יש חדש ב"מארב"

השקת מגזין מקוון חדש בתקופה שבה נשמעים דיבורים על בועה כלכלית שנייה וחזרת ההייפ הישן והטוב לעסקי האינטרנט אינה מבשרת טובות, בייחוד כאשר מדובר באתר תוכן שמתכוון לכוון גבוה מעל לעיני רוב הגולשים ומצהיר על כוונתו "להשפיע על השיח הציבורי".

"מארב", מגזין מקוון לענייני אמנות, תרבות ומדיה, שהושק אתמול רשמית, כולל תכנים מגזיניים איכותיים ברמה גבוהה אך לא אקדמית, מהסוג שמקובל לעלעל בכתבי עת כרומו. "יהיו גם תכנים עממיים, שיתאימו לקהל הרחב, וגם כאלה שידרשו רקע מוקדם באמנות. אבל כל היופי הוא ברבדים השונים באתר", הגדיר עורך האתר, רונן אידלמן את הבייבי החדש.

מאחורי "מארב", עומדים אמנים ואנשי מדיה ותיקים, כמו אנשי המערכת האמן מיכאל קסוס-גדליוביץ, יועץ תחום האמנות הפלסטית באמנות לעם, גלית אילת, אמנית ומנהלת המרכז לאמנות דיגיטלית, המוזיקאי אורי דרומר, אסף שור, ירדן לווינסקי (ממייסדי אתר קונספציה), רני לבנון ודוד דניאל, והמעצבים גיא שגיא ומושון זר אביב.

אידלמן עצמו הוא עיתונאי, מעצב ופעיל חברתי. בעבר הקים וערך את מגזין התרבות "42 מעלות", מגזין "כאן", "עוד!", כתב בעיתונים בארץ ובעולם על אמנות ופוליטיקה והיה פעיל בקבוצת אינדימדיה.

הרצל, אוננות, פיצה וניו מדיה

ב"גיליון" הראשון למשל, המוקדש לנושא הגאולה והמשיחיות, מתפרסמות זו לצד זו חשיפה ראשונה של טקסט מספרו העתידי של האמן עמוס קינן, מאמר וקומיקס של גלנדון על הגאולה שבפיצה, ניתוח של הגאולה שבאוננות, פרויקט אלטנוילנד, במסגרתו מגיבים אמנים ישראלים על טקסטים של הרצל, פרויקט צילומים מההתנחלות תקוע, מאמר על משיחיות וטכנולוגיה פרי עטו של ירדן לווינסקי ועוד.

"אנחנו רוצים לפתח את הדיון בנושא ניו מדיה, ולטפל על אמנות שלא מוצגת במוזיאונים או גלריות. נט ארט למשל, ומדיה דיגיטלית הם חלק גדול מזה", אומר אידלמן.

האתר משלב בין תכנים חדשותיים מעולם התרבות והאמנות בארץ ובעולם, מדריך אירועים, ביקורות וטורים אישיים כמו זה של המוזיקאי אורי דרומר, המוקדש למוזיקאי ולמלחין יוסי מר חיים או טור של אפי וייס העוסק בהשפעות התרבותיות של אפקטים טכניים בווידאו.

תגובות נלהבות

 "מארב" צפוי להתעדכן ברמה כמעט יומיומית, כאשר מדורי החדשות והאירועים יתעדכנו באופן טבעי בתדירות גבוהה יותר, אולם אידלמן מבטיח כי גם מאמרים, ביקורות וכתבות נרחבות יותר יעודכנו לפחות פעמיים או שלוש בשבוע. "קהל היעד אליו פונה המגזין כולל את כל מי שמתעניין באמנות, תרבות ומדיה במובן התרבותי ולא הטכנולוגי שלה. אני חושב שזה קהל די רחב", מסביר אידלמן.

הוא מספר, כי מאז הושק האתר התקבלו תגובות נלהבות רבות. "יש צמא לאנשים חדשים, שרוצים להגיד דברים חדשים", הוא מאמין, וקושר את החיפוש אחר קולות חדשים גם לתופעת הבלוגים. לדבריו, מאז שלחו אנשי המערכת הודעה לעיתונות על עליית האתר בשבוע שעבר, התקבלה כמות מפתיעה של טקסטים ששלחו הגולשים.

תנאי פתיחה טובים

למרבה השמחה, האתר החדש נהנה מתנאי פתיחה טובים במלחמת ההישרדות העסקית באינטרנט. מארב הוא אתר התוכן הראשון בישראל שנהנה מתקציבים ציבוריים, וזוכה לתמיכה כספית מטעם משרד החינוך, המרכז לאמנות לעם והמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון (הממומן בחלקו על ידי עיריית חולון).

"האינטרנט מתפתח ומשתנה כל הזמן. מה שהיה נכון לפני שלוש שנים לא חייב להיות נכון להיום", טוען אידלמן בהקשר לשאלה על אורך הנשימה של אתר תוכן עצמאי עם אוריינטציה תרבותית-אמנותית. "מבחינה כלכלית המודל שלנו הוא "סנונית" (אתר הממומן מתרומות ותמיכה ציבורית) ולא Salon, שמבחינת תכנים אני מאוד מעריך אותו". ראוי לציין בנקודה זו, כי גם "סנונית" נאלצה לגבות תשלום עבור אתר "גלים" כדי להבטיח את המשך פעילותו.

אתם לא חוששים שהמימון הציבורי ישפיע על התכנים?

מכירה היא רק חלק מההצלחה"

אידלמן מאמין כי "אם האתר יעודד ישפיע על סדר היום, הוא יהפוך למשמעותי, ואת ההשפעה הזו אי אפשר למדור על ידי מספר הכניסות לאתר. "הדבר שהופך תערוכה למצליחה", חוזר אידלמן לעולם הלא וירטואלי, "אינו בהכרח מכירת עבודות. זה שילוב של דברים, שמכירה היא רק חלק מהם..לא הייתי משקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיה אם לא הייתי בטוח שזה משהו רציני, ועומדים מאחוריו אנשים רציניים. אני מקבל תחושה שזה משהו שחשוב לאנשים, וזה ימשך עוד הרבה שנים". אפשר רק לקוות כי האופטימיות, הרצון הטוב והמוטיבציה אכן יספיקו כדי להעשיר את הרשת הישראלית בתוכן איכותי בעברית.