שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    האמנם סימני חיים על המאדים?
    טלסקופים ארציים גילו נוכחות של גז מתאן על המאדים, והעיתונות העולמית מיהרה לציין שמדובר ב"אפשרות לקיום חיים". אך האם באמת מדובר באורגניזמים, או אולי בתהליך כימי פשוט ונפוץ?

    בעוד שני רכבי החלל האמריקנים, ספיריט ואופורטיוניטי, משוטטים בחוסר מנוחה על פניו הסואנות של כוכב-הלכת האדום, במטרה לגלות חיים, נראה כי התגלית המשמעותית ביותר נעשית דווקא מכדור-הארץ.

     

    שני טלסקופים גדולים המוצבים איתן על קרקע כדור הארץ הזקן והטוב - המצפה לקרינה תת-אדומה בהוואי ומצפה ג'מיני בצ'ילה - גילו באטמוספירה של
    המאדים "טביעות אצבע" של גז המתאן, תרכובת של פחמן ומימן, המכונה גם גז ביצות. התגלית אושרה דווקא על ידי המרס אקספרס, המקפת האירופית המקיפה את המאדים לאחר שניסתה להנחית את הביגל המנוחה שעקבותיה אבדו לעד.

     

    המתאן, שנוסחתו הכימית היא CH4, עשוי לנבוע מפעילות וולקנית המביאה גז מתאן הכלוא מתחת לפני הקרקע אל האטמוספירה של כוכב הלכת. מצבת הרי הגעש של המאדים אמנם מרשימה ביותר ועליו מצוי הר הגעש הגדול ביותר במערכת השמש, אולימפוס מונס, שקוטר לועו מגיע ל- 90 ק"מ, אך הרי הגעש של המאדים כבויים זה מכבר .

     

    מקור אורגני?

     

    המתאן הוא גז שביר והוא אינו יציב באטמוספירה של המאדים כיוון שהוא עשוי להתפרק על ידי הקרינה העל-סגולה המגיעה עד לני הקרקע בהיעדר שכבת האוזון. משך חיים של מולקולת מתאן אינו עולה על אלף שנים, ולכן לא מתקבל על הדעת שנוצר בפעילות ולקנית שנדמה עידן ועידנים קודם לכן ומכאן הסיבה לאופטימיות של המדענים - משהו אחר ייצר את המולקולה הזו לא מכבר, וכאן אנו מגיעים לאפשרות שניה – מקור אורגני.

     

    גז מתאן בכדור הארץ שמקורו אורגני נוצר ממולקולות דו-תחמוצת הפחמן ומימן בעיקר על ידי מיקרואורגניזמים שאינם זקוקים לחמצן ומסתדרים היטב בלעדיו – למשל, במעמקי ביצות (ומכן שמו של המתאן, גז הביצות) וכן בתוך בני המעיים של בני הבקר, שם בקטריות מסייעות לפרק את המזון. המתאן הנוצר בפעילות נמרצת זו משתחרר אל אוויר עולמנו בכמויות ניכרות. ניכרות מדי לדעת כאלה הרואים בצריכת הסטייקים הגדולה שלנו את אחת הסיבות לעליית הטמפרטורה הנגרמת מעליית שכיחות המתאן, הנחשב ל"גז חממה" הגורם להתחממות הגלובלית.

     

    לכן, אין לפסול את האפשרות כי גז המתאן קצר החיים השתחרר לאטמוספירה של המאדים על ידי צורות חיים המצויות מתחת לחגבי הסלע, מוגנות היטב מהקרינה העל-סגולה הממיתה והן, בהיעדר מקור אחר של פעילות וולקנית כמקור למתאן, מספקות אספקה שוטפת של גז מתאן לאטמוספירה הדלילה של המאדים.

     

    מקור אחר לגמרי

     

    אולם, עשוי להיות מקור אחר שאינו קשור לחיים דווקא. צריך לזכור כי במערכת השמש המתאן נפוץ מאוד בגלל השכיחות הרבה של פחמן ומימן, שני הגזים המרכיבים אותו, הן במערכת השמש והן ביקום כולו. בכוכבי הלכת הגזיים – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון נמצא מתאן וכן באטמוספירה של טיטאן, גדול הירחים של שבתאי.

     

    גם בכדור הארץ מצוי מתאן, חלקו כלוא במאגרים במעמקי האוקיינוסים ומתחת לקרחוני עד. מתאן גם מצוי בשביטים. יתכן, כי מתאן הובא אל המאדים על ידי שביט שנפל על פניו לפני כמה מאות שנים. אין לפסול אפשרות זאת אם כי יש לזכור כי כמות החומר המצויה בשביט אחד אינה כה גדולה.

     

    גם אם חלק מהמתאן שעדיין כלוא מתחת לפני המאדים לא שוחרר כולו בפעילות הוולקנית שנדמה זה מכבר, יתכן מאוד שגז מתאן הכלוא מתחת לקרקע המאדים מקדמת דנא משתחרר לאיטו אל פני הקרקע דרך סדקים ושברים ובכך תורם לנוכחות יציבה של מתאן באטמוספירה של כוכב הלכת.

     

    ומה על הספיריט והאופורטיוניטי? האם הם יוכלו לאשש את המצאות המתאן על המאדים ומקורו? כנראה שלא כיוון שהגלאים עליהן לא תוכננו לכך. כך או כך, כנראה שחגיגות מציאת החיים על המאדים יצטרכו לחכות מעט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סוכנות החלל האירופית
    מארס אקספרס משייטת סביב מאדים
    צילום: סוכנות החלל האירופית
    מומלצים