השופט ברק: צריך חוקה "כמו במדינות נורמליות"
בדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת אמר נשיא בית המשפט העליון כי לדעתו הגיע הזמן להפסיק את מפעל חוקי היסוד ולהגיע לחוקה. בניגוד לעמדת נשיא ביהמ"ש העליון שקדם לו, השופט בדימוס שמגר, אמר ברק כי לדעתו יש לאפשר לכל בית משפט לדון בשאלות חוקתיות, ולא ליצור בית משפט המתמחה בחוקה
"הגיע הזמן להפסיק את מפעל חוקי היסוד. צריך להגיע לחוקה, כמו במדינות נורמליות", כך אמר היום נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בישיבת ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, שדנה ב"חוק יסוד: השפיטה".
"חוק יסוד: השפיטה" הוא אחד הפרקים החסרים להשלמת מפעל חוקי היסוד לכדי חוקה. "לאחר שפרק החוקה יכונן, אני בעד שיובא לעם בדרך שהכנסת תחליט עליה, לאו דווקא במשאל עם", הוסיף ברק.
נשיא בית המשפט העליון הסביר כי לטווח הארוך - עשר עד עשרים שנה - הוא תומך בהסדר ביזורי שיאפשר לכל בית משפט להחליט בשאלות חוקתיות הנוגעות למחלוקות בין צדדים. "אני רוצה שכל שופט יפנים את החוקה כי בשיטה ריכוזית, כל שופט שנתקל בבעיה מעביר אותה לבית משפט המתמחה בחוקה, ולכן אין הפנמה מספקת".
לא הופנמה המהפכה החוקתית
לדברי ברק, על כך נסובה המחלוקת בינו לבין יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, הטוען כי אין זה ראוי ששופט בית משפט שלום יבטל חוק של הכנסת. לפי ברק, דבריו של ריבלין מבטאים את התחושה שהמהפיכה החוקתית עדיין לא הופנמה. כלומר, לא הופנם המעבר משיטה דמוקרטית פרלמנטרית רגילה למשטר דמוקרטי-חוקתי, בו נמצאת ישראל מאז המהפיכה החוקתית. ברק הוסיף עוד כי "לעת הזאת ראוי להמשיך בשיטה הריכוזית, בה רק בית משפט עליון יכול לבטל חוקים של הכנסת".
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, אמר כי הוא תומך בגישה הריכוזית מאחר ולבית המשפט העליון יש את תכונות הרגישות להתפתחות החוקתית, להתמקצעות, למומחיות ולניסיון. שמגר הוסיף כי "הגיע הזמן שהרשות השופטת תפעל כרשות עצמאית ולא תפעל כפי שהיא פועלת כיום, כשהיא כפופה בחלקה לרשות המבצעת".
לפנייה לכתב/ת 
