אוריאל רייכמן יתמודד על מקום ב"שינוי"

פרסום ראשון: נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן, החליט לשוב לפעילות פוליטית. כך נודע אמש (ב') ל-ynet.

רייכמן יתמודד בחודש הקרוב על מקום במועצת שינוי, שהוא נמנה על מייסדיה. הוא אף היה זה שב-1999 הביא, יחד עם הפרסומאי אריה רוטנברג, את שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, לעמוד בראש שינוי.

רייכמן לא היה פעיל פוליטית בשנים האחרונות, אולם החליט באחרונה להגדיל את השפעתו על הנעשה במפלגה, ולכן, יתמודד על מקום במועצה. מועצת שינוי, המונה כ-150 איש, היא שבוחרת את חברי הכנסת של המפלגה.

בשיחה עם ynet אישר רייכמן את דבר התמודדותו, ואמר: "בשלב זה אני בא כדי לסייע לחבריי להרחיב את האג'נדה של התנועה, לפתוח אותה ולהכין אותה להיות המפלגה השנייה בגודלה בישראל".

"מה שמניע אותי זו התחושה שישראל נמצאת בשקיעה, וצריך לתרום כדי להעלות אותה מחדש. שינוי צריכה להיערך כדי לקחת עוד משימות על עצמה, לפעול כדי לקדם רפורמות ממשלתיות, נושאים כלכליים, ונושאים של סולידריות חברתית".

רייכמן, שנפגש אתמול בצהריים עם לפיד ודיווח לו על החלטתו, נמנע מלמתוח ביקורת על הנהגת התנועה הנוכחית ואמר: "בסך הכל אני מאוד שמח שהבאתי את לפיד. ההישגים של שינוי בשנים האחרונות הן בזכות טומי. בגדול, התנועה מנווטת בסדר".

גורמים בכירים בשינוי אמרו ל-ynet כי רייכמן החליט לחזור לפעילות משום שאינו לגמרי מרוצה ממה שקורה. "אולי יקשיבו יותר כשאהיה במועצה", אמר רייכמן, "כשאתה בחוץ אתה יותר רחוק ממקבלי ההחלטות, ובתור חבר מועצה אפשר להשפיע יותר".

הבכירים אמרו עוד: "אין ספק שרייכמן זיהה את ירידתה של המפלגה בעקבות התנהלותו של לפיד, והוא מנסה להיכנס למירוץ ולרשת את מקומו, בסופו של דבר. הרי לא היתה בעיה שרייכמן יהיה מחוץ למועצה וייתן עצות, שהרי על פי עצותיו הביאו את לפיד".

רייכמן אמר עוד: "יש לי הצעות כיצד לעשות דברים נוספים, שיסייעו בשינוי. המפלגה צריכה הגדרה של המשימות העומדות בפניה. נושא הדת והמדינה חשוב, אבל הוא לא הנושא החשוב היחיד. שינוי צריכה לעשות עוד דברים בשביל שכבת הביניים, וצריך להיות לה מבט לאומי רחב".

רייכמן סירב לפרט מהם רעיונותיו ותוכניותיו עבור המפלגה שהקים לפני שלושים שנה ואמר: "את הרעיונות שלי אני רוצה לחלוק עם חבריי ולקיים על זה דיון. אני מדבר על חשיבה מחודשת של הנושאים, יחד עם חבריי".

רייכמן הביע חשש מקיפאון מחשבתי במפלגה, ממריבות פנימיות, ועקב כך - מעתידה של שינוי כמפלגה מרכזית: "שינוי במתכונת החדשה שלה פעלה בכיוונים מאוד חשובים. אבל היום, שינוי צריכה להיערך לקראת תפקידים נוספים. צריך לחשוב על כך שבסופו של דבר, שינוי, שאין לה מסורת של חלוקת ג'ובים, קמה כדי לסייע לחברה".

לדבריו, "צריך לחשוב איך עושים זאת בצורה הטובה ביותר. חלק מהשקיעה וההיעלמות של מפלגות בעבר הייתה לא רק בגלל שהן איבדו את דרכן, אלא גם בגלל ששקעו במריבות אגואיסטיות. חלק מהיכולת של גוף פוליטי לתרום תלוי בחזון וביציבות של ההנהגה והיכולת לעבוד יחד. אני מציע לחשוב על שותפות רבה יותר במפלגה וחשיבה משותפת. בינתיים אני לא מרגיש שיש מריבות, אבל אני יכול לתרום לייחוד. אני יכול להפוך רצון של רבים לכוח מלכד".

באשר להישארותה של שינוי בתוך הממשלה, למרות הפרשות המשפטיות בהן מעורב שרון, אמר רייכמן, הנחשב לאחד מאבירי איכות השלטון בישראל: "העמדה של שינוי נכונה. צריך לתת לתהליך המשפטי להתקיים. מדובר בעניין טעון וקשה, וזה לא דבר של מה בכך, הן מבחינה לאומית והן מבחינה אישית. היועץ המשפטי בוחן את הדברים, ויש לתת לו לעשות את זה. עמדת שינוי כעת היא עמדה סבירה".

פרופ' רייכמן שלל מכל וכל את האפשרות ששינוי תשב יחד עם ש"ס באותה ממשלה. לדבריו, "אסור לשבת עם ש"ס בשום פנים ואופן. אני שותף לדעת חבריי שש"ס השחיתה את המגזר הציבורי. התרומה הייחודית של ש"ס לעימותים פנימיים וחידוד בעיות עדתיות ושנאה הדדית היתה יוצאת דופן".

רייכמן ממייסדי התנועה בשנות ה-70

"שינוי - התנועה להתחדשות חברתית ופוליטית" הוקמה בתחילת 1974, חודשים ספורים לאחר מלחמת יום הכיפורים, על ידי קבוצה של פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב בראשות רייכמן, אמנון רובינשטיין, יונתן שפירא, אשר אריאן ואחרים.

המפלגה קמה כאחת מתנועות המחאה הציבורית שצמחו בישראל על רקע המחדלים שהובילו למלחמה, ובעקבות התנערות הממסד הפוליטי בראשות מפלגת העבודה מאחריותו למחדלים אלה.  

ב-99' ויתר אברהם פורז, כיום שר ואז יו"ר שינוי, על הבכורה לטובת לפיד, ויחד עם פרופ' יהודית נאות (כיום השרה לאיכות הסביבה) נבחרו לשמש כנציגי שינוי הוותיקה לכנסת. אליהם הצטרפו יוסף פריצקי, שר התשתיות, אליעזר (מודי) זנדברג, שר המדע, וח"כ ויקטור בריילובסקי.