הקאמרי מציג: עונת המנויים ה-60

תיאטרון הקאמרי, שסיים שנה ראשונה במעונו החדש, מציג את הרפרטואר של עונת המנויים ה-60. "למרות המצב הקשה והקיצוצים המסיביים בהקצבות הציבוריות, הצליח התיאטרון לשמור על איזון תקציבי, בזכות קיצוצי שכר של כל צוות ההנהלה, העובדים, השחקנים והיוצרים ובזכות הצלחות אמנותיות קופתיות שהביאו הכנסות עצמיות של 42 מיליון שקל, שהם 60% מכלל ההכנסות של התיאטרון", אמר הבוקר מנכ"ל הקאמרי, נעם סמל, במסיבת עיתונאים, וציין כי במהלך השנה החולפת קיים הקאמרי 1474 הצגות בישראל ומחוצה לה.

העונה החדשה, שתחל בחודש יוני הקרוב, כוללת 7 מחזות ישראלים מקוריים, 4 מחזות עכשווים מתורגמים לעברית, 4 מחזות קלאסיים ופרוייקט מיוחד בשיתוף עם תיאטרון החאן הירושלמי ואנסמבל עתים שיוקדש ליצירתו של אנטון צ'כוב. לצד ההפקות החדשות ימשיכו לרוץ גם בעונה הקרובה הפקות קודמות בהם "אשה, בעל, בית", "הצמה של אבא", "עד ראיה", "מר גרין" ועוד.

"אנחנו מאמינים שהמחזה הישראלי המקורי הוא זה שמנפק את נקודת המפגש המשמעותיות בין הקהל לעצמו דרך הבמה", אמר מנהלו האמנותי של תיאטרון הקאמרי, עמרי ניצן. זו הסיבה לדבריו שהושם דגש לקראת העונה הקרבה על היצירה המקומית, שבמסגרתה תועלנה מספר הצגות: "עיר הנפט" היא הפקה משותפת של התיאטרון העירוני חיפה ותיאטרון הקאמרי, שהחלה לרוץ לפני מספר שבועות בחיפה ותעלה על במת הקאמרי בשבועות הקרובים. המחזה, מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, מתרחש בעיר הנפט אבו-רודס שבמדבר סיני. העיר, שמשכה אליה אחרי הכיבוש הישראלי ב-67' פרוטקציונרים מפא"ייניקים, אופורטוניסטים, זונות ואנשי עסקים, היא התפאורה למחזה שמדבר על עלייתו ונפילתו של הקפיטליזם והקולוניאליזם הישראלי. בהצגה משתתפים תיקי דיין, אלברט אילוז, יוסף כרמון, מיכה סלקטר, רוברטו פולק, רוזינה קמבוס ואולה שצ'ור.

בחודש יולי 2004 תעלה ההצגה "עקר בית" מאת ענת גוב ובבימויה של עדנה מזי"א. צמד היוצרות, ששיתפו פעולה בהצלחות הבימתיות "חברות הכי טובות" ו"ליזיסטרטה 2000", חוזר הפעם עם מחזה שנוגע בפער בין תפישת המציאות לבין החיים עצמם. במרכז המחזה טייס בן 55 שיוצא לפנסיה מוקדמת ומגלה שבניגוד לציפיות, בני ביתו בכלל לא מתגעגעים לנוכחותו בבית. בהפקה הקומית משתתפים יוסי פולק, מיקי קם, גיל פרנק, דינה סנדרסון ולנה סחנוב.

בחודש ספטמבר תעלה ההצגה "מילאנו", המשך משלים למחזהו הקודם של הספרי "אשה, בעל, בית", שזכה לפני כחודש בפרס התיאטרון הישראלי. לדברי הספרי, גם המחזה החדש מתרחש בחודש מרץ 2002, אותו הוא מגדיר כחודש הנוראי ביותר בשנים האחרונות מבחינת פיגועים. "כתבתי את המחזות מתוך רצון לצלם את המציאות הישראלית בתוך מתחם הזמן הזה של חודש מרץ 2002", מספר הספרי. הדמויות בשני המחזות מקבילות, כשהפעם הוא מלווה קבוצת אוהדי כדורגל שנוסעים למשחק בקפריסין, חוזרים ארצה, מנצחים ונוסעים שוב למשחק גומלין במילנו, שאותו הנבחרת מפסידה. "זו בעצם קבוצה של אנשים שנוסעת להיוושע, מחכה לגאולה ומנסה להתנתק מהמציאות הנוראה בארץ", אומר הספרי.

לקראת חודש אוקטובר יעלה עיבוד לבמה של ארנולד ווסקר לנובלה מאת אהרון אפלפלד "בדנהיים 1939". מדובר בהפקה שמשלבת ספרות, מוזיקה, תיאטרון, מחול ומוזיקה שכתב במיוחד גיל שוחט. המחזה מתרחש בשנת 1939 בעיירת הקיט האירופית, בה נהנים השמנה והסלתה של היהדות הבורגנית מפסטיבל מוזיקה שנתי ומסרבים לקרוא את הכתובת שעל הקיר המורה על הקטסטרופה שבדרך.

בחודש פברואר תעלה "שירת הקאמרי", הפקה בבימויו של צדי צרפתי, שתתבסס על מחרוזת שירים מהפקותיו השונות של התיאטרון הקאמרי לאורך 60 שנות פעילותו. בין השאר יכללו במופע שירים מתוך ההצגות: "הוא הלך בשדות", "פונדק הרוחות", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", "עוץ לי גוץ לי", "סוחרי גומי", "נפוליון חי או מת", "מלכת האמבטיה", "עלובי החיים" ועוד.

הפקה נוספת שתעלה בפברואר היא ההצגה "הבן הטוב", מחזה ביכורים של העיתונאי יוסי מלמן ("הארץ"), שנכתב בשיתוף פעולה עם רמי דנון שאף יביים. במרכז המחזה עומד מדען שתרם רבות למערכות הנשק המתוחכמות של המדינה ונקרע בין נאמנויותיו המתפצלות למולדת הישנה ולזו החדשה.

שני פרוייקטים נוספים שמועד עלייתם אינו ידוע הם: "פלונטר", שיציג פסיפס של מחזות קצרים של יהודים וערבים על החיים תחת כיבוש ובצל הטרור; ו"זה הים הגדול", מחזה מאת יוסף בר-יוסף על חרדי שהתפקר ועזב את ירושלים לטובת העיר תל-אביב. המחזה, שהועלה בקייב אך מעולם לא הופק בארץ, מצייר את המתח בין קודש לחול שקיים גם כיום בחברה הישראלית. את המחזה אמור לביים אילן רונן, אך לעת עתה תלויה ההפקה במינויו העתידי של רונן לתפקיד מנהלו האמנותי של תיאטרון הבימה.

מייקל פריין, מייק לי וכמובן , שייקספיר

תיאטרון הקאמרי יעלה במהלך העונה הקרובה גם הפקות מן המחזאות העולמית העכשווית, ביניהן שניים ממחזותיו של מייקל פריין. הראשון, עיבוד מחודש בבימויו של לסלי לוטון למחזה "על הקרשים" שיעלה בסוף חודש יוני הקרוב, והשני, "דמוקרטיה", בבימויו של עמרי ניצן, שיעלה על הבמה בסוף חודש אוקטובר.

בחודש ינואר יעלה התיאטרון את "המסיבה של אביגיל", מחזה מאת מייק לי אותו יביים עודד קוטלר. המחזה, שמתרחש בפרבר לונדוני, חושף את פניו המכוערים של עולם בורגני קטן וזחוח דעת. הפקה נוספת שתעלה במהלך העונה היא "לילה טוב אמא" מאת מרשה נורמן. המחזה מציג ערב חושפני בחייהן של אם ובת, במהלכו מנסה האם לשכנע את בתה, הסובלת ממשברים גופניים ומשפחתיים, שלא להתאבד. בהצגה, שמועד העלתה טרם נקבע, יככבו תיקי דיין וקרן מור.

השחקן המבטיח איתי טיראן, ששודרג למעמד של כוכב בתיאטרון הקאמרי בעקבות תפקידו ב"עד ראיה" של סובול, יככב בעונה הקרובה בתפקיד המלט. יצירתו המפורסמת של שייקספיר תזכה לעיבוד חדשני בבימויו של עמרי ניצן, שיציג גרסה מצומצמת עם קאסט של עשרה שחקנים בלבד.

יוג'ין אוניל, טנסי וויליאמס וגם צ'כוב

הקאמרי גם ישתף פעולה עם תיאטרון הבימה בהפקת "מסע ארוך לתוך הלילה", מחזהו של יוג'ין אוניל שזיכה אותו בפרס פוליצר. עדיין לא ברור מי יביים את הפרוייקט שיעלה בינואר 2005, אך השחקנים שישתתפו בו ככל הנראה יהיו יוסי גרבר, מיכה סלקטר, יגאל שדה וגילה אלמגור. המחזה, המבוסס על הביוגרפיה המשפחתית של המחזאי, מציג דינמיקה משפחתית קשה, מלאת אכזריות וחמלה שמנסה להיאבק על קשר מתפורר.

בחודש ינואר 2005 תעלה גרסה מחודשת למחזהו של טנסי וויליאמס, "ביבר הזכוכית", בבימויו של מיכה לבינסון ובכיכובה של ג'יטה מונטה. הפקה קלאסית נוספת היא "הדה גבלר" מאת הנריק איבסן, שתועלה לקראת סוף העונה הבאה. עידו ריקלין יביים ובתפקיד הראשי תופיע שירי גולן.

בשיתוף תיאטרון החאן הירושלמי יעלו את "גן הדובדבנים" מאת צ'כוב. את ההצגה יביים מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן, מיקי גורביץ, וישתתפו בה שחקני שני התיאטרונים.

הפקה נוספת של צ'כוב היא פרי שיתוף פעולה בין הקאמרי לאנסמבל עתים של רנה ירושלמי. הפעם תביים ירושלמי את "שלוש אחיות" על-פי נוסח עברי למחזה מאת דורי פרנס.

לדברי ירושלמי, שיתוף הפעולה עם תיאטרון הקאמרי, שלקח תחת חסותו את האנסמבל, החוגג 15 שנה להקמתו, מצליח להעמיד אותו על הרגליים. מדובר בתקציבים של כ-300 אלף שקל בשנה שמועברים לאנסמבל מתיאטרון הקאמרי ליצירה ולתפעול שוטף. "הקיצוצים בכספי התמיכה הציבוריים לא מאפשרים לנו להעלות בארץ הפקות קודמות כמו 'מיתוס', שעלות העמדתה על הבמה מאוד גבוהה. יוצא שאין לנו השנה משאבים להופיע בארץ, והאנסמבל מופיע רק בפסטיבלים בחו"ל, אליהם הוא מוזמן מכיוון שהעלויות מוטלות על המזמין".