הקרב עם הוועד: על בעלי מקצוע בבית המשותף
ועד הבית שלכם מעסיק מנקה, חצרן או איש תחזוקה? יכול מאוד להיות שבינו לביניכם מתקיימים יחסי עובד-מעביד. המשמעות: בית הדין לעבודה עלול לחייב אתכם לשלם עבורו ביטוח לאומי, פיצויי פיטורים, דמי הבראה ותשלומים נוספים של אלפי שקלים
רוב אזרחי המדינה גרים בבתים משותפים, שבהם פועל ועד בית. בבתים משותפים רבים מעסיק ועד הבית אנשי מקצוע שונים - כמו מנקה, גנן או איש תחזוקה. אותם אנשי מקצוע מגיעים בדרך כלל לבניין פעם-פעמיים בשבוע למספר שעות, לצורכי עבודתם. לרוב, היחסים בין ועד הבית לאיש המקצוע אינם מתועדים בהסכם כלשהו, והתשלום נעשה במזומן.
בשל העדר התיעוד, היקף המשרה והאופי המזדמן של ההעסקה, ועדי בתים רבים סבורים כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין איש המקצוע. פעמים רבות - טעות בידם. יחסי עובד-מעביד בין הוועד לאיש המקצוע מטילים על ועד הבית חובות ותשלומים נוספים.
לא רק שוועד בית שאינו עומד בחובות אלה מפר את החוק - הוא גם עלול למצוא את עצמו מתמודד עם תביעה בבית הדין לעבודה. "טעות תמימה זו עלולה להסתיים בפסק דין של בית הדין לעבודה הקובע, כי בין איש המקצוע לבין ועד הבית התקיימו יחסי עובד-מעביד", אומר עו"ד יואב מני, היועץ המשפטי של המרכז הישראלי לבנייה. "התוצאה תהיה שהוועד יחויב לשלם בדיעבד לעובד תשלומים שיכולים להגיע לאלפי שקלים, וכן הוצאות משפט".
איך תדעו אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד ביניכם לבין איש המקצוע?
מקובל להבחין בין שני סוגים מרכזיים של מתן שירות: הסוג האחד הוא אדם שנותן שירותים כעובד ואז מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין המעסיק. הסוג השני הוא אדם שנותן שירותים כקבלן עצמאי. אדם המכונה לעתים עצמאי", פרלינסר" או קבלן".
פעמים רבות, הההבחנה אם ועד הבית מעסיק עובד או קבלן עצמאי נעשית בדיעבד, על-ידי בית הדין לעבודה, שאליו פונה המועסק. הפסיקה בנושא מורכבת ולא ניתן לומר בוודאות באילו מקרים ייחשב המועסק לעובד ובאילו מקרים ייחשב לקבלן עצמאי.
עם זאת, בתי הדין לעבודה בוחנים בדרך כלל כמה פרמטרים כאשר הם מבקשים לקבוע אם התקיימו יחסי עובד-מעביד: האם האיש מגיע בקביעות ומבצע מטלה קבועה (אינדיקציה לכך שהוא עובד), או שלפעמים קוראים לו ולפעמים לא (אינדיקציה להיותו קבלן עצמאי); כמה שעות עבודה הוא משקיע בשבוע; האם הוא עושה שימוש בציוד הבניין (אינדיקציה להיותו עובד) או מביא איתו ציוד (אינדיקציה להיותו קבלן עצמאי); האם הוא עובד לבד או מעסיק עובדים אחרים.
ניתן לקבוע כי בדרך כלל, כאשר מדובר בחצרן, עובד ניקיון, איש תחזוקה וכדומה, המגיע בקביעות פעם בשבוע או אפילו פעם בשבועיים, מבצע את אותה עבודה ומקבל תשלום על בסיס תקופתי (נניח, פעם בחודש) - בית הדין לעבודה ייטה לראות בו עובד. לעומת זאת, אדם שפתח עסק עצמאי של מתן שירותי תחזוקה וניקיון והוא רשום כעוסק מורשה, משתמש בכלי עבודה שהוא מביא עמו, מעסיק פועלים אחרים ונותן שירות לוועדי בתים רבים - בית הדין לעבודה ייטה לראות בו קבלן עצמאי ולא עובד.
אילו חובות ותשלומים נוספים חלים על ועד בית כאשר מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין בעל המקצוע?
ראשית, חובה לדווח על העובד לביטוח לאומי ולשלם בגינו ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. עו"ד מני מציין, כי חובה זו לא חלה על מי שעיקר עיסוקו הוא גננות (להבדיל מחצרן, שעוסק לא רק באחזקת הגינה אלא גם באחזקת הבניין ונקיונו).
על ועד הבית לרשום את העובד בביטוח לאומי ולמסור לגביו דיווחים לביטוח לאומי אחת לחצי שנה - ב-10 בינואר וב-10 ביולי. הדיווח יימסר באמצעות פנקס מיוחד, שיישלח על-ידי הביטוח הלאומי לאחר הדיווח הראשון. חלק מהתשלום לביטוח לאומי יבוא משכר העובד ויתרת התשלום תבוא מקופת ועד הבית.
העובד זכאי גם לשורה של זכויות סוציאליות, הקבועות בחוק או בצווי הרחבה. העיקריות שבהן הן הזכות לימי חופשה ומחלה; חובת הודעה מוקדמת על פיטורים, כמו לגבי שכיר; הזכות לקבל פיצויי פיטורים אחרי שנת עבודה, והזכות לדמי הבראה.
כאשר היקף ההעסקה של העובד עולה על 8 שעות בשבוע, ייחשב העובד כעובד יומי" לעניין תשלומי מס הכנסה ועלולה לחול על הוועד חובה לנכות מהכנסת העובד מס במקור.
מה צריך ועד הבית לעשות אם הוא חושב שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין איש המקצוע?
עו"ד אריה דורני, יועץ משפטי ובורר באגודה לתרבות הדיור, אומר כי אם הוועד יודע בוודאות שמתקיימים יחסי עובד-מעביד - למשל, כאשר הוועד מעסיק עובדת ניקיון באופן קבוע פעמיים בשבוע - מומלץ לעגן את מערכת היחסים בהסכם, לשלם עבור העובדת את התשלומים לביטוח לאומי ולהעניק לה את שאר הזכויות המגיעות לעובד. אפשר להתייעץ עם רואה חשבון, ההסתדרות או האגודה לתרבות הדיור בנוגע לכך.
גם אם הוועד סבור שבעל המקצוע הוא קבלן עצמאי, אומר דורני, מומלץ לעגן את היחסים עמו בכתב בצורה חד-משמעית, רצוי בנוכחות עדים (למשל, באסיפת דיירים). הסכם עם קבלן עצמאי צריך לכלול אלמנטים שמאפיינים עבודת קבלן, כמו הוצאת חשבונית והגדרות מפורשות שאין יחסי עובד-מעביד. כך יקטן הסיכוי שביהמ"ש יקבע בעתיד כי התקיימו יחסי עובד-מעביד. חשוב לזכור: אפילו אם תעגנו את היחסים עם קבלן עצמאי בחוזה, בית הדין עלול לקבוע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד עמו ולחייב אתכם בתשלומים הרלוונטיים. בית הדין משקלל את כלל הנסיבות של מערכת היחסים, אבל עיגונם בחוזה מקטין את הסיכוי שיפסוק לרעתכם.
"העסקה ללא הסכם היא פירצה הקוראת לגנב", מסביר דורני. לדבריו, מהרגע שגורם חיצוני מקבל מהוועד תשלום ללא שנחתם הסכם, נפתח בפניו פתח להעלות טענות שונות.
כדי להימנע ממפח נפש ומהוצאות מיותרות, מומלץ להגיע לביהמ"ש מצוידים בהסכם או בתיעוד של אופי העסקת העובד, פירוט התשלומים שקיבל ומהותם - או לפחות רישום אירועים, כולל חילופי מכתבים. אם בכל זאת מסכמים את היחסים בעל-פה, רצוי לעשות זאת בנוכחות עדים.
עו"ד יואב מני אומר, כי אם הוועד סבור שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין איש המקצוע, הדבר החשוב ביותר הוא לשלם עבורו ביטוח לאומי. יש לכך שתי סיבות: ראשית, אי דיווח ואי תשלום ביטוח לאומי עבור העובד הוא עבירה פלילית. שנית, אם העובד ייפגע במהלך עבודתו ויסבול מנכות, סביר שהוא ייגש לביטוח לאומי ויבקש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. אם לא שולם עבורו ביטוח לאומי, המוסד עלול לא להכיר בו ולסרב לשלם לו כספים, או לתבוע את מה ששילם מוועד הבית.
לפנייה לכתב/ת 
בית משותף. לעגן בחוזה
צילום: אורן אגמון
מומלצים
