דולף שייס נחלץ לטובת נפגעי הטרור בישראל

דולף שייס ייזכר, כנראה לנצח, ככדורסלן היהודי הטוב אי פעם. אבל זה עוד כלום. שייס, ששיחק בשנות החמישים בסירקיוז נשיונלס, שהפכה עם השנים לפילדלפיה 76', נחשב גם לאחד הטובים בשחקני הכדורסל אי פעם. לא סתם נבחרים להיכל התהילה של הכדורסל ולרשימת חמישים השחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה של ה-NBA. לאחרונה מלאו לשייס 75 שנים, אבל למרות עיסוקיו החדשים בחיים האזרחיים ובעיות בריאות, הוא לא נטש לגמרי את עולם הכדורסל וגם לא את ישראל.

שייס לצדו של הדגל הישראלי

שייס הוא הדמות הבולטת ביותר שנתנה את חסותה ליוזמה ברוכה של מספר אנשי ציבור יהודים, תושבי פילדלפיה, שהחליטו לעשות מעשה ולתרום את תרומתם למאבק של מדינת ישראל בטרור האיסלמי. הדרך שלהם לעשות זאת היא פרויקט "נקודות לטובת הארץ המובטחת" (Points for the Promised Land) – טורניר כדורסל שלוש על שלוש, שנערך בשבוע שעבר ב'פלסטרה ארינה' - אולם הכדורסל אוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה.

לאתר הרשמי של הטורניר לחץ כאן

מטרת הטורניר, שנערך זו השנה השלישית בעיר בחסות הקהילה היהודית המקומית, היא לאסוף תרומות לטובת נפגעי הטרור הישראלים. הרעיון פשוט: כדורסל הוא ענף ספורט פופולארי בארצות הברית ולא פחות בקרב הקהילה היהודית במדינה, ממנה צמחה למעשה ליגת ה-NBA בשנות הארבעים עם כוכבים כמו רד הולצמן, שייס וארני גרונפלד. טורניר כדורסל למטרות צדקה מושך רבים שמעוניינים להשתלב בפעילות הספורטיבית, כמו גם לתרום את תרומתם הכספית – הנדרשת כדמי רישום, מאה דולר עבור כל שחקן. בסופו של יום נרשמו לטורניר 57 קבוצות. הרווח: יותר מ-30 אלף דולר.

התנחלות יהודית בקמפוס אוניברסיטת פנסילבניה

את היוזמה הגו שני אנשי עסקים יהודים, האחים הווארד ומארק ברנסטין, שרתמו למשימה את מארק זומוף – שדר הטלוויזיה הוותיק של קבוצת ה-NBA פילדלפיה 76', הידוע יותר בכינויו "הקול של הסיקסרס". זומוף לא הביא איתו לטורניר את אלן אייברסון או את ג'וליוס אירווינג, אך גייס את הקמע של הסיקסרס - 'היפ-הופ', שהראה נוכחות באולם ושיעשע את המשתתפים בהפסקות בין משחק למשחק (כל אחד כ-12 דקות).

"אנחנו לא מחפשים כשרונות בשביל הסיקסרס. אנחנו רק מחפשים אחר אנשים שתומכים במטרה שלנו", אמר מארק ברנסטין שבונה על גיוס סכום מינימלי של כ-30 אלף דולרים, שיועברו כולם לקרן תמיכה בישראל. כספים אלו אמורים לשמש כתמיכה בנפגעי הטרור הפלסטיני וכן לעזרה במימון אמצעי הגנה לתושבים בקו העימות.

הטורניר בשבוע שעבר היה כאמור השלישי במספר שנערך בפילדלפיה. בשנה שעברה נרשמו אליו כ-24 קבוצות. השנה חלה עליה תלולה בכמות המשתתפים, ביניהם צעירים וצעירות יהודים, ילדים ומבוגרים וכן אמריקנים רבים שאינם יהודים מכל הגזעים והמינים. "אנשים משחקים כדי לממש את את הזכות שלהם לסייע לנפגעי הטרור" אומר זומוף. "זה נוגע למקום בו אובדים חיי אדם ואין מדובר רק בגברים, כי אם גם בנשים וילדים חפים מפשע".

'היפ-היפ' וחברה

אבל עם כל הכבוד לזומוף והקמע 'היפ-הופ', האישיות החשובה ביותר באירוע היתה שייס, שלקח על עצמו את תפקיד נשיא הכבוד של הטורניר באופן התנדבותי, למרות סדר יומו הצפוף. שייס אימן את בנו דני, נציגו האחרון של עם הסגולה בליגה הטובה בעולם, בנבחרת ארצות הברית למכביה ב-1977 והגיע לאירוע כדי להפגין הזדהות עם העם היושב בציון. נראה כי התגייסותה של דמות מכובדת כל כך היא אחת הגורמים העיקריים להגדלת כמות המשתתפים ומכך כמובן להגדלת כמות התרומות.

"יהודים תמיד אהבו כדורסל", אמר שייס בראיון לעיתון ה'ג'וויש אקספוננט' בפילדלפיה. "כיהודים, לכולנו יש רגשות מיוחדים לישראל ואזרחיה. חוץ מזה, תהיה זאת הזדמנות נחמדה לצאת את גבולות העיר סירקיוז". בנאומו בפני המשתתפים, לצידו של דגל המגן דוד, דיבר שייס על אותם רגשות מיוחדים ועל זכרונותיו מביקוריו בישראל.

ספק אם עשרות אלפי הדולרים שנאספו בפילדלפיה יהוו סיוע כלכלי משמעותי לנפגעי הטרור, אך נעים לדעת שיש מי שטורח לעשות מאמצים לטובתם ולו רק ברמת ההזדהות. וכשמדובר בדמות פופולארית ומכובדת ביותר בעולם הכדורסל האמריקני בפרט והעולמי ככלל, כמו דולף שייס, ברור כי זוהי הזדהות רבת משמעות – כזאת שחסרה כל כך בימים הקשים שעוברים על ישראל.