אחרי הסכם אוסלו ביקש ממנו ראש-הממשלה יצחק רבין ז"ל לשמש כשליחו ליו"ר הרשות יאסר ערפאת.
גנוסר מילא תפקיד זה גם אצל שמעון פרס ואהוד ברק, והשתתף בוועידת קמפ-דיוויד. במכתב שנשלח לשר הביטחון כתב ראש השב"כ, אבי דיכטר, בין היתר: "יוסי נקרא אל הדגל אין-ספור פעמים כדי לנסות ולגשר על תהומות שנתגלעו מול הרשות הפלסטינית... את כל העשייה הזו עשה יוסי מתוך התנדבות מלאה, מבלי שביקש כל גמול שהוא... אין זה סוד שמחלתו הקשה של יוסי, המלווה אותו מאז 1996, לא הקלה עימו... יוסי נענה לכל קריאה למפגש, ויזם בעצמו חלק מהמהלכים מול הפלסטינים, כאשר במקביל הוא מתמודד רפואית ואישית עם מחלתו הקשה...".
יוסי גנוסר הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
לפנייה לכתב/ת 
