קרן אור

לפני כשנה צלצל הטלפון בביתו של הזמר והמוזיקאי שלומי שבן ומצדה השני של האפרכסת הציע לו קול בלתי מוכר להגשים לו חלום: "תכתוב על דף מה הדבר החשוב ביותר לו אתה זקוק על מנת שתוכל להגיע למצוינות ולמיצוי אמנותי". בתקופה שבה הגשמת חלום מגיעה בדרך כלל במארז שכולל מצלמות טלוויזיה ומערך יחסי ציבור משומנים כהלכה, שבן, זהיר כהרגלו, חיפש בתחילה איפה טמונה המלכודת. "זה נשמע לי בדיוני לחלוטין לכתוב על דף למה אני זקוק בכדי להתפתח ולחכות שמישהו יגשים לי את החלום. הם סיפרו שמדובר בקרן חדשה למצוינות בתרבות שפונה למספר מצומצם של אמנים בולטים בתחומים שונים, ומאפשרת להם להתפתח בתחומם באמצעות מסלול אישי שנתפר למידותיו של כל אחד ואחד", מספר שבן.

בדיעבד התברר שמדובר במטלה לא קלה – זיהוי והתמקדות בדבר אחד, אותו אלמנט שחסר לך על מנת שתוכל לנסוק. "אלו לכאורה מחשבות שאמורות לרוץ לך בראש באופן טבעי, אבל בפועל מתסכל לגלות שבעצם לא ממש ידעתי מה הדבר שאני הכי צריך. גם החופש לבחור, העובדה שלא הגבילו אותי ויכולתי לבקש דברים מופרכים לגמרי, כמו להיפגש עם כל יוצר שעולה בראשי, לא הקלה".

אחרי נבירה עצמית שבן החליט שהוא מעוניין להתמקצע בהפקה ועיבוד מוזיקלי. "כתיבת שיר מתחילה מרעיון שלא תמיד אני מצליח לתרגם בדיוק, ואת הפער בין הרעיון לבין השיר ממלא מפיק מוזיקאלי שבדרך כלל מביא רעיונות משלו. הרבה פעמים חוסר היכולת שלי לתרגם את הרעיון מאלצת אותי להתפשר על אינטרפרטציות של אחרים. זה לא בהכרח רע, אבל גם לא מה שרציתי".

שבן, שחשב שהקרן מתמקדת במימון נקודתי של צרכים כאלה או אחרים, ביקש שיעזרו לו לרכוש אולפן ביתי ונענה בשלילה. "הסבירו לי שלא כך פועל המודל של הקרן, ושהיא אינה מעבירה כספים, אלא מממנת מורים והשתלמויות וקובעת מסלול עבודה ארוך טווח", הוא מספר. שבן חשב לנסוע לשנת לימודים בלונדון, אך הזמן לא התאים והוא בחר לרכוש לעצמו אולפן ביתי מכספו ולהיעזר בקרן להקניית הדרכה בתחום ההפקה והסאונד. כעת הוא נעזר במומחיותו של אלדד גואטה, נגן הבס של להקת "מוניקה סקס", שמתמחה ביצירת מוזיקה באמצעות תוכנות מחשב.

רחל מראני, יוזמת ומנהלת הקרן ומי שכיהנה בעבר כנספחת התרבות של שגרירות ישראל בוושינגטון, מסבירה: "מה שמבדיל אותנו מקרנות אחרות היא הגישה הבסיסית שרואה בסיוע הכספי רק אחד מסך הדברים שהקרן מציעה לאמניה. אנחנו מאמינים שהייעוץ, החשיבה המשותפת לגבי בניית הקריירה, הבחירה בתוכנית קידום אישית לכל אמן והקשרים שיש לנו ובהם אנו משתמשים בשביל לקדם את האמנים שלנו, הם יותר משמעותיים לטווח הקרוב והרחוק כאחד. אנחנו לא נותנים פרסי עידוד לכשרונות צעירים או הוקרה על הישגים בעבר, אלא רוצים לעזור למצוינות לעמוד בגאווה במרכז הבמה של חיינו, ולנסות להפוך, ביחד עם האמן, סיכויים של הצלחה לדבר עצמו. משמעות הדבר היא שהאמן נדרש לתהליך".

"יצחק פרלמן אחד תורם יותר ממאה מסיבות עיתונאים"

בצוות ההיגוי של הקרן חברים לצדה של מראני איתמר רבינוביץ', לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון המכהן כיום כנשיא אוניברסיטת תל-אביב, וד"ר שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, וכן אמנים ישראלים שהצליחו בעולם בהם המעצב רון ארד, הכנר גיל שחם, הכוריאוגרף אוהד נהרין, האמן דני קרוון והשחקן חיים טופול. צוותי היועצים השונים, שבוחרים את האמנים שישתתפו בפרוייקט, מורכבים מדמויות מפתח בתחומי היצירה השונים בתרבות הישראלית בהם, בין היתר, אהוד מנור, מנדי רודן, דני סנדרסון, מרגלית צנעני, אוצר התערוכות יונה פישר, הבמאי מיכה לבינסון, דוד טרטקובר וגרשון ברם.

המודל הייחודי עליו בנויה הקרן אמנם מכוון לאמנים ויוצרים בתחום התרבות, אך מושתת על יסודות השואבים מהתחום העסקי – זיהוי מטרות והגדרתן, בניית דרך פעולה ובדיקה חוזרת ונשנית של תוצאות בשטח. זו הסיבה, ככל הנראה, שהקרן מוצאת דרך אל ליבם של אנשי עסקים בארץ ובעולם המזדהים עם הפרוייקט היזמי. זו גם הסיבה שלקרן הוענק לאחרונה פרס "מנהיגות יוצרת" על-ידי בוגרי אוניברסיטאות העל האמריקניות, הרוורד ווורטון-פן בארץ. "הפרס ניתן על פיתוח מודל מקורי וייחודי בתחום התרבות, ויצירת פרוייקט מעורר השראה בתחום טיפוח ההון האנושי בחברה הישראלית", נכתב על אות ההוקרה.

"קרנות פרטיות אינן משחררות את המדינה"

הרעיון הכללי של הקרן לייצר שורה של יוצרים ברמה בינלאומית שיעשירו את חיינו, יבטיחו את מעמד התרבות הישראלית בעולם ויהוו מודלים לחיקוי עבור הדורות הבאים. במהלך 2001-2003 נבחרו להשתתף בפרוייקט שלומי שבן, חברי התיאטרון הפיזי "קליפה", אמן המיצב והפסל אוהד מרומי, מנצח האופרה דן אטינגר, המעצב הגראפי עדי שטרן, המשוררת לאה איילון, במאי התיאטרון אבישי הדרי, האמנית הפלסטית יהודית סספורטס, המנצח והקומפוזיטור ירון גוטפריד, נגן הסקסופון אלי דג'יברי, הקומפוזיטור ליאור נבוק ומעצבת האופנה מירית ויינשטוק.

לאלי דג'יברי צוות האמרגן האמריקני הנודע בתחום הג'אז, צ'רלי פישמן, שלקח אותו תחת חסותו ויסייע לו, בין היתר, ביצירת קשרים בינלאומיים וכן בשילובו במסגרת פסטיבלי הגא'ז הבולטים בעולם. בשבוע שעבר הופיע דג'יברי לראשונה במועדון ה"Blue Note" היוקרתי בניו-יורק.

הפסנתרן, המנצח והקומפוזיטור ירון גוטפריד חזר זה עתה ממרכז האמנות היוקרתי מקדאול בניו-המפשיר, בו שהה כחודש לצורך כתיבת יצירה חדשה, שתבוצע בבכורה בינלאומית בישראל בחודש מרץ.

האמנית הפלסטית, יהודית סספורטס, היא הישראלית הראשונה שהתקבלה ותשתלב החל מחודש אפריל ובמשך שנה במרכז האמנות היוקרתי "kuenstlerhaus bethanien" בברלין.

המעצב הגראפי עדי שטרן חזר בימים אלה מלימודי תואר שני במחלקה לטיפוגרפיה באוניברסיטת Reding שבאנגליה וחזר לישראל עם אות עברית חדשה שעיצב הקרויה "נעם".

האמן הראשון שנבחר להשתתף בפרוייקט בשנת 2004 הוא הקומפוזיטור גיל שוחט, והחל מהחודש תתמקד הקרן בכשרונות בולטים בתחום המחול.

במסגרת הפרוייקט מוזמנים האמנים להשתתף בסמינרים שנעשים בשיתוף עם גורמים מקצועיים בחו"ל. הסמינר האחרון בנושא, "האמן כיזם", נעשה בשיתוף עם אוניברסיטת "קולומביה" ובית הספר הגבוה לאמנויות, "גוליארד". הסמינר היה המפגש הראשוני של כלל אמני הקרן והניב שיתופי פעולה מעניינים. "החלפנו רעיונות בעיקר בנושאים שמסביב לאמנות וזה היה בהחלט מפרה", אומר שלומי שבן ומוסיף, "גיליתי שלכולנו יש התלבטויות, פחדים והתמודדויות דומים". בין שלל אירועי הסמינר מתנהלות הרצאות על התמודדות מול פער תרבויות, זכויות יוצרים, התמודדות עם תקשורת ומיקוד עצמי כאסטרטגיה.

בתקופה בה נדמה כי מדינת ישראל ומוסדותיה מתנערים מאחריות בכל הנוגע לעתידם התרבותי של אזרחיה - דוגמאות לכך ניתן לראות בנסיון לבטל את חוק הקולנוע, בהעברת ארכיון שירות הסרטים הישראלי לידי ארכיון סינמטק ירושלים שברשותה של ליה ון-ליר, ובקיצוץ חריף בתקציב התרבות שעלול להביא לקריסתה של התשתית המוסדית של התרבות בישראל - עולה השאלה האם ביוזמות כמו הקרן למצוינות בתרבות טמון העתיד. על-פי שבן הן בהחלט יכולות לשנות משהו: "קרנות פרטיות אינן משחררות את המדינה ממחויבויותיה, אבל יש מקומות בהן המדינה החליטה שהיא משוחררת ממחויבות. זה מצער, אבל זה חלק מכל הגישה הממלכתית הבעייתית בישראל לתרבות ולאמנות. אולי אם יהיו יותר יוזמות פרטיות, מישהו באיזה משרד רלבנטי יבין את חשיבות הדבר. קרנות מסוג זה מתמודדות עם המצב, מועילות ויכולות לשנות".