רהיטים תוצרת הזבל
הר-הזבל המפורסם סמוך לרמת-גן משנה תדמית: בחודשים האחרונים עמלים שם שלושה נגרים ומעצב אחד, שהופכים שאריות של עצים גזומים לרהיטים כמו שולחנות, ספסלים, פרגולות או ארונות לאחסון יין. המכירה לציבור הרחב תתקיים בפסח
מי שביקר בשבועות האחרונים באתר הפסולת הגדול ביותר בישראל – חיריה – בטח לא פיספס את הרהיטים שהוצבו בכניסה לאתר ועל הר-הזבל המפורסם: שולחנות מעץ טבעי, ספסלים מעוצבים, פרגולות, שלטים ואפילו חנוכייה מעץ. מי שהציץ על הרהיטים מקרוב לא פיספס את החותמת שהוטבעה על עבודות העץ: "תוצרת חיריה. מיוצר מגזעי עץ ממוחזרים".
זו לא בדיחה או גימיק שיווקי: לפני כשלושה חודשים התחילו לייצר בחיריה מהזבל של תושבי המרכז רהיטים חדשים. גזמי העצים ופסולת העץ שמגיעים לאתר עוברים מיון, ואת חומרי הגלם הופכים לרהיטי גן מעוצבים.
מדי יום מגיעים לחיריה כ-100 טון גזם. את הגזם מפרידים לשניים: הגזם הירוק נגרס ומשמש להכנת קומפוסט וחיפוי קרקעות וגינות. הגזם היבש, גזעים וענפים גדולים, מועבר לסדנה מיוחדת שהוקמה במקום: "סדנה לעבודה בעץ".
אנשי הסדנה הצליחו לייצר עד כה עשרות רהיטים בעבודת-יד, לא לפני שהטביעו עליהם את סמל המותג החדש: "מייד-אין חיריה". על הצד האמנותי אחראי בני רוזן (64), שמגיע כמעט כל יום לסדנה "שלו". יחד איתו עובדים שלושה נגרים ויחד הם מייצרים פריטי ריהוט ככל העולה על רוחם.
משולחנות עד תחתיות לכוסות
מאחר שאין קו-ייצור קבוע, ומשום שחומר הגלם משתנה מדי יום – מעצבים ובונים רוזן וחבריו רהיטים כיד הדמיון הטובה עליהם: ספסלים, שולחנות, גדרות, פרגולות, אדניות ומדפים. אפילו תחתיות לכוסות וארון לאחסון בקבוקי יין הם עיצבו וייצרו.
"אנחנו מקבלים את חומר הגלם בצורה הכי זרוקה שאפשר", מספר רוזן. "להבדיל מנגרים או מעצבים אחרים, אנחנו לא עובדים על-פי הזמנה ולא קונים את העץ, אלא תלויים בגזם שמגיע לאתר. המטרה היא לייצר ריהוט שיכול להתאים לשימוש בטבע"
לקראת חג הפסח רוזן וחבריו מתכוונים להוציא למכירה כמה מן העבודות שהם מייצרים בחיריה. רוזן: "יש רהיטים מעץ שאני מייצר באופן פרטי, שלא במסגרת עבודתי בחיריה, שנמכרים יפה מאוד. אין סיבה שאנשים לא יקנו את הרהיטים שלי בגלל שהם מיוצרים מהזבל של חיריה".
איך זה לעבוד בחיריה?
"בהתחלה זה היה ממש מוזר. אבל זה מקום מיוחד, ואני מאוד נהנה לעבוד בו. זה מפעל שקולט זבל ואנחנו עושים עם זה משהו. זה מאוד מרגש".
דורון ספיר, יו"ר איגוד ערי-דן לתברואה וסגן ראש עיריית תל-אביב, אמר כי הרהיטים הממוחזרים ישמשו את אתר חיריה ואת פארק איילון, העתיד לקום בשנים הקרובות על שטחי מזבלת חיריה וקרקעות מקווה ישראל. בינתיים הוצבו הרהיטים על הר חיריה, והם משמשים את בני הנוער והתלמידים שמגיעים לסיורים לימודיים באתר. "זה אקט חינוכי ממדרגה ראשונה", אומר ספיר. "תלמידים מגיעים לכאן ומבינים איך אפשר למחזר את הפסולת לצורך ייצור חדש. זה גם ממחיש להם את החשיבות של הפרדת פסולת לצורך שמירה על איכות הסביבה".
מה עוד מיוחד בפרויקט הזה?
"הסדנה לייצור רהיטים מחזקת את הקשר בין פארק המיחזור שהוקם בחיריה לבין פארק איילון שנמצא בתהליך של הקמה. ויש גם חיסכון בכסף: במקום לקנות רהיטים לפארק אנחנו מייצרים אותם באתר מהזבל שמגיע לכאן. כך גם חוסכים כסף וגם תורמים לאיכות הסביבה".
הזבל ישמש לייצור אנרגיה
אתר חיריה משנה את פניו בשנים האחרונות: מאז הפסיקו הרשויות של גוש-דן להטמין פסולת בחיריה, מצאו מפעילי האתר דרכים להשתמש בזבל לייצור חשמל, גז-טבעי, מים להשקיה ורהיטים. באתר מייצרים חשמל באמצעות מתקן חדשני וייחודי, שממיין אשפה ביתית ולאחר תהליך ביולוגי מורכב מפיק חשמל מהפסולת האורגנית. כל החשמל באתר חיריה מקורו במתקן המקומי לייצור חשמל. "בבוא היום בכוונתנו למכור את החשמל העודף שיהיה לנו לחברת החשמל", מבטיח ספיר.
בחיריה מפיקים גם גז טבעי. על הר-הזבל הוקם מערך של 63 בארות להפקת הגז הטמון בהר, והפיכתו לאנרגיית חשמל, שאותה מכנים "אנרגיה ירוקה". לבארות יש פוטנציאל לייצור חשמל בכמות של 10 מגה-וואט למשך 20 שנה. באנרגיה הזאת ניתן להאיר 12 אלף בתי-אב בתל-אביב.
בחודש אוגוסט השנה ייחנך בחיריה מתקן ראשון מסוגו בארץ למיחזור פסולת בניין בהיקף של כ-2,000 טון ליום. פסולת הבניין תגיע לאתר מרחבי גוש-דן ובמקום יתבצע מיון: הברזל והעץ יופרדו ויישלחו למיחזור, ואילו הבטון ירוסק וישמש להכנת מרצפות, אספלט וחומר מילוי.
בכלל, חיריה זה לא מה שהיה פעם. אנשי האתר מבקשים לוותר על השם ההיסטורי ולכנות את המקום בשמו החדש והאלגנטי יותר: פארק המיחזור הגדול במדינה. "האתר כבר אינו משמש יותר להטמנת פסולת", מסביר ספיר. "הזבל שמגיע לכאן מדי יום עובר תהליך של דחיסה ומשונע לאתר גני הדס בדרום. שאר הזבל עובר תהליכי מיחזור שונים".