"ים יבשה ים" - ערב בידורי מהנה
במחזה מצליח להאיר לרגעים את המציאות הישראלית המדכאת באור אירוני ומשעשע, אבל מי שמחפש את "מלכת האמבטיה" החדשה ייאלץ לחכות
"ים יבשה ים" הוא ניסיון של המחזאי הצעיר והמוכשר אייל דורון, לכתוב סאטירה נושכת על המציאות הישראלית ההזויה.
יש כאן אוסף מערכונים שיורים לכל הכיוונים, על פתרון "המוסד" לבעיה הדמוגרפית (סוכן שתפקידו להרביע נשים יהודיות), על הניסיון של האלפיון העליון לגשר על הפער החברתי (בשירות אישי וישיר מבית לבית), על הפחד מהשתלטות הפטריוטיזם הכפוי על האזרח הקטן (האם המילואים הם הנקמה הסמויה של המדינה באזרחיה הסוררים?), ועל ההתקרנפות של אמנים ידועי שם (שבולעים עקרונות תמורת הופעות בשטחים).
זהו אוסף מגוון של קטעים שנעים על הגבול שבין הקומדיה השחורה לנונסנס, ומציגים את האבסורדים של החברה הישראלית המתפוררת. הכתיבה של דורון בהחלט משעשעת ומקורית, אם כי לא תמיד העוקץ מחודד מספיק והמערכונים נראים כאילו נתקעו בין שלב הרעיון המבריק לפיתוח הפחות מוצלח.
הצוות המקצועי מגיש ביצוע קומי מיומן, ובעיקר בולטים אמנון וולף ומוטי כץ, שיש להם תיזמון מעולה. גם לשרית וינו-אלעד וליוסי מרשק יש רגעים טובים. יחד עם זאת, ישנה תחושה שהטיפוסים לא מספיק מוקצנים, ושחסר כאן איזה טירוף פנימי שירים את המופע לרמה אחרת של חדות סאטירית אמיתית. התוצאה היא ערב בידורי מהנה, שבהחלט מצליח להאיר לרגעים את המציאות הישראלית המדכאת באור אירוני ומשעשע, אבל מי שמחפש את "מלכת האמבטיה" החדשה ייאלץ לחכות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
