שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שופטי בג"ץ תקפו את ההחלטה להחזיר הפסיכומטרי
    השופטים חשין, לוי וג'ובראן מתחו ביקורת קשה על החלטת המוסדות האקדמים לבטל את "שיטת המצרף", שלא הצריכה מבחן פסיכומטרי. "שיטת המצרף איפשרה לאחמד מטירה, ללוי מיקנעם ולכהן מאופקים להתקבל לאוניברסיטה", העיר השופט לוי, והוסיף, בהתייחסו ליועץ המשפטי החדש: "למה יש מקרה של מזוז אחד ולא יהיו מזוזים רבים?"

    ביקורת חריפה בבג"ץ על האקדמיה: בג"ץ מחליט היום שלא להתערב בשאלת הכניסה לאוניברסיטאות - בשל חוסר סמכות - ומורה לעותרים למחוק את העתירה בעד החזרת "שיטת המצרף". עם זאת, בדבריהם מתחו השופטים ביקורת קשה על המוסדות להשכלה גבוהה ועל מגדל השן האקדמי.

     

    שיטת המצרף היא למעשה כלי לבחינת מועמדים לאוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בהתאם לציוני בחינות הבגרות - וללא המבחן הפסיכומטרי. אולם בנובמבר

    שעבר הוחלט על ביטולו. שורת ארגונים חברתיים עתרו נגד הביטול וטענו כי הוא פוגע בסיכויים של מועמדים מאוכלוסיות חלשות להתקבל למוסדות האקדמיים.

     

    במהלך הדיון תקפו שופטי בג"ץ את המוסדות להשכלה גבוהה. השופט אדמונד לוי אמר: " שיטת המצרף איפשרה לאחמד מטירה, ללוי מיקנעם ולכהן מאופקים להתקבל לאוניברסיטה כי בשיטה הקיימת הסיכוי שלהם שואף לאפס. אני שואל: למה יש מקרה של מזוז אחד וגם אז מצרפים את המוצא שלו ולא יהיו מזוזים רבים?!" (כשהכוונה למני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה החדש, יליד נתיבות - ט.ר.)

     

    גם השופט סלים ג'ובראן הקשה: "האם לא הגיע הזמן שהמדינה תיתן יותר נגישות לאוכלוסיות אחרות, אולי קצת על חשבון אחרים? המצב של כולנו ישתפר".

     

    עו"ד רחל בן ארי, שייצגה את המוסדות להשכלה גבוהה טענה: "שיטת המצרף התגלתה במערומיה. המצרף התגלה כלא אחיד ולא מהימן. תעודות הבגרות של שליש מהאוכלוסייה אינן בנויות על הבחינות החיצוניות. אם נתון זה היה מונח לפני המוסדות כשקיבלו את ההחלטה על המצרף, הם לא היו מקבלים החלטה כזו".

     

    השופט מישאל חשין העיר: "האוניברסיטאות ביטלו את שיטת המצרף בהזדמנות הראשונה שיכלו לעשות זאת, ונראה שמלכתחילה הן לא רצו אותה. אבל אנשים בנו על זה ושינוי המצב לרעה מחייב הגינות בסיסית. לא מנחיתים משהו מהיום להיום. האם אי אפשר היה לבלוע את הלשון ולתת לשיטה עוד שנה אחת?"

     

    עו"ד בן ארי השיבה כי תהליך קבלת התלמידים לאוניברסיטאות לשנת הלימודים התשס"א כבר החל על פי הבחינה הפסיכומטרית, ולכן לא ניתן לשנותו. גם השופט ג'ובראן הציע: "האם לא ראוי לחכות עוד קצת זמן, לבחון את הסטטיסטיקה ואת אחוזי ההצלחה על פי המצרף?"

     

    בן ארי השיבה "יש לנו מגבלות תקציביות. ניצול המשאבים צריך להיות לטובת מי שסיכוייו הם הגבוהים ביותר. עכשיו צריך לבחון איזה כלי מנבא סיכויי הצלחה באופן הטוב ביותר, וזוהי איננה שיטת המצרף".

     

    השופט לוי התפרץ לעברה: "את מצליחה להרגיז אותי. אנחנו חוזרים כעת לשיטת הפסיכומטרי. כל חייו של כהן מאופקים הטיפו לו ללכת ללימודים גבוהים, אבל בלי מכונים וקורסים – הסיכויים שלו שואפים לאפס. כלומר, לגבי אוכלוסייה שלמה קבענו שהיא תהיה חוטבי העצים ושואבי המים. אולי תגאלו אותנו? תנו לשיטה הזו שנה נוספת".

     

    עו"ד עאוני בנא, מהאגודה לזכויות האזרח, טען בדיון כי ביטול שיטת המצרף נועדה למנוע את שילובם של תלמידים ערביים במוסדות להשכלה גבוהה באופן ניכר. השופט מישאל חשין רגז: "זוהי אמירה חסרת אחריות! אתה מתכוון שהאוניברסיטאות רוצות להכשיל את רגליהן של אוכלוסיות מסוימות? אנחנו מדברים על אנשים שעסקו כל חייהם בחינוך. אם הייתם אומרים דבר כזה מחוץ לבית המשפט, זו היתה עילא לתביעה על לשון הרע. זוהי האשמה נוראה של ראשי המוסדות האקדמיים בגזענות!"

     

    חרף המתקפה של שופטי בג"ץ על ביטול שיטת המצרף ועל המוסדות האקדמיים, נמנע בית המשפט מהתערבות בהחלטה, וזאת בשל חוסר סמכות, הן של בג"ץ והן של משרד החינוך להתערב בהחלטות מוסדות אלו.

     

    בעצת השופטים מחקו העותרים את העתירה, ואולם בתום הדיון אמר עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח: "בלי קשר לתוצאה של הדיון, נאמרו בו הערות חשובות ביותר ואנחנו מקווים שהן לא יפלו על אוזניים ערלות. יצאנו מחוזקים מהדיון הזה".

     

    עו"ד בן ארי שייצגה את המוסדות האקדמיים, אמרה: "אכן עלו שאלות נוקבות, אבל בוודאי שלא היתה פה גזענות. כולנו בעד שילוב והמהלך לא נועד לפעול נגד האוכלוסיות החלשות. מדובר בעניין מקצועי בלבד שנתון לשיקול האוניברסיטאות ואיש אינו מסומך להתערב בהן".

     

    ממשרד החינוך נמסר: "יצוין כי המשרד הבהיר לאורך כל הדרך כי תנאי הקבלה לאוניברסיטאות הן באחריותן ובסמכותן הבלעדית של המוסדות האקדמיים. ציון המצרף נועד להיות חלופה לציון הפסיכומטרי ולסייע לתלמידים מהפריפריה, אולם לטענת האוניברסיטאות רק מקצת מתלמידים אלה אכן עשו בו שימוש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זום 77
    השופט לוי. צריך יותר מזוזים
    צילום: זום 77
    צילום: סבסטיאן שיינר
    השופט חשין. הגינות בסיסית
    צילום: סבסטיאן שיינר
    היועץ המשפטי מזוז. רוצים עוד
    מומלצים