שתף קטע נבחר

מטוסי מנהלים: סמל הסטטוס של המאיון העליון

אחרי יציאתו לגימלאות של הקונקורד, נשאר מטוס המנהלים הפרטי, שמחירו כ-15 מיליון דולר, סמל הסטטוס הכמעט אקסלוסיבי של המאיון העליון

היא טופפה בין דגמי המושבים, מיששה את בדי הריפוד ולא אמרה מילה. לצידה הסתובב בעלה, איש עסקים ישראלי אמיד במיוחד. סוף-סוף הגיע הרגע לבחור את התפאורה של מטוס המנהלים שרכש לא מזמן. כאן גם איש שמקבל הכרעות על עיסקות במיליארדי דולרים לא מעז לקבל החלטות על דעת עצמו. ביזנס כזה עושים תמיד עם האשה.

 

אחרי יציאתו לגימלאות של מטוס הקונקורד, נשאר מטוס המנהלים הפרטי סמל הסטטוס הכמעט אולטימטיבי לאנשי המאיון העליון. גם בישראל הולך וגדל המועדון האקסקלוסיבי הזה.

 

זה עולה אומנם הרבה כסף, אבל נורא נוח, וגם יוצר אווירה טובה לעסקים וטיולים פרטיים. אם אתה מגיע לפגישת עסקים עם מטוס פרטי, הכל מתנהל אחרת, אומר איש עסקים ישראלי שמתכנן לרכוש פריט כזה.

 

לא רוצים להמתין בתור

 

התעשייה האווירית מייצרת מטוסי מנהלים כבר הרבה שנים. תחילה היה זה מטוס הווסטווינד, שתיכנונו נעשה ברובו בארה"ב. אחר-כך החלו לייצר את האסטרה, שדגם מתקדם שלו מיוצר גם כיום. מזה מספר שנים מייצרת החברה את מטוס הגלקסי.

 

האסטרה והגלקסי משווקים כיום על-ידי חברת גאלפסטרים האמריקנית, יצרנית ותיקה של מטוסי מנהלים. המכירות בשנתיים האחרונות אומנם לא משהו, אבל דווקא בישראל המגמה הפוכה.

 

כיום רוב הלקוחות של מטוסי מנהלים הן חברות גדולות. המנהלים הבכירים רוצים את מרב הגמישות בטיסותיהם על פני הגלובוס, אם בענייני עבודה ואם בענייני טיולים. הם לא מעוניינים להיות תלויים בלוחות הזמנים של חברות התעופה ולבזבז זמן בהמתנה לתור, גם אם מדובר במחלקה הראשונה. גם החמרת בדיקות הביטחון בנמלי התעופה הגבירה את הדרישה למטוסים כאלה.

 

הישראלים העשירים, כך מוכיח סיור בנמל התעופה בן-גוריון, הם בעלי טעם משובח. אפשר לראות שם מטוסי מנהלים של כמה מבעלי הממון בישראל, כאשר חלקם לא מבייש גם את עשירי תבל.

 

הצ'לנג'ר של יוסי מימן עולה 25 מיליון דולר, מחיר הגלקסי של לב לבייב צנוע יותר (כ-18 מיליון דולר), ועל ההוקר של רמי אונגר תשלמו 10 מיליון דולר. גם אליעזר פישמן מחזיק מטוס מדגם צ'לנג'ר.

 

בימים אלה מנהלים עוד כמה בעלי הון ישראלים מגעים על רכישת מטוסי מנהלים. מטוסי הצ'לנג'ר, אגב, המיוצרים על-ידי החברה הקנדית בומברדייר, הם בעלי טווח טיסה ארוך ביותר ונחשבים מהטובים בסוגם בעולם.

 

מיליון דולר על העיצוב

 

רוכשי מטוסי המנהלים מתייעצים אומנם עם הטייסים הראשיים של החברות שלהם לגבי סוג המטוס שירכשו, אבל מעבר לנתונים הטכניים חשובים להם כמובן גם הנוחות והפאר.

 

מאחר שטעמם של הקונים שונה, מציעות היצרניות מטוס ירוק או עירום. את סידור הפנים מבצעים, מאוחר יותר, על-פי הדרישות הספציפיות של כל רוכש. מטוס גלקסי עירום מוצע בכ-16 מיליון דולר. הסידור הפנימי - ריהוט ופריטי ציוד כמו מערכות וידיאו וטלפון לווייני - עולים לפחות עוד מיליון דולר.

 

מתכנני הפנים של התעשייה האווירית וחברת גאלפסטרים האמריקנית מציעים דוגמאות של עיצובי-פנים למטוסים החדשים, ואלה מתחרים זה בזה בפאר ובחומרים. עץ מהגוני, ציפויי זהב, ריפודים מבד ארוג ביד ותוספות אחרות הופכים את תא הנוסעים המרווח לחלום. בר משקאות מהודר ותא שירותים עם מושבי אסלה מחוממים הם בונוס נוסף.

 

אם יש לכם תוכנית לרכוש מטוס פרטי, כדאי שתדעו שההוצאות לא מסתכמות רק במחיר המטוס ועיצובו. כדי שהמטוס יהיה זמין בכל זמן שתרצו, תהיו חייבים להחזיק צוות של שני טייסים לפחות. העסק הזה לבדו יעלה לכם כ-15 אלף דולר בחודש. דייל או דיילת יסתפקו ב-2,000 ירוקים.

 

אחזקת המטוס מסתכמת בכ-10 אלפים דולר לחודש. הסכום הזה כולל חנייה, ביטוח ותחזוקה שוטפת. עסק לא זול. ועדיין לא דיברנו על עבודות תחזוקה תקופתיות, שגם הן יקרות ביותר, ואגרות נחיתה בכל מקום אליו מגיע המטוס.

 

יוצאי חיל האוויר

 

כשביקרתי בשטחי החנייה בנתב"ג, המתין שם בסבלנות הגלקסי של לב לבייב. שני הטייסים הרוסים חיכו לידו, ממתינים לחברת הקייטרינג שתספק את האוכל והשתייה.

 

המטוס הבוהק מדהים גם מבפנים: חלל ספון-עץ ובו שמונה מושבי עור ושולחן עבודה. תמורת 18 מיליון דולר יש ללבייב כלי תחבורה פרטי, מהיר ומרשים. כמו עמיתיו למועדון היוקרתי, דורש לבייב שכלי התחבורה הזה, על טייסיו, יעמוד לרשותו בכל עת שיחפוץ.

 

ישראלים אחרים שוכרים טייסים לפי הצורך, חלקם יוצאי חיל האוויר. גם התעשייה האווירית מספקת לבעלי ההון טייסים לפי הצורך, ובהקף נדיב. מחזור שנתי של שני מיליון דולר בשנה על השכרת שירותי טיס, מעיד שהמטוסים האלה טסים לא מעט.

 

כמה דיילות לשעבר באל-על ובחברות אחרות מועסקות כיום בטיסות הפרטיות. לא תמיד ברור מראש כמה זמן תימשך הטיסה, ולכן העיסוק הזה לא מתאים לכל דיילת. לפעמים מדובר על טיסה של יומיים ובסוף זה נמשך שבוע, מספרת אחת מהן.

 

גם ההזמנות לקייטרינג עבור טיסות העסקים-טיולים מבוצעות בדייקנות רבה. מגישים לנו רשימה מדויקת של מה שצריך להעמיס על המטוס, מספר אחד מאנשי הצוותים שאחראים על הכנת המטוסים.

 

זה כולל הכל. גם פירוט של המשקאות ופריטי הנוחות. החברה מעלה למטוס את הרשימה הסטנדרטית, ומהמשרד של בעל המטוס מעדכנים אותנו ממש לפני הטיסה. פעם זה וויסקי מיוחד ופעם זה ממתק מיוחד.

 

כל אנשי הצוות איתם דיברנו ביקשו לשמור על עילום שם. בעסקים האלה, הכוללים טיסות חשאיות לסגירת עיסקאות, מי שמדבר יותר מדי לא ייהנה מעסקים טובים. לפעמים אפילו תוכנית הטיסה שמוגשת לנו היא חלקית וכוללת רק את היעד הראשון, אומר איש הצוות. לא תמיד בעל המטוס רוצה שידעו מהו יעדו האמיתי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רויטרס
קונקורד: פרש לגימלאות
רויטרס
מומלצים