שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עברה ניתוח עיקור ונכנסה להריון, בית החולים יפצה
    השופט התלבט: האם ניתן לכנות לידת ילד בריא כנזק? בסופו של דבר נקבע כי בית החולים "יוספטל" שהתרשל בביצוע הניתוח, ישלם לאם פיצויים של 900 שקל מדי חודש עבור הוצאות גידולו של הילד, "למרות שהוא נולד בריא והוא אהוב על משפחתו, שכן אחרת הדבר יהא בבחינת פרס לרופא הרשלן"

     

    בית המשפט המחוזי בירושלים נדרש לסוגיה משפטית מרתקת במיוחד, שסיפור אנושי מרגש בצידה: איך אפשר להעניק פיצויים לאשה, שעברה ניתוח עיקור כושל וילדה בן בריא ואהוב?

     

    "המחשבה הראשונית אומרת", כתב השופט עוני חבש בפסק הדין שנתן אמש (יום ג'), "שיש לדחות את הדעה שהעניין כולו הוא בר-פיצוי, בעיקר כאשר נולד ילד בריא ונורמלי. ואולם, מצד שני, אין מקום לשלול אחריות מרופא רשלן בנימוקים של "תקנת הציבור", שכן אי הכרה בעילה משמעה מתן פרס לרופא הרשלן".

     

    התובעת רוצה רק שלושה ילדים

     

    התובעת, בת 46, החליטה כי לאחר שלושה הריונות קשים שלוו בדימומים, שמירת הריון, התייבשויות ודלקות, ואחרי הריון רביעי שהסתיים בהפלה טבעית,

    שדי לה בשלושה ילדים וכי היא מעוניינת לעבור ניתוח עיקור. בריאותו הלקויה של בעלה, שלקה באוטם שריר הלב ומצבה הכלכלי הירוד של המשפחה תרמו אף הם להחלטה.

     

    האשה ובעלה חתמו אצל הרופא על טופס הסכמה לביצוע קשירת חצוצרות. המנתח הסביר להם כי מדובר בתהליך בלתי הפיך וכי האשה לא תוכל להיכנס להריון לאחר מכן. באפריל 1994 נערך הניתוח בביה"ח "יוספטל" באילת. בגליון הניתוח נכתב כי "דרך לפרוסקופ ובהרדמה כללית בוצעה צריבה לחיתוך החצוצרות משני הצדדים בשליש הקרוב לרחם לשם עיקור". ד"ר צבי פינלט, ששיחרר אותה מביה"ח כעבור יומיים, אמר לה שמצבה טוב וכי אין צורך שתשתמש באמצעי מניעה.

     

    הרופא מתעקש שהדימום שגרתי

     

    כעבור חודשיים חזרה האשה לביה"ח, הפעם לחדר המיון שלו, והתלוננה על דימום נרתיקי ובחילות. ד"ר פינלט שבדק אותה, אמר לה כי מדובר ב"דימום קדם וסתי" שגרתי, אבל האשה התעקשה שהיא בהריון. בדיקת דם שבוצעה לה הוכיחה את צדקתה. בשבוע ה-36 להריון ילדה האשה את בנה בניתוח קיסרי, שבסיכומו נכתב בגליון הרפואי: "חצוצרה ימנית צרובה וסגורה (מצב לאחר L.T). משמאל חצוצרה תקינה".

     

    כמה חודשים לאחר מכן, הגישה האשה תביעת רשלנות נגד קופ"ח כללית, שביה"ח "יוסטפל" נמצא בבעלותה, באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר ויוסי לבן, שבה ביקשה פיצויים של 2.5 מיליון שקל. קופת החולים, באמצעות עו"ד משה ארגוב, טענה כי "כישלון פעולת העיקור, חרף ביצוע מיומן וראוי הנו עובדה רפואית מוכרת ואיננו בלתי צפוי, והיעדר הצלחה כשלעצמה אינו מוכיח סטייה בסטנדרט הטיפול". טענה נוספת שהעלתה הקופה: האשה יכולה הייתה לבצע הפלה, ובכך לסיים את הפרשה.

     

    "הכישלון בגלל חוסר מיומנות המנתחים"

     

    בית המשפט דן בסוגיות הרפואיות, האתיות והמשפטיות שעלו בתיק בכובד ראש. לעניין כישלון הניתוח, קיבל השופט את עמדת התביעה, שעד מומחה מטעמה גרס כי כישלון הניתוח נבע במקרה זה "מחוסר מיומנות המנתחים אשר בסבירות גבוהה ביותר לא צרבו מספיק את חצוצרה שמאל או שחצוצרה זו לא נצרבה כלל".

     

    בית המשפט קבע גם כי הרופאים המנתחים לא הסבירו למנותחת טרם הניתוח את הסיכונים שבו, ולא הזכירו את האפשרות שקיים סיכוי שהוא ייכשל והיא תיכנס להריון.

     

    "במצב דברים זה, אין מנוס מלקבוע, כי הנתבעת לא מילאה את חובתה כלפי התובעת בכך שהיא לא הסבירה לה כי קיימת אפשרות שהניתוח לא יצליח, ומה הסיכויים לכך", קבע השופט.

     

    השופט דחה את טענת קופ"ח, כי האשה הייתה יכולה להפיל את העובר, וקבע כי "אין מקום לקבל טענה זו. כבר נפסק, כי אין על הניזוק לצאת מגדרו על מנת להקטין את הנזק. החובה להקטין את הנזק כוללת פעולות וצעדים סבירים בלבד".

     

    השאלה המוסרית

     

    אולם במרכז התיק, עמדה הסוגייה המוסרית. בלשון השופט: "זו שאלה משפטית – אתית - מוסרית מן הקשות שיש. תמציתה של השאלה היא: האם ניתן לכנות לידת ילד בריא, שאמו רואה בו מקור אושר בחייה, כנזק. האם הולדת ילד בריא ונורמלי, אף שהוריו לא היו חפצים בלידתו, ואף שנולד כתוצאה מרשלנות רפואית ("הריון בעוולה"), מהווה עילה לתביעה.

     

    האם ניתן לערוך מאזן של "נזק" מול הנאה ואושר מלידתו של ילד, מאחר שמדובר בחיי אדם, שלמרות שנולד כתוצאה מהריון בעוולה - הוא נולד בריא והוסיף אושר לחיי המשפחה.

     

    על פי השופט, המימד המוסרי במקרה כזה מהווה רתיעה טבעית מלכלול את המקרה לגדרם של מושגים כמו "נזק" ו"פיצוי"."

     

    לאחר שהתלבט ארוכות בסוגיה, החליט השופט כי דחיית התביעה מסיבה זו, תהא בבחינת פרס לרופא הרשלן, וקבע: "מקובל עלי העיקרון שיש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובעת".

     

    עם זאת דחה השופט את חישובי פרקליטי התובעת שדרשו מיליוני שקלים, ציין שמצבה הכלכלי של המשפחה כיום שפיר בהחלט, וקבע כי קופת חולים תשלם לאשה 900 שקלים לחודש עבור הוצאות גידול הבן עד גיל 18, ו-300 שקלים לחודש מגיל 18 עד גיל 21. בסך הכל נאמדים הפיצויים בכרבע מיליון שקלים.

     

    הידיעה נתקבלה באמצעות האי-מייל האדום
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים