הרהורים בעקבות כנס החורף של אשנ"ב
לא היה קל. עוד כנס של עמותת אשנ"ב
חלף לו ושוב צצות אותן שאלות מוכרות: מה הם רוצים, האנשים הנחמדים ומלאי הכוונות הטובות האלה ואם תחושת אי הנוחות הבסיסית לא נובעת רק מכך ששוב אכלתי בורקסון-אירוח אחד יותר מדי. נושא הכנס היה "אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט" אך הדיון שהתקיים בעקבות הרצאתו של ד"ר מיכאל בירנהק התפזר ברוח ונגע בסוגיות כלל לא עיתונאיות.
חוסר הבהירות ניכר בהכרזה על הכנס באתר אשנ"ב. "ניתן לקבוע כי האינטרנט הפך היום לסוכנות הידיעות של האתמול, אך לא בהכרח תוך בדיקת המקור ואימות הפרטים", נכתב שם, וגם: "סוגיות האתיקה...רבות ומשמעותיות יותר בעידן בו גם הקורא הוא עיתונאי (תופעת ה- Talkback והתגובות, או פורומים ואתרים בהם הקוראים הם מקורות המידע המתפרסם)".
ספק גדול אם היכולת להגיב לכתבה הופכת את המגיב לעיתונאי, כפי ששולחי המכתבים לעתונים אינם סוג של עיתונאים כאשר מכתבם מתפרסם בעיתון. המשתתפים בפאנל ניסו לקלוע בדבריהם לנושא הערב, גם כאשר השאלות לא היו ברורות. הבלבול בלט בשאלתו של מנחה הפאנל, ד"ר יעקב הכט, שביקש מעורכת הדין נעמי אסיא "לענות על שאלת העיתונות ברשת, החוק והמצב המשפטי" - לא מדובר בציטוט מדויק אלא ברוח הדברים.
השנה היא כבר 2004 ולא למדנו שום דבר חדש. כן, יש אי סדר ברשת וקל לעתים להפר את החוק, אך חלק מאתרי החדשות המובילים מקבלים על עצמם את כל כללי האתיקה והחוק. גולשים יכולים להגיב ולפעמים התגובות שלהם ממש לא נחמדות. כאשר לא מנסחים את השאלות הנכונות מקבלים אותן תשובות ישנות. ידה ידה ידה. נראה כי ארגון בעייתי כמו אשנ"ב צריך לשנות מהייסוד את הטיפול שלו בנושאי אינטרנט כדי לגעת במהות ולא ללעוס מחדש דיונים שנס ליחם.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
