בג"ץ מחייב להעניק תעודות עיתונאי לכתבים פלסטינים

לשכת העיתונות הממשלתית תאריך בימים הקרובים את תוקפן של תעודות עיתונאי השייכות לעיתונאים פלסטינים, זאת לאחר שנתיים בהן נמנעה מלעשות זאת. שלושת שופטי בג"ץ קיבלו הבוקר (יום א') את עתירתם של כתב רויטרס, אחמד סייף ועשרה עיתונאים פלסטינים מתחנת הטלוויזיה אל ג'זירה בנושא.

סייף משמש כסגן מנהל הטלוויזיה של רויטרס בישראל ובעל היתרי כניסה ועבודה בישראל ובמשך 11 שנים הוא מחזיק בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית.

"החשש - פיגוע במסיבת עיתונאים"

מתחילת 2002 החליטה לשכת העיתונות הממשלתית כי לא תוציא עוד תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת פלסטינים ולא תאריך את תוקפן של תעודות שכבר הוצאו.

המדינה, אותה ייצג עו"ד ענר הלמן, נימקה את צעדיה בחשש לפגיעה באישים בממשל בישראל במסיבות עיתונאים ובמשרדים ממשלתיים, אליהם מוקנית כניסה לעיתונאים ע"י הצגת תעודות העיתונאי שלהם.

בנוסף, טען ראש לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, כי "מעבר לטעמים הביטחוניים המובנים, ומשום שהעימות בין ישראל לפלסטינים מתקיים גם בשדה הקרב של דעת הקהל העולמית, אין מקום לתת לתושבי האזור תעודות עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית, שינוצלו על ידי הצד השני במסגרת הקרב על דעת הקהל העולמית".

רויטרס מצידה גייסה למאבק את העורך הראשי של הסוכנות שהגיע מניו יורק וטען כי כתביו הפלסטינים אינם מסוגלים לבצע את עבודתם ללא תעודות עיתונאי וכי הסירוב להעניק את התעודה נועד לכפות על הסוכנות שלו להעסיק עיתונאים שאינם תושבי האזור.

רשת אל ג'זירה ציינה מצידה כי היא מעוניינת לתת במה למנהיגי המדינה ולאפשר להם להביא את דבריהם לארצות ערב וגייסה לצורך העניין את העובדה שזמן קצר לפני ההחלטה של לשכת העיתונות הממשלתית, כתבים, צלמים וטכנאים מטעמה ערכו ראיון טלוויזיוני עם נשיא המדינה.

במהלך הדיון גובש על ידי המדינה נוהל שמאפשר לעיתונאים פלסטינים לקבל היתר להיכנס לישראל ולעבוד בה כעיתונאים אם יעברו בדיקות ביטחוניות. ואולם, השתתפות במסיבות עיתונאים וכניסה למשרדי ממשלה הותנו בהגשת בקשות מיוחדות ערב האירוע שבו מבקש העיתונאי להשתתף. רויטרס ואל ג'זירה הסבירו כי נוהל זה אינו יכול להוות תחליף לתעודת העיתונאי שמאפשרת סיקור מיידי וקבלת מידע שוטף ועדכני.

השופטת: "לא נעשה איזון ראוי"

השופטת דליה דורנר, שכתבה את פסק הדין שאליו הצטרפו בהסכמה גם השופטים אליעזר ריבלין וסאלים גו'בראן, כתבה: "אכן, אין הסירוב להנפיק תעודות עיתונאי סוגר בפני המסורבים את המקצוע אך הוא מכביד במידה ניכרת על ביצועו. שכן, התעודות דרושות לצורך קבלת מידע מן הרשויות, שהוא חיוני לעיסוק במקצוע העיתונות.

"הכבדה זאת פוגעת באפשרות להתבטא ולקבל מידע...ניתן לקבוע בבטחון כי הענקת תעודה כזאת לעוסקים בעיתונות היא חלק מאינטרס חברתי מוגן לעיתונות חופשית ולסיקור פתוח. אינטרס זה אינו של העיתונאים, רשתות הטלוויזיה והרדיו, העיתונים או סוכנויות הידיעות בלבד. זהו אינטרס ציבורי כללי, המשרת, בין היתר, גם את גילוי האמת, את ההליך הדמוקרטי ואת היציבות החברתית".

דורנר קובעת כי סירובה הטוטאלי של ישראל להעניק תעודות עיתונאי לפלסטינים תושבי האזור, גם לכאלה המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל ועבודה בה, מוכיח כי לא נעשתה מלאכת איזון בין שיקולי הביטחון לשיקולי הביטוי והמידע. "סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור, הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי", קובעת דורנר.

בפסק הדין נקבע כי תמיד ניתן לטעון כי עצם היותו של עיתונאי פלסטיני תושב האזור, יוצרת סיכון ביטחוני מיוחד אם הוא יחזיק בתעודת עיתונאי ואולם השופטים קובעים כי "סיכון מיוחד זה הינו קלוש ותיאורטי, ואינו מצדיק פגיעה באינטרס הביטוי והמידע ויצירת אפלייה בין עיתונאים פלסטינים לבין שאר העיתונאים הזרים".

לפיכך, תצטרך לשכת העיתונות הממשלתית להאריך את תעודות העיתונאי של אנשי התקשורת הפלסטינים וזאת בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות שייערכו לכל אחד מהם.

בסוכנויות מברכים

עורך הדין יהושע רזניק, שייצג את אחמד סייף ואת סוכנות רויטרס, יחד עם עו"ד יצחק יערי, אמר הבוקר: "בית המשפט העליון מבטא את עובדת היותנו מדינה דמוקרטית שמגינה על עצמה אבל גם כשהיא מגינה על עצמה אי אפשר לנקוט בשיקול דעת גורף. שיקול דעת גורף כזה הוא דבר שמתאים יותר למדינות טוטליטאריות".

מנהלי סוכנות רויטרס בישראל מיהרו לצאת מבית המשפט העליון כדי ליידע את ראשי הסוכנות בלונדון על פסק הדין, לא לפני שמסרו הצהרה "אנחנו מאוד מרוצים. בעקבות ההגנה על חופש העיתונות אנחנו מצפים שהעניין יוסדר בקרוב".