שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברצלונה 92': חלום כלכלי, פנזטיה ספורטיבית
    חואן אנטוניו סמראנש הפך את האולימפיאדות לעסק כלכלי משגשג, ג'ורדן, בירד, קרל לואיס ולינפורד כריסטי היו סוכני מכירות מצויינים של החלום האולימפי. ארד וסמדג'ה מכרו את הזכויות בישראל
    חואן אנטוניו סמראנש נבחר לנשיאות התנועה האולימפית ב-1980, כשהתנועה האולימפית נמצאה באחד מרגעי השפל הגדולים שלה. האולימפיאדות בזיכרון הקרוב, למרות רמתן הספורטיבית הגבוהה, ייזכרו כולן לרעה בגלל בעיות טרור, הפסדים כספיים וחרמות פוליטיים. גם המשחקים הראשונים תחת שלטונו של סמארנש, בלוס אנג'לס, נהרסו בגלל חרם הגוש המזרחי.  

     
    חואן אנטוניו סמראנש
    סמראנש (מימין). ספרדי כפול. צילום: אי.פי

     

    אין ספק שהתנועה האולימפית השתקמה תחת שלטונו של סמראנש. האחראי העיקרי לכך היה מן הסתם מיכאיל גורבצ'וב שהפיג את המתח הבינגושי בעולם, אך גם סמארנש, בנקאי ספרדי, עשה רבות לעיצוב דמותה הנוכחית של התנועה האולימפית. חלק ממעשיו של סמארנש שנויים במחלוקת, כמו החלטותיו לפתוח את המשחקים למקצוענים ולתת למעשה לרשתות הטלוויזיה בארה"ב להכתיב את תכניות המשחקים.

     

    דון חואן

     

    אך על עובדה אחת לא ניתן להתווכח. בתקופת סמארנש הפכה התנועה האולימפית לעסק משגשג כלכלית. התנועה האולימפית חשה אסירת תודה לסמארנש, והרבה בזכות העובדה הזאת העניקו לעירו ברצלונה את אירוח משחקי 1992.

     

    בברצלונה עדיין לא התגלתה השחיתות שהתלוותה לשגשוג הכלכלי של שלטון סמארנש, וסמארנש היה יכול לראות את חזונו מתגשם. ראשית, הופעת הפרידה של ברית המועצות תחת דגל "חבר העמים" (הרפובליקות השונות כבר זכו לעצמאות) סימלה את סיום המתח הבינגושי במשחקים. גם נבחרת גרמנית מאוחדת ושובה של דרום אפריקה במשלחת משותפת של שחורים ולבנים, היו עדות לאווירה פוליטית הרבה יותר נוחה.  


    מג'יק ג'ונסון
    קסם כלכלי. מג'יק ג'ונסון (צילום: אי.פי)

     

    שנית, הופעתו של הספורטאי המפורסם בעולם, מייקל ג'ורדן, כמקצוען במדי נבחרת ארצות הברית סימלה את תום עידן הצביעות של החובבנות האולימפית. שלישית, משחקי ברצלונה המחישו את הצד הטוב בהצלחה הכלכלית האולימפית. הם לא הניבו רווחים אדירים לגורמים עסקיים ולוועדה המארגנת, אלא היוו מנוף לפריחה עירונית, שיקום תשתיות ושגשוג העסקים הקטנים בה.

     

    מבחינה ספורטיבית היו משחקי ברצלונה תחרותיים ביותר. מבין 159 המדינות המשתתפות חזרו 64 עם מדליות הביתה. בתחרויות האתלטיקה לא נרשם אפילו ניצחון כפול אחד בתחרויות האישית. בין הגברים קרל לואיס עם מדליות זהב ברוחק ובמרוץ השליחים הביא את מאזנו האולימפי לשמונה מדליות זהב. קווין יאנג, בריצת 400 משוכות, קבע את השיא העולמי היחיד במשחקים. ולינפורד כריסטי הבריטי יצא אחרי שנים ארוכות מצילו של קרל לואיס וזכה בריצת ה-100 מטרים.

     

    חלום של משחקים

     

    תוצאות הנשים נפגעו בגלל בדיקות הסמים המחמירות, אבל הביאו כמה רגעים מרגשים. כמו ניצחונה המרגש של גייל דברס ב-100מטרים, כשנה אחרי שהתאוששה ממחלת גרייבס שכמעט הביאה לקטיעת רגליה. רגע מרגש אחר הייתה הקפת ניצחון משותפת לאלנה מאייר, לבנה מדרום אפריקה, שנוצחה על ידי האתיופית דררטו טולו בריצת ה-10,000.

     

    תחרויות השחייה הבליטו כמה כוכבים אדירים. כריסטינה אגרסזגי מהונגריה זכתה בשלוש מדליות זהב, בשני משחי הגב וב-400 מטרים מעורב. הרוסים שלטו במשחי החתירה כשאלכסנדר פופוב זכה במשחקים ל-50 ו-100 מטרים וייבגניי סאדוביי במשחים ל-200 ו-400. מנצח כפול נוסף היה תמאש דרני ההונגרי שזכה בשני משחי המעורב.

     


    אורן סמדג'ה ג'ודו
    אורן סמדג'ה (צילום: ראובן שוורץ)

     

    האטרקציה המרכזית במשחקים הייתה כנראה נבחרת הכדורסל האמריקנית. במשחקיה לא היה עניין תחרותי רב אבל השילוב של מג'יק ג'ונסון (שהודיע שנה קודם לכן שהוא נשא איידס וופרש מכדורסל מקצועני), לארי בירד במשחקים האחרונים בקריירה שלו, וכמובן מייקל ג'ורדן סחף את דמיון אוהדי הכדורסל בעולם. נבחרת הנשים האמריקנית נראתה מרשימה לא פחות, כשהיא מנצחת בהפרש של 45 נקודות בממוצע את משחקיה, למרות שנוצחה על ידי חבר העמים בחצי הגמר.

     

    המנצח הגדול ביותר של ברצלונה היה מתעמל מביילורוסיה בנבחרת חבר העמים בשם ויטאלי שרבו. בהפגנה של שליטה נדירה זכה שרבו בשש מדליות זהב.

    וגם ישראל, אחרי 40 שנות הופעות אולימפיות זכתה להצלחות ראשונות - יעל ארד זכתה במדליה הישראלית הראשונה, מדליית כסף בג'ודו וכעבור יום, גם כן בתחרויות הג'ודו, זכה אורן סמדג'ה במדליית ארד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים