שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המומחים מתווכחים, הכלבים מורעלים
    אלפי כלבים וחתולים באיזור השרון יורעלו בשבועות הקרובים, או יישלחו להסגר ממושך, בעקבות התפרצות מקומית של מחלת הכלבת. קצת קשה להאמין, אבל מאחורי גזר-הדין האכזרי הזה עומד מאבק ארוך ומיותר בין וטרינרים – הרופאים שדווקא אמורים לדאוג לשלומם של ההולכים על ארבע

    ארבעה אירועי כלבת שהתגלו מתחילת השנה באיזור השרון גרמו לבהלה גדולה במשרד הבריאות ובמשרד החקלאות, שמיהרו להכריז על האיזור כ"איזור כלבת". משמעות ההכרזה היא גזר-דין מוות בהרעלה אכזרית לאלפי כלבים וחתולים, שלא חוסנו נגד כלבת, והסגר של עד שישה חודשים לכלבים

    מחוסנים, החשודים כי באו במגע עם חיה נגועה.

     

    בעקבות ההחלטה החלו בעלי כלבים רבים באיזור השרון, שאיחרו לחסן את כלביהם, להחביא את בעלי-החיים שלהם מפני פקחי העירייה ולהימנע מלהביאם לחיסון, מחשש שיוכנסו להסגר. את חברי ארגון הרופאים הווטרינרים הפרטיים המצב הנוכחי פשוט מרתיח. לטענתם, הסיבה האמיתית להתפרצות מחלת הכלבת היא המאבק המתמשך בינם לבין הווטרינרים של הרשויות. האחרונים אמונים על מתן הרשאה לחסן נגד מחלת הכלבת.

     

    לדברי יו"ר הארגון, ד"ר עדן פוגל, הביורוקרטיה הכרוכה במתן חיסון הכלבת הביאה למצב שרק כ-50 אחוז מכלבי הבית מחוסנים נגד כלבת.

     

    מי רשאי לחסן?

     

    מעט רקע: בישראל קיימים שני מנגנונים האמורים למנוע את התפרצות מחלת הכלבת: על מניעת המחלה בבני-האדם מופקד משרד הבריאות, על מניעתה אצל בעלי-החיים – משרד החקלאות. הווטרינרים בכל עירייה אחראים על חיות המחמד.

     

    בעל כלב בישראל, המעוניין לחסן את כלבו נגד כלבת, ניצב כיום בפני שתי אפשרויות: הוא יכול לגשת אל המחלקה הווטרינרית ברשות המקומית שבה הוא מתגורר, לשלם את האגרה הדרושה ולחסן את הכלב. הבעיה העיקרית בדרך הזו היא שבדרך-כלל זמן מתן החיסון מוגבל לשעות ספורות בלבד יום או יומיים בשבוע. האפשרות השנייה היא לתת לכלב חיסון אצל הווטרינר הפרטי המטפל בו.

     

    אלא שבדיוק על נקודה זו נאבקים הווטרינרים הפרטיים כבר קרוב לעשור. למרות שמתן חיסון נגד כלבת נחשב לאחת הפעולות הפשוטות בתחום הרפואה הווטרינרית, ולמרות שבכל העולם כל וטרינר מוסמך רשאי לבצעו – בישראל דרוש לכך אישור מיוחד. וטרינר פרטי בישראל, המעוניין להפוך לווטרינר מורשה לחיסון כלבת, צריך לקבל אישור מהשירותים הוטרינריים, המותנה בהסכמת הווטרינר הרשותי.

     

    גם לאחר קבלת האישור הזה חלות עליו מגבלות: הווטרינר מורשה לחסן אך ורק את הכלבים שבעליהם מתגוררים בתחום אותה רשות. כלומר, על וטרינר פרטי בעל מרפאה בפתח-תקווה, לדוגמה, שהורשה לחסן נגד כלבת על-ידי עיריית פתח-תקווה, נאסר לחסן לכלבת כלבים שבעליהם מתגוררים בכפר סירקין או בבני-ברק הסמוכות.

     

    "עבור הווטרינרים הפרטיים, חיסון הכלבת הוא 'עוגן' שמביא את הלקוח למרפאה פעם בשנה", אומר ד"ר פוגל. "ברגע שמגיע לקוח, שגר במרחק שתי דקות הליכה מהמרפאה, אבל שייך מבחינת הרישום לרשות אחרת ולכן אין אפשרות לחסן את כלבו, הוא פשוט יפנה לווטרינר אחר. כך רבים מאיתנו מאבדים לקוחות".

     

    לטענת אירגון הווטרינרים הפרטיים, המצב הנוכחי מהווה טורח רב גם לבעל הכלב, שבשל האילוצים דוחה פעמים רבות את מתן חיסון הכלבת, גם כשתוקף החיסון כבר פג.

     

    התקנות שלא נחתמו

     

    בעיית הכלבת פרצה במלוא עוזה בשנת 1997. עד אז לא התגלו בישראל מקרים של כלבת בבני-אדם, אולם בשנה זו נפטרו מהמחלה שלושה בני-אדם. הפאניקה שאחזה אז בציבור היתה עצומה. יותר מ-22 אלף אזרחים פנו לחדרי המיון ברחבי הארץ בבקשה לקבלת טיפול מונע נגד המחלה.

     

    ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בסוגיה, אישרה בספטמבר 1998 תקנות חדשות לפקודת הכלבת. על-פי התקנות בוטלה ההגבלה הגיאוגרפית במתן חיסון, חלה חובה לחסן גם חתולים ונקבעה חובת שיבוב (החדרת שבב מזהה לכל כלב) ארצית. מאז, למרות שחלפו כבר יותר מחמש שנים, תקנות הכלבת החדשות עדיין לא נחתמו בידי שר החקלאות, והמצב נותר בעינו.

     

    לאירגון הווטרינרים הפרטיים אין ספק באשר לגורמים לסחבת בנושא. את האצבע המאשימה הם מפנים לכיוון הווטרינרים הרשותיים, שלטענתם חוששים לפגיעה במקור פרנסתם. "לרוב הווטרינרים הרשותיים יש מרפאות פרטיות בתחום הרשות בה הם פועלים", מסביר ד"ר פוגל.

     

    "מדובר בניגוד אינטרסים תהומי. ברגע שרק הם מוכרים כמחסני כלבת מורשים, בוודאי שלא יהיה להם אינטרס לאשר מחסנים נוספים ברשויות שלהם, שעלולים להתחרות עימם על שוק הלקוחות".

     

    האירגון גם פנה למשרד עורכי-דין גדול, כדי שיכין חוות דעת משפטית בנושא. בחוות הדעת נכתב: "עיסוקו של וטרינר רשותי, המשמש במשרה מלאה, או קרוב למלאה, כווטרינר פרטי במקביל לתפקידו הציבורי, מעלה חשש ממשי לניגוד עניינים, אפילו עיסוקו הפרטי הינו ברשות מקומית המצויה בקרבת זו שבה הוא מועסק ושהוא אינו משמש בה כווטרינר רשותי".

     

    "כאוהב בעלי-חיים, עליהם כואב לי ביותר", מסכם ד"ר פוגל. "בגלל כל המאבקים והביורוקרטיה הזו יושמדו בתקופה הקרובה לשווא הרבה בעלי-חיים בריאים, שפשוט לא חוסנו. יכולנו למנוע את זה כבר לפני חמש שנים".

     

    מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר עודד ניר, סתר אתמול בתוקף את טענות אירגון הרופאים הפרטיים: "יש כיום מספיק וטרינרים מורשי חיסון, שיכולים לחסן בכל מקום. זו לא הסיבה להתפרצות המחלה. חוק הפיקוח על כלבים אמור להיכנס לתוקף בחודש מרץ הקרוב. אחד הדברים הנדרשים בחוק הוא מרכז מידע ארצי, אותו אנו לא מסוגלים להקים כרגע, מסיבות שונות. לכן נבקש את דחיית החוק בשנה נוספת".

     

    בעניין מרפאותיהם הפרטיות של הרופאים הרשותיים אמר ד"ר ניר: "אנו בהחלט רואים בכך ניגוד עניינים, ואם אכן קיים מקרה כזה, נגיב בצורה חמורה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכאל קרמר
    גזר-דין מוות לאלפי כלבים וחתולים שלא חוסנו נגד כלבת
    צילום: מיכאל קרמר
    מומלצים