"תוכנית ההתנתקות": ישראל מתחילה לגבש הכרעות

בעוד מספר שבועות ייצא ראש הממשלה, אריאל שרון, לוושינגטון. המטרה המרכזית: להשיג "הסכמה שקטה" עם האמריקנים על תוכנית מגירה, למעשה תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה, שתחליף דה-פקטו את מפת הדרכים.

שרון נועד הבוקר (יום ד') לפגישה השבועית עם היועץ לביטחון לאומי, האלוף גיורא איילנד, כדי לדון בהיבטים השונים הקשורים לגיבוש תוכנית ההתנתקות ובגיבוש הקו הביטחוני אליו אמורה לסגת ישראל. שלשום כינס לראשונה איילנד, האחראי על גיבוש התוכנית, את הצוותים הכלכלי, הצבאי, המשפטי וההומאניטרי.

בישראל משוכנעים שמפת הדרכים נכשלה. הפלסטינים אינם נאבקים בטרור, ובולמים לדברי גורמים מדיניים כל אפשרות למפגש בין שרון לבין אבו עלא. אחת ההוכחות שישראל מציגה לממשל היא התנאים המוקדמים שמציב אבו עלא, תנאים שאינם מקובלים אפילו על המצרים.

עם זאת, המעבר לתוכנית ההתנתקות הוא דרמטי - מבחינה מדינית וכן מבחינה פוליטית פנימית. אבל בישראל עדיין מתלבטים בקשר לסעיפים מרכזיים בתוכנית, בטרם תוצג כעמדה רשמית לאמריקנים. בכל מקרה, מדגישים בלשכתו של שרון, מדובר ב"רעיונות והצעות" בלבד, בשלב זה. אלו הן רק חלק מההתלבטויות שעל הפרק:

פינוי מלא או השארת מאחזים צבאיים?

אחת השאלות המרכזיות היא האם פינוי התנחלויות יצור אפקט "לבנוני", ויגרור תמריץ לעוד טרור פלסטיני. לכן, אחת האופציות שייבחנו תהיה הפיכתם של הישובים ש"ינותקו" למאחזים צבאיים.

השר עוזי לנדאו אמר ל-ynet: "אין זה משנה כיצד הנסיגה והגדרתה מתפרשים אצלנו, אלא כיצד היא מתפרשת בצד השני. להזכיר לכולם - הנסיגה מלבנון נתפסה אצלנו כנסיגה מסודרת, אולם בצד הלבנוני היא התפרשה כבריחה וכניעה לטרור, ותורגמה בצד הפלסטיני לכך שאת ישראל ניתן להכניע רק בטרור". יצוין כי גם הרמטכ"ל אמר באחרונה שכל נסיגה היא "רוח גבית" לטרור.

סגן שר הבטחון, זאב בוים, טוען מנגד: "מכיוון שמדובר במהלכים חד צדדים ולא במשא ומתן, שעוד יהיו בו ויתורים נוספים, ניתן להוריד את חלק מן הישובים לצמיתות, ובחלקם להשאיר נוכחות צבאית על פי צרכים בטחוניים בלבד".

בלשכת ראש הממשלה אומרים בתגובה כי הנושא כולו טרם נדון. 

פיצוי למתנחלים על הקרקע

כיצד תפצה ישראל את המתנחלים שישוביהם יפונו? ההערכה היא כי הצוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר יצטרך לגבש נוסחה שתתבסס על נוסחת פיצוי מפוני ימית ב-1982. לצורך כך, יש צורך בשינוי חקיקה.

החוק לגבי מפוני ימית שיקלל את הוותק של כל משפחה באזור, גובה השקעתה וכן גודל המשפחה. ההחלטה על גובה הפיצוי תשמש תקדים - ולכן חשיבותה. במשרד ראש הממשלה מדגישים שמדובר ב"העתקה של ישובים", ולכן יש להחליט לאן יועברו, בטרם יוחלט על אופן הפיצוי. האם למשל, הפינוי יבצע לתחומי גושי הישובים הגדולים בשטחים?

שאלת תוואי הגדר

האם תוואי גדר ההפרדה, שטרם הסתיימה, יהיה חופף לתואי ההתנתקות? זוהי שאלה כבדה ומשמעותית. זהו צעד שגורמי הביטחון רואים בו הגיון לא מבוטל - אך הוא יחייב בחינת שינויים בתואי הגדר שעליו הוסכם.

בסביבת ראש הממשלה הדעות חלוקות בנושא. ההערכה היא ששרון לא ירצה ללכת למהלך רחב היקף של פינוי שטחים שיאפשר את התאמת קו הגדר לקו ההיערכות הביטחוני.

ליאור חורב, ששימש ראש המטה האסטרטגי של שרון, תומך בכך שתוואי הגדר יהיה 90% ממרכיב ההיערכות החדשה של צה"ל, כדי להבטיח מינימום חיכוך בינו לבין האוכלוסייה הפלסטינית - אך זאת בתנאי שישראל תיערך סביב גושי ההתיישבות שיסופחו. "אם יילכו על תוכנית התנתקות רחבה, אז האינטרס המדיני-פוליטי יהיה לבצע את הסיפוח במקביל לריכוז גושי ההתיישבות היהודיים במובלעות שבתוך הגדר", אומר חורב. 

מלשכת ראש הממשלה נמסר בנושא כי ראש הממשלה אינו מדבר בהכרח על התאמה לתוואי הגדר, אלא על היערכות ב"קו ביטחוני".

התחום ההומאניטרי

השאלות הנבחנות בתחום זה הן למשל: מה תהיה המשמעות לגבי הגעת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל? האם "ההתנתקות" תגרום להפסקת התעסוקה הפלסטינית בארץ?

הצוות העוסק בתחום ההומאניטרי יצטרך גם בין היתר לבחון את השאלה, האם ארגונים בינלאומיים, הפועלים למען האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים, יביעו התנגדות להתנתקות, בטענה שאם יהיה אסון הומאניטרי - ישראל תשא באחריות (כאחראית למה שקורה בשטח כבוש).

סוגית התשתיות: חשמל, מים וביוב