שתף קטע נבחר
 

המגזין שרגא עולה על היורדים

הרבעון המקוון שרגא עוסק אמנם בנושאים שברומו של עולם, אך מקפיד לעשות זאת בדרך מקורית, שונה ובקיצור - סאטירית. בין השאר תוכלו למצוא שם ראיון עם סרבן מוביל, ואחיו הפיקטיבי של הרמטכ"ל, עם אלניס מוריסט, שבעצם גדלה בקיבוץ דתי ועוד

מי שטוען כי אין סאטירה ראויה ברשת הישראלית מוזמן לאתר המחודש של שרגא, כתב עת "שמבקש להשמיע קול אלטרנטיבי במציאות הישראלית העכשווית".

 

לדברי המייסדים, הכותבים והשותפים לדרך - דוב אברמסון, מעצב ועורך שותף, ואורי גבאי, כותב ראשי ועורך שותף - "שרגא אמנם עוסק באותם נושאים בהם עוסקים הקולות הצרודים והיבשים של עיתונות המיינסטרים, אך קולו הוא ייחודי, צבעוני וססגוני". אין ברירה אלא להסכים.

 

עד כה יצאו לאור שישה גליונות של שרגא, הזמינים גם בדפוס, תמורת שבעה שקלים לגליון או 30 שקלים לכל השישה. את כל הגליונות ניתן לקרוא באתר, בפורמט PDF מעוצב למשעי, גם אם לא ממש נוח לקריאה. כל אחד מהגליונות עוסק בנושא רב משמעות, כמו סרבנות, זיקנה, בחירות, הדולר, מלחמת המפרץ, והגיליון החדש, שעוסק בנושא "הירידה מהארץ", מתפרסם תחת הכותרת "עולה עולה" וביחד עם תמונתו של הזמר יזהר כהן.

 

סאטירה-פארודית משמחת

 

לא מדובר בעוד עיסוק כבד ראש על פרה קדושה זו או אחרת, אלא להיפך: ניתוח פארודי של הנושא, ראיונות פיקטיביים עם האנשים המסמלים אותו, ביקורת דמיונית אך נוקבת ועוד שעשועי משחבה הנפרשים על פני שמונה עמודים. בכל גליון נכללים מדורים קבועים: ראיון מרכזי, פינת הקונספירציה "סרק סרק", פינת הביקורת "את באה לבקר", פינתם של תרשיש ויוסיפון, ושער קדמי ואחורי. 

 

בגליון השני במספר, שיצא בקיץ 2002 והוקדש ל"דולר", מצוטט לכאורה נגיד בנק ישראל, דוד קליין, כשהוא פורש את משנתו הכלכלית: "פשוט חשבתי שאם הדולר יהיה חמש עגול, יהיה יותר קל לחשב". בגליון החמישי, מאביב 2003, שהוקדש ל"מלחמת המפרץ השניה", מופיעים הנשיאים האמריקניים לבית בוש, ומעל תמונותיהם מתנוססת הכותרת "מצא את ההבדלים". מהם? על פי שרגא הם אינם רבים, ומתמצים בכך, ש"הימני (בוש הבן) אינו יודע קרוא וכתוב, והשמאלי (אביו) אינו יודע מימינו ומשמאלו".

 

למרות שלא כל המדורים והגליונות זהים ברמתם, נקודת המבט רעננה, משעשעת וקלילה. גם העיצוב להם זוכים הגליונות אינו נראה כהעתק של מגזין בינלאומי מוביל, אלא פרי דמיונם הפורח של השניים. השימוש בפונטים, ובעימוד שונה מן הרגיל, מצטרפים לטקסט "החתרני", ויחד יוצרים סאטירה-פארודית משמחת. (רוני שני)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים