שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אגדה יפנית

    הקשר בין גליה דור ליפן החל בעבודת מחקר זואולוגית, וצלל לתוך התעמקות מעשית בשפה, בפילוסופיה, באסתטיקה ובאוכל. הספר שכתבה וציירה שוטח את אמנות הכנת הסושי כחלק מהתרבות היפנית העשירה. סיפור אהבה ישראלי-יפני, ללא גבולות

    כשגליה דור הגבוהה והנאה מטיילת בחוצות טוקיו, או במרחבים הכפריים של יפן, איש לא חושד שהיא מקומית, שכן תווי פניה מערביים לחלוטין. אבל כשהיא פוצחת בדיבור, והיפנית קולחת מפיה, קצת קשה להאמין שנולדה וגדלה בתל-אביב, שירתה בנח"ל והגיעה לארץ השמש העולה רק אחרי סיום התואר הראשון. היום, עם ספר חדש הכורך את החוויה היפנית בהוראות להכנת סושי, היא מסכמת רק את הפרק הראשון ברומן הממושך שלה עם המזרח-הרחוק.

     

    דור ידעה תמיד שהיא רוצה להגיע ליפן, אבל לפני שנחתה שם, הספיקה לסמן וי על ארצות רבות אחרות. עם תום השירות הצבאי יצאה לשנה לאיטליה, ללמוד פיסול בשיש. משם המשיכה לאנגליה, ואחרי חצי שנה של שידרוג האנגלית לרמה גבוהה ביותר, ארזה תרמיל ונדדה למזרח אסיה. דור טיילה לאיטה ברחבי הודו, נפאל ותאילנד, כשהיא מקדישה כחצי שנה לכל ארץ. טיפוס מסוגה חייב לצלול לעומקו של כל מקום אליו הוא מגיע.

     

    אחרי שגמעה ככל יכולתה מהמזרח, חזרה לישראל עם תשוקה עזה להשתלב בעולם האקדמיה ונרשמה ללימודי ביולוגיה וזואולוגיה. לצד ארצות זרות, חיות הן אהבתה הגדולה. כשסיימה את התואר, נפלה לידיה הזדמנות פז לנסוע ליפן: הצעה לשמש עוזרת מחקר בפרוייקט שהתחקה אחר התנהגותם של קופי מקוק יפניים. היא לא חשבה פעמיים וקפצה על המציאה.

     

    גליה דור הישראלית נפלה לזרועות יפן, ארץ של תרבות ייחודית וניגודים קיצוניים, כמי שפגשה באהוב רחוק. יפן, מצידה, החזירה לדור חיבוק אמיץ. היא השתלבה בעבודה, רכשה חברים וצללה באינטנסיביות האופיינית לה אל נבכי התרבות היפנית. למדה את השפה, את תורת הזן, קליגרפיה (ציור אותיות) ושיאצו והתאהבה אנושות באוכל היפני. בכל הזדמנות שנפלה לידיה, התחקתה אחר צורות הכנה, ביקשה משפים לשתף אותה ברזי המטבח, חקרה את המרכיבים המקוריים של המנות השונות, בישלה עם חברים ושיננה את הפילוסופיה שמאחורי התורה המעשית. "ביפן כמעט שלא מזמינים לארוחות בבית משום שהבתים קטנים וצפופים", היא מספרת. "לעומת זאת, מזמינים למסעדות, ושם הזדמן לי ללמוד מהמומחים איך מכינים ואיך מגישים כל דבר".

     

    כשהסתיים המחקר על הקופים היתה כבר דור שקועה עמוקות בתורת הטאו ובחיפוש אחר מאסטר אישי כדי להשתלם בטאי צ'י. נסיבות מעשיות - אפשרות להתפרנס מהוראת אנגלית וללמוד טאי צ'י - הביאו אותה לעזוב את יפן לטובת טייוואן. גם כאן התנפלה בהתלהבות על לימוד השפה, וכיום היא דוברת גם סינית. "בהתחלה, היפנית עזרה לי מאוד בטייוואן", היא מספרת. "המבוגרים שם דוברי יפנית, כי טייוואן היתה תחת כיבוש יפני במשך 50 שנה, עד 1945".

     

    כשסיימה את לימודי הטאי צ'י בטייוואן חשה דור שוב שהאקדמיה והמחקר קוראים לה. היא חזרה לישראל והחלה בלימודי תואר שני בהתנהגות בעלי-חיים. מושאי המחקר שלה הביאו אותה הפעם למעבדה בריף הדולפינים באילת, שם התחקתה במשך שלוש שנים אחר ההתנהגות הלילית של היונקים הימיים. אבל אסיה לא נשכחה. דור המשיכה להתעדכן ולהשתלם בנושאים שונים הקשורים ביפן ובארצות מזרח אסיה.

     

    כשסין נפתחה למערב, החלה דור להדריך טיולים לארצות המזרח הרחוק במסגרת "החברה הגיאוגרפית". בין הנסיעות, כשהיא בארץ, המשיכה לחלום, לצייר, לרשום ובעיקר לאכול ביפנית. אחד מעיסוקיה, לפרנסתה, היה בישול ארוחות יפניות בביתה, לפי הזמנה. האהבה שלה לבישול היפני, שבו היא נותנת פורקן ליצירתיות שבה, הולידו גם את הספר המרהיב "סושי ותרבות האוכל של יפן" (הוצאת "מודן"). ערב אחד הוזמנה לארוחה אצל חברים והביאה איתה מגש סושי שהכינה. המו"לים עודד ושולה מודן, שהיו בין המוזמנים, נדלקו והציעו לה לכתוב ספר. דור הרימה את הכפפה.

     

    "זה לא ספר בישול רגיל", היא מסבירה, "כי לפחות חצי ממנו מוקדש לתרבות יפן וקשור לאסתטיקה". הסבר נוסף לכך שלא מדובר בספר בישול רגיל הוא העובדה שלא רק ההסברים המאלפים והמתכונים הם מעשה ידי המחברת, אלא גם הקליגרפיה, הציורים והאיורים. "יכולתי לשלב כאן את הידע שלי על יפן והאהבה שלי לציור ולקליגרפיה עם הניסיון בבישול", מסבירה דור. "עבדנו על כל עמוד בנפרד".

     

    כתיבה היא תחום בו דור מרבה לעסוק. ואם עד היום הסתפקה בכתיבה עיונית, בעיקר על הפילוסופיה של המדעים, עתה היא חשה בשלה לכתיבה יצירתית יותר, בדיונית.

     

    כשהיא נשאלת היכן היתה מעדיפה לחיות, אין לה תשובה נחרצת. ברור לה, שבאחד הימים תחזור להתגורר ביפן. בינתיים, על הפרק עומדת דווקא לונדון, מקום נוסף הקרוב ללבה. את הקן הקטן והזמני שבנתה בעין-הוד, מתוך ניסיון להתחבר אל הטבע, פירקה לאלתר, ובימים אלה היא חוזרת לתל-אביב עם כלבתה המעורבת פישפוני. יש לה עוד פרק חשוב להשלים, בתחום האישי. בגיל 37 היא חושבת שהגיע זמנה להקים משפחה, דבר שנדחק עד כה מסדר היום העמוס שלה.

     

    עם המרץ והיסודיות של גליה דור, לא יהיה מפתיע לפגוש אותה בקרוב, כשהיא חובקת רומן ביכורים ואולי גם משפחה צעירה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת הספר. מוקדש גם לאוכל וגם לתרבות היפנית
    עטיפת הספר
    מומלצים