ההכרעה כבר נפלה
המכה פוגעת בבטן הרכה של התודעה הישראלית, האמונה בכוחו של צה"ל. אבדות קשות לכוח צבאי מקעקעות את הביטחון הישראלי עוד יותר מהתנהגות בהמית של האויב או רצח של חפים מפשע
יש שוני לא מועט בין שתי התקריות הקשות, שהיכו בצה"ל בתוך 24 שעות ברצועת עזה. המשימה, הרכב הכוח ואפילו מיגונו שונים מהותית. אבל יש ביניהן, על-פי המידע שהגיע מצה"ל אמש, דמיון מצמרר אחד: פעמיים בתוך יממה שהה מספר רב יחסית של חיילים על כלי רכב שבו נמצאה גם כמות גדולה של חומר נפץ. אם אלו פני הדברים, מדובר באי-הפנמה של לקח מבצעי ראשון במעלה, שהועלה כבר בתגובות הראשונות על האירוע בשכונת זייתון. כשתסתיים הלחימה והכוחות ייצאו, תעמוד השאלה הזו בראש רשימה ארוכה של שאלות שצה"ל יצטרך לתת עליהן תשובה.
הברק מכה כנראה באותו המקום פעמיים, וצמד הברקים בעזה בתוך יממה אחת היו קטלניים במיוחד. תדמית של כוח מנצח וכמעט בלתי פגיע, שנבנתה במאות פעולות במהלך שלוש השנים האחרונות, עלתה בשתי להבות אדירות. מי זוכר עכשיו את אינספור הפעמים שבהם נכנסו כוחות גבעתי וההנדסה לאותם מקומות ממש ויצאו בשלום. מי זוכר את "אנחנו מנצחים במלחמה הזאת יום יום", ואת סיכול הניסיונות לנקמה על חיסול יאסין ורנטיסי. משלשום, עזה היא לבנון – ואין קללה גדולה מזו במילון הצבאי הישראלי.
המכה פוגעת בבטן הרכה של התודעה הישראלית, האמונה בכוחו של צה"ל. הזעם על תמונות הזוועה משלשום לא צריך להסתיר עובדה פשוטה אחת: התקרית בשכונת זייתון, כמוה כפיצוץ הנגמ"ש בציר פילדלפי אתמול, לא היו פיגועים. היו פעולות גרילה של אויב, מול צבא סדיר הפועל התקפית. ואבדות קשות לכוח צבאי מקעקעות את הביטחון הישראלי עוד יותר מהתנהגות בהמית של האויב או רצח של חפים מפשע.
במלחמה של ארגון מול מדינה, בוודאי מדינה דמוקרטית, ההכרעה אינה מושגת לא בהשתלטות על שטח ולא בספירת גופות. יחס הנפגעים מול חיזבאללה, כמו מול החמאס והג'יהאד, הוא לטובת ישראל. זה לא משנה הרבה. כשכנופיות רחוב מצליחות לפגוע בצבא סופר-מודרני, ממוחשב וממוגן, איש אינו מונה את יחס נפגעים הכולל או את השמדתן של מנהרה או מחרטה.
כל מי שמדבר על "חומת מגן" שנייה מחיל על המצב בעזה משהו שאינו ממינו. מבצע "חומת מגן" נולד מתוך ההכרה שסיכול פיגועים בלב ישראל מתחיל סמוך ככל האפשר למקום ההתארגנות של החוליה.
צה"ל נפגע שלשום דווקא כשנכנס לתוך עזה. אם מישהו משלה את עצמו שאפשר יהיה להחזיק עיר של יותר ממיליון איש בעזרת חיל מצב קבוע ועוצר מתמיד, הוא מדבר מהרהורי הלב ההולך אחר נקמה ולא מתוך ההיגיון. אם יהיה מבצע גדול בעזה עכשיו, הוא יהיה מבצע נקמה הרבה יותר מאשר משהו בעל תועלת לאורך זמן.
וחוץ מזה, ראש הממשלה ושר הביטחון, שכבר הכריזו שיש לצאת מעזה לטובת עם ישראל, יתקשו להסביר פעולה גדולה של כניסה פנימה רק מפני שקרה אותו דבר בדיוק שממנו הזהירו – נפילת קורבנות במלחמה על מקום לא לנו. ההכרעה לגבי עזה כבר נפלה: ישראל תצא ממנה. עכשיו נשאר רק לראות כמה השפעה תהיה לנו על הזמן והמחיר.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
