בכירים בעבודה: פרס נאם נאום "קח אותי שרון"
במפלגת העבודה הופתעו מנאומו של ראש האופוזיציה בכנסת, בו לא מתח ביקורת על ראש הממשלה וכינו אותו "נאום פרווה". לטענתם, הדיבורים על אחדות "העבירו אותו לצד האחר של המפה הפוליטית"
נכון, ראש הממשלה הגיע למליאה, ושוב לא אמר שום דבר. אבל לזה כבר כולם רגילים. שרון גם לא חידש דבר בהתנהגותו המזלזלת באופוזיציה המטרטרת אותו מידי שבוע עם הצבעות אי
אמון ו-40 החתימות.
מפתיע במיוחד, היה דווקא נאומו של יו"ר האופוזיציה, ח"כ שמעון פרס, שככל הנראה "נדבק" במהלך פגישותיו האחרונות עם שרון, ופיתח יכולת שלא לומר שום דבר בהרבה מאוד מילים, והחליט שלא למתוח ביקורת נגד ראש הממשלה, חברו משכבר הימים.
פרס העדיף לתקוף בנאומו את מה שכינה "חזית הסירוב הימנית" בליכוד, אותם חברי כנסת ושרים המתנגדים לתוכנית ההתנתקות של שרון. הוא העדיף להגן בדבריו על ראש הממשלה, ולא לתקוף אותו, החלטה מפתיעה לאור נאומיו האחרונים בכנסת, בהם מתח ביקורת חריפה על שרון ועל תוכניתו המדינית.
המטרה של פרס לא הייתה ראש הממשלה, שהתחמק שוב מלהציג את תוכניתו המדינית השנויה במחלוקת, אלא מתנגדיו בתוך הליכוד של שרון. מהלך מעט תמוה, יש לומר, לאור העובדה כי פרס הוא יו"ר האופוזיציה, ולא חבר (עדיין) בממשלתו של שרון.
בכירים בעבודה, שישבו במליאה, הופתעו ממה שכינו "נאום הפרווה של יו"ר האופוזיציה", וכינו אותו נאום "קח אותי, שרון".
"אין לנו יו"ר אופוזיציה", אמר אחד מחברי הכנסת של העבודה בצאתו מהמליאה, "יש לנו שר חוץ בפוטנציה". חבר כנסת נוסף אמר: "פרס יכול היה לעשות משרון צחוק בלתי רגיל, לו היה רוצה. אולם כנראה שדיבורי האחדות העבירו אותו לצד האחר של המפה הפוליטית".
אבל ח"כ פרס, כפי שנראה אמש, בחר לנהוג כאדם שמעדיף לראות את עצמו ליד שרון, וייתכן שכבר בעתיד הקרוב, ולא מולו, במאבק פוליטי ופרלמנטרי עיקש על אלטרנטיבה.
וכפי שאמר מישהו הערב ככנסת, בתום ההצבעה על הודעתו של ראש הממשלה: "בימים האלה ובזמן הזה – אין אופוזיציה בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
