יין על שפת הים התיכון

כמי שסובל מחולשה מסויימת לרחוב דיזנגוף התל-אביבי, לא משהו אלרגי חלילה, דווקא מהסיבות הטובות, הנוסטלגיות, זוכה בנקודות בונוס כאשר הוא מתיישב גבוה על הבר של איל ברברסקו, בר יין. מקום חכם באמת מביא אליך טעמים של מרחק, אבל נשאר נטוע היטב בקרקע שלו. ההתחברות היא הסיפור.

ברברסקו יושב על שפת הים התיכון מהצד הזה, וכאשר נתתי לבעל הבית לבחור עבורי מן היין המוגש בכוסות, הוא לא חשב הרבה ושלף בקבוק פתוח של פרדרה, יין מסרדיניה, אי איטלקי מהצד השני. זאת היתה בחירה מוצלחת, עדות נוספת לכלל האומר שהטלת האחריות על מישהו אחר משתלמת בדרך כלל. יין שהתאים לערב מהורהר, להמתנה שאפשר להפיג מעט תוך בחינת הגוון האדום המדמם שלו, המתעורר ונוצץ בכל פעם שפנסי אוטובוס חולפים ברחוב.

אזור הבר של ברברסקו תקוע בין קירות, בדרך למטבח, מופרד מהתחום בעל האופי המסעדתי ומעניק בתמורה ליושביו משהו אינטימי, מוגן ונעים. אפשר להיות שם לבד, ללא שמץ של בדידות. כל השיחות סביב הן גם שלך. ליד הכוס ביקשתי וקבלתי על צלחת זוג מנקניקיות הבית. שמנמנות, עסיסיות, מתובלות בדיוק וטעימות מאוד, הן היו תשובה הולמת לרעב הקל שעוררו ניחוחות הפרי של הטובים של יין פרדרה, כרמים שיודעים שפע שמש, כמו אצלנו.

רגע אחד נעים על שפת הים התיכון, ברחוב שכל חייו ניסה להתעלם מן הים הקרוב כל כך, ונכשל. 

פרטים אישיים: דיזנגוף 226, תל-אביב. פרדרה בכוס (24 שקלים), נקניקיות הבית (55), סלט תפוחי אדמה (22), קרוסטיני (34). טיפ: מתכון לגרוש עצבות של חילופי עונות.