עמי איילון: ללא תקווה מדינית, הריגת יאסין היתה טעות
שינינו את הכללים כשהתנקשנו ביאסין, משוכנע ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, ממובילי יוזמת "המפקד הלאומי". בראיון ל-ynet הוא מסביר מדוע הוא חושש מאיסלאמיזציה של הסכסוך, מדוע לא ניתן להמשיך בהתנקשויות ללא תהליך מדיני - ומדוע ממשלת ישראל חייבת להבין את האיסלאם הקיצוני שבו היא נלחמת: "יציאה מעזה בלי תהליך היא בסופו של דבר - כניעה לטרור"
כללי המשחק השתנו. כך משוכנע ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, אחד ממובילי יוזמת "המפקד הלאומי". ההתנקשות בשייח אחמד יאסין, לדבריו, עלולה ליצור מציאות חדשה וקשה. יציאה חד צדדית מעזה עלולה אף להוות "כניעה לטרור" - בשטח.
בראיון מיוחד ל-ynet, מפרט איילון מדוע הוא סבור שההתנקשות ביאסין ללא תוכנית מדינית בצידה היתה טעות ואולי "בלבול ואובדן דרך", מסביר מדוע למרות הכל - יאסין אכן היה מנהיג דתי, ומדוע חייבים בישראל להבין את ההבדל בין חמאס לבין ארגון כמו אל-קאעידה. בקו האדום שביניהם, מאמין איילון, מצויה, אולי, התקווה לעתיד טוב יותר.
ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, ההתנקשות בשייח יאסין היתה טעות?
"אם היו עושים את זה בהקשר מדיני - זאת יכולה היתה להיות הזדמנות. הריגת שייח יאסין, ללא יצירת תקווה ותוחלת מדינית כאלטרנטיבה, מתוך הבנה שכך ניתן להביא לחיסול ודיכוי החמאס, היא טעות".
אתה מבין את ההגיון שמאחורי הפעולה הזאת?
"אפשרות אחת היא בילבול ואובדן דרך, אי אפשר לשלול לחלוטין את האפשרות הזאת. אפשרות אחרת היא מחשבה שבדרך של חיסול מנהיגים אפשר לנצח או להעלים אידיאולוגיות. לחמאס יש זרוע טרור ואנו בצדק נלחמים בה. אני לא נגד סיכול ממוקד, משך שנים גם עסקתי בזה באופן אישי והייתי חלק מהקבוצה שעיצבה את המדיניות הזאת. אך לפחות בשעתו אף פעם לא חשבנו שהרג מנהיג יכול לנצח אידיאולוגיה. זאת אפשר לעשות רק על ידי אתגר של אידיאולוגיה אחרת. במקרה הזה האידיאולוגיה האלטרנטיבית, שהיא הסכנה הגדולה ביותר לחמאס - היא תהליך מדיני. האיום הגדול ביותר על החמאס היא תנועה לאומית פלסטינית, שסבורה שבתהליך של מו"מ ניתן להגיע איתנו להסדר".
איזו מציאות נוצרה פה, להבנתך, לאחר ההתנקשות ביאסין?
"זהו מצב חדש. כללי המשחק משתנים. אני שומע שאומרים שאנו במלחמה ובמלחמה אין קווים אדומים, אני לא מקבל את הטענה הזאת. אני טוען שבכל מאבק יש כללים, ואין ספק ששינינו את הכללים.
"השפעה אחת היא איסלאמיזציה של הסכסוך וכניסת ארגונים ותנועות איסלאמיות שלא היו מעורבים בסיכסוך ישירות. אני מדבר גם על אל-קאעידה. כל מי שמסתכל באתר שלהם יכול לראות שיש פה מבחינתם מצב חדש. עד היום החמאס נמנע מלבצע פיגועים נגדנו בחו"ל. עד היום החמאס לא ראה באישים ישראלים יעד. זכותה של ממשלה לשנות את כללי המשחק, אך שלא תתפלא ששרי ישראל הפכו ליעד מועדף. לכן אני אומר: אישים פוליטיים לא היו יעד, או בראש סדר העדיפויות של החמאס".
אבל בישראל, לכל רוחב הצמרת המדינית והבטחונית, מגדירים את יאסין כרב מחבלים ולא מנהיג רוחני.
"שייח יאסין הוא מנהיג. האמירות שהוא לא מנהיג דתי אומרות אולי שהוא לא רק מנהיג דתי. מי שאומר שהוא לא, לא בקי או לא יודע - ואינני רוצה להשתמש במילים קשות יותר. הוא מנהיג דתי לכל דבר ועניין, פוסק הלכה. העניין הוא שבשנים האחרונות היטשטש הגבול בין מנהיגות דתית למנהיגות טרוריסטית".
לאור טשטוש הגבולות הזה – אינך סבור שהיה נכון לראות בו בן מוות?
"אני מתנגד להגדרה הזאת. אני חושב שגם בהרג צריך להיות היבט מוסרי ומחשבה. מדינה חייבת לעשות גם את השיקול של ההקשר המדיני ואת המחיר שאנחנו משלמים. האם כתוצאה מזה יהרגו יותר או פחות מאנשינו. ובטווח הארוך - האם אנחנו מייצרים אלטרנטיבות. בסוף, מה שיקבע זה האם כשאנו הורגים איש טרור אנו מעבירים רבים לצד מי שירצו להידבר איתנו, או לצד אלה שרוצים להרוג אותנו. במקרה הזה, הם יעברו לצד הקיצוניים. כשאין אלטרנטיבה, הרבה אנשים שלא חשבו לפעול בדרך הטרור עד היום - יעברו לדרך הטרור כי אין להם בראייתם ברירה אחרת".
האם תוכנית ההתנתקות לא מספקת הקשר מדיני? ראש הממשלה מגדיר אותה כ"התיצבות בקוי הגנה משופרים עד שיהיה פרטנר"?
"תוכנית מדינית צריכה להסביר לי כאזרח איפה נהיה בעוד 40 שנה. תוכנית ההתנתקות לא עושה את זה. אם מציבים רק את עזה וכל השאר מעורפל, אין פה את התוחלת שתאפשר צמיחה של גורמים פרגמטיים. במצב הזה, תמצא את עצמך יוצא תוך כדי לחימה - ואז לא יעזור שום דבר. זה ייתפס כנצחון למיליטנטים ויסמן עבורם את השפה היחידה שישראל מבינה, שהיא האלימות. הרי אם אנו יוצאים תוך כדי מלחמה, אפשר לקרוא לזה ניתוק מגע או שיפור עמדה לאחור, לא חשוב מה אנחנו אומרים, אלא מה הם מבינים. היציאה הזאת היא בסופו של דבר כניעה לטרור".
אתמול נודע כי בתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, לראש המוסד דאז הגיעה הצעה מאת השייח יאסין להודנה של 30 שנה - הצעה שלדברי אנשי נתניהו כלל לא הגיעה ללשכת ראש הממשלה. איך אתה רואה את האירוע הזה?
"מה שמעציב אותי הוא התפיסה שאין הזדמנות. התוויות שאנו מדביקים לתופעות ולארגונים וחוסר הנכונות שלנו לראות את ההשתנות שלהם. אני אומר שהחמאס התמתן ב-5 השנים האחרונות. אני מעגן את זה בהבדל שבין מה שכתוב באמנת החמאס למה שנכתב 10 שנים אחרי זה. הצעת הודנה היתה בגידה ביום הולדת החמאס. ולכן, נכון, זה לא מצב שאליו צריך לשאוף, אך בראייית החמאס הודנה היא התמתנות דרמטית, נכונות של השייח יאסין לחיות עם המחשבה שבגלגול שלהם לא יהיה פתרון".
אז מה, פשוט טעו בגישה מול החמאס?
"החמאס הוא תנועה עממית דתית, שיש לה אידיאולוגיה ברורה ומערך חינוך וצדקה. לחמאס יש גם קווים אדומים (לא כלפינו). החשש שלי שהם יטשטשו. למשל "פטנה", מלחמת אחים, זה קו אדום. זה אגב ההבדל בין חמאס לבין אל-קאעידה, לאל קאעידה אין מגבלה של ג'יהאד פנימי, להרוג אלפי מוסלמים שלא מקבלים את דרכם כדרך האיסלאם. הפיגועים בסעודיה ובעיראק למשל. החמאס הרבה יותר מתונים, זאת תפיסה דתית אחרת.
"אנו שמים הכל בחבילה אחת ולא מבינים את ההבדלים המאוד משמעותיים בין התנועות הפונדמנטליסטיות השונות בתוך האיסלאם. הקו האדום הזה הוא הנכס העיקרי שלנו. לכן טענתי שהסכנה הגדולה ביותר עבור החמאס הוא תהליך מדיני".
לפנייה לכתב/ת 
