השופטת דורנר: "אין לשלול זכות שתיקה מנבחר ציבור"

שופטת בית-המשפט העליון הפורשת, דליה דורנר, פותחת הערב (יום ב') את הפה באשר לזכות השתיקה. בדברים שאולי לא נאמרו במפורש על חקירת משפחת שרון, אך בהחלט כיוונו אליהם, אמרה השופטת לשעבר: "האבחנות שעושים באחרונה בין חשובים ללא חשובים אינן מתקבלות על דעתי".

"כשאדם נחקר", אומרת דורנר, "זכות השתיקה היא זכות שמוקנית לו. לא ייתכן שרק מפני שאדם הוא ח"כ, שר או אדם רם מעלה, תישלל ממנו הזכות הזו על-ידי לחץ ציבורי.

"יש אי הבחנה בין תרבות פוליטית לבין השאלה אם נחקר יכול לכהן בכהונה ציבורית. בהליך הפלילי, כל אדם שווה לאחר. מבחינת תרבות פוליטית, לעצם החקירה יכולות להיות השלכות. אך הפעלת לחץ על אנשי ציבור שנחקרים, וגם להם עומדת חזקת החפות – לחץ שהם יוותרו על זכות השתיקה, אינו לגיטימי, כשם שלא לגיטימי שירשיעו אותם בעיתונות".

השופטת לשעבר הוסיפה כי בזכות השתיקה עושים בדרך-כלל שימוש נרחב עברייני ה"צווארון הלבן", ואישי ציבור. "זוהי איננה זכות מוחלטת, והבוחר בה גם מסתכן. זהו סיכון שנאשם יכול לקחת על עצמו. אין ליטול זכות זו מאדם רק משום שהוא איש ציבור", סיכמה דורנר.

דורנר דיברה במסגרת מושב בנושא זכות השתיקה בכנס השנתי של לשכת עורכי-הדין באילת. לדבריה, "החקירה של שרון עוד תביא לנו פסיקה ענפה".

"להגביל את שעות החקירה"

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי, חבר צוות ההגנה של גלעד שרון, אמר במושב כי במסגרת ההגנה על זכות השתיקה, הוא סבור שיש לקבוע ששופט יהיה רשאי להוציא צו הצגת מסמכים רק לעד, ולא לחשוד.

ליבאי הוסיף כי במקרה של נבחר ציבור, שנחקר בחשד לעבירה שקשורה למילוי תפקידו ושומר על זכות השתיקה בחקירה – אין לאפשר את המשך כהונתו בתפקיד. בנוסף, מציע ליבאי להגביל את מספר שעות החקירה המותרות ביום, משום שלדבריו, החקירות מתישות את החשודים.

ראש המחלקה הביטחונית בפרקליטות המדינה, דבורה חן, שדיברה גם היא בכנס, אמרה: "יש מי שחושב שלזכות השתיקה אין מקום בחברה שמתמודדת עם פושעים ועבריינים. שוכחים שגם לפרקליטות וגם לחברה כולה יש אינטרס שלא יהיו הודאות שווא. כי המשמעות היא שהעבריין האמיתי ממשיך להסתובב ברחובות, ולבצע עבירות. אנשים שממליצים לבטל את זכות השתיקה טוענים שאז למשטרה יהיה יותר זמן ויותר קל לבער עבירות. לא כך הם הדברים, לדעתי".

"לגבי היקף הזכויות", הוסיפה חן, "אפשר להתדיין. אך לגבי ביטולן – לא. הזכויות אינן מוחלטות. יש סוג של פשרה ביניהן, ולכן הן אינן קדושות. לבטל לגמרי זכויות אלה – זה לא בלתי אפשרי, אך צריך לחשוב היטב אם לעשות זאת".

מוקדם יותר היום אמר המשנה לפרקליטת המדינה לשעבר, עו"ד יהושוע רזניק, כי הוא תומך בהקמת גוף של שופט חוקר שילווה חקירת חשודים. רזניק, שהיה בכיר בפרקליטות, טוען כי המשטרה חורגת מסמכותה ומן הדין בחקירות, הפרקליטות מגבה אותה, ובתי המשפט, לדבריו, ממהרים להיענות לבקשות הערכות מעצר, ולכן יש להפקיד את החקירה בידי גוף בלתי תלוי, או לפחות בפיקוח גוף כזה.