שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מרום גולן

    שירי גולן מתרחקת מטורי הרכילות, מטלנובלות ומפרסומות, ומתנהלת בקצב מתואם עם הלידות וגידול הילדים. עכשיו היא בסרט "המסע הארוך"

    את שירי גולן לא תמצאו בטורי הרכילות, בפרסומות, בטלנובלות, אפילו לא בקומדיות. היא שחקנית-שחקנית, אומרים עליה. מיכאלה, המורדת הצעירה בהצגה "המורדים" בתיאטרונה, "הקאמרי", רחוקה מאוד מזו הטלנובלית החדשה של "הוט". עם זאת, צופי הכבלים יוכלו ליהנות ממנה בתפקיד בטי ב"המסע הארוך", סרט הביכורים של ערן קולירין, הזוכה הטרי בתחרות הסרט הישראלי שהתקיימה בפסטיבל הקולנוע באילת, שיוקרן במסגרת "סרטים מכאן" (ערוץ הסרטים, שישי 22.00).

     

    היא מגיעה לראיון ולצילומים עם תינוקת צמודה בת חודשיים, יעל, בין הנקה להנקה. לעומת חברותיה, שהסתערו על הקריירה שלהן מכל כיוון אפשרי, גולן הורידה הילוך, היא אומרת, ואכן הביאה לעולם בתקופה הקצרה הזאת שלושה עוללים. "אני מניחה שבאיזשהו מקום זה בא על חשבון המוטיבציה לקריירה".

     

    עם זאת, "ברור לי שגם אם שחקן יעשה תפקידים נהדרים בתיאטרון, לא רבים מאוד יידעו על כך אם לא ייכנס בצורה אינטנסיבית לקולנוע ולטלוויזיה". ותהילת ההמונים? "היא נחסכת משחקנים כמוני. זה יהיה צבוע ושקרני להגיד שזה לא חסר לי. מצד שני, די נוח לי ככה. אני ביישנית לא קטנה ודי סובלת מחרדת קהל, לכן נעים לי ללכת לגן עם הילדים בטרנינג ולא מאופרת".

     

    אחרי כל תפקידייך המרשימים בתיאטרון יש לך עדיין חרדת קהל?

     

    "כשאני על הבמה, במעטה של דמות עם טקסט שלמעשה הוא לא שלי, אין לי בעיה. אבל כשזה נוגע אלי אישית, מול אנשים אני נבוכה מאוד ומשתבללת".

     

    נראה לה מתאים שהסרט החדש ישמש לה נקודת זינוק קולנועית, "מאחר שהוא מעין מסע ארוך אל מקורות האומללות הפולנית, משהו שבאופן אישי לא זר לי. בטי היא סוכנת נסיעות, גרושה לאחר נישואין כושלים לגבר צעיר (אלון פדות), מלא בתובנות טובות שמביאות אותו לגיהנום נוראי. יש לה מערכת יחסים לא פשוטה עם הוריה - אמא מאוד דוקרנית (לאורה ריבלין, מיכאלה הבוגרת ב"המורדים"), שמצליחה לפגוע גם כשיש לה רצון טוב, ואבא (יוסי פולק) שהקשר שלה איתו מאוד צונן. היא מנסה למצוא בן זוג חדש באמצעות האינטרנט, ובעיקר מתאכזבת".

     

    גולן, 35, מתבייתת באחרונה על תפקידים אימהיים, ולאחר שמילאה תפקיד כזה בהצגה "יום במותה של ג'ו", ב"המסע הארוך" היא אם ל"ילד מפתח", חולה סוכרת ו"חולה" כדורסל, מעריץ של עודד קטש. "אני באה לתפקיד עם הבנה לנושא", היא אומרת, "אבל בטי די מזניחה את הילד שלה כשהיא יוצאת לחפש לעצמה את החיים".

     

    לילדיה לא חסר משהו בכך שאמם אינה מככבת בטלוויזיה. "סילקנו את הטלוויזיה מהבית", היא מגלה. "חשבנו שכך נכון יותר לגדל את הילדים, מה גם שב-99 אחוז מהזמן אין מה לראות שם. אם הפסדתי משהו, אז את הסדרות ב-BBC PRIME שאהבתי".

     

    דרמה כמו זו שגולן התנסתה בה בחיים, גורמת להתפרקות משפחות. כשהוריה, נחמה (אמנית) ודני (הזמר שהיה בעבר מחצית "צמד דרום"), יחד עם אחותה קרן, הפכו דתיים באמצע שנות ה-80, נמנעה גולן מלהצטרף אליהם. "הם לא ציפו ממני שאעשה כמותם ואני לא התכוונתי ממילא ללכת בדרך שלהם". נקודת המבט שלה על הנושא מעניינת: "במקום מרד נעורים מצד נערה כפי שהייתי אז, הדרמה האמיתית בעצם קרתה מצד הורי. בסוף, כמשפחה יצאנו נשכרים מכל הסיפור".

     

    קשה להאמין, אבל היא לא התקבלה לתיאטרון צה"ל ("לא עזרה לי שום פרוטקציה"). כשהשתחררה מהצבא נקלטה ב"בית צבי", "שהתאים לי מבחינת הקצב האינטנסיבי של הפעילות. כשהרגשתי שם רפיון, המנהל גרי בילו דחף אותי כמו אנרג'ייזר". כשסיימה, נקלטה מייד בתיאטרון באר שבע, מקפצה נוחה להמשך הקריירה.

     

    ב"הקאמרי" היא משחקת זו העונה השמינית. היא מתבלטת שם לא רק בזכות משחקה אלא גם בעקבות מעורבותה בוועד השחקנים, כולל פעילות נמרצת עם חברתה, שרה פון שוורצה, בנושא זכויות השחקניות שהן גם אמהות צעירות. "אנחנו מצפות שהתשלומים למטפלות ולגני הילדים יהיו הוצאה מוכרת", היא אומרת. "אם נזכה במאבק שלנו, זה יהיה עוד צעד בנושא של שוויון הזדמנויות לנשים. זה לא קל כשהכלכלה מנוהלת בידי גברים ואנחנו חיות רק בכאילו שוויון". מעבר למאבק, יש לה תחושה של בית ב"הקאמרי". "אני 12 שנה במקצוע וזהו רק התיאטרון השני שלי", היא אומרת. "במקצוע נוודי מעיקרו, אני מעדיפה בסיס קבוע".

     

    בעלה, דני רוטנברג, למד שנה מעליה ב"בית צבי" והם הפכו לזוג בהצגה "הפסנתר של ברטה" בבאר שבע. כמו אביה, שפנה מהקריירה שלו לניהול עסק משפחתי, גם לבעלה התחייבות דומה והוא מתמרן בין המשחק לבין הביזנס, ומרשה לעצמו לא לקחת כל תפקיד המוצע לו.

     

    הם מתגוררים בווילה שכורה בארסוף, מול הים, משם היא שואבת את השקט הנחוץ לה כשחקנית. באשר לעתיד, ברור לגולן שיש לה אי אלה משבצות למלא. היא טרם הופיעה בהצגה שקספירית, מדור הקלאסיקה לוקה אצלה בחסר. גם לא הזדמן לה להופיע בהצגה של חנוך לוין בתיאטרון המתמחה בהעלאת מחזותיו. היא נבחנה להצגה האחרונה בבימויו, "אשכבה", ושמחה למצוא עצמה בחוץ. "לא הייתי מסוגלת לשחק אמא שהילד שלה מת לה בידיים", היא אומרת.

     

    כעת היא בחופשת לידה מהתיאטרון, לאחר הופעותיה בהצגות "יום במותה של ג'ו" (כזוגתו של ליאור אשכנזי) ו"המלביש" (פעם שלישית מול עודד תאומי). בעונה הבאה היא תיכנס לנעליה הגדולות של חנה מרון ותגלם את הדה גאבלר, תפקיד ששחקניות חולמות עליו. "בשבילי זאת תהיה עליית מדרגה", היא יודעת.

     

    דבר האב

     

    "קיבלתי בהבנה את העובדה ששירי לא הצטרפה לתהליך החזרה בתשובה שלנו והחליטה להמשיך את לימודי המשחק ב'תלמה ילין'", אומר אביה, דני גולן. "מי כמוני, שיודע מה זה חיידק במה, יאמר לבתו להפסיק עם זה. לרגע לא העמדתי סייגים בפניה, גם אין לי זכות לומר לה מה לעשות. אני שמח שהיא מצליחה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שמואל יערי
    שירי גולן עם התינוקת יעל. "בחמש השנים האחרונות השקעתי את עיקר מאמצי בהקמת משפחה"
    צילום: שמואל יערי
    לאתר ההטבות
    מומלצים