געגועים למילקי

עינב קטן הפסיקה לאכול עוף בגיל חמש, נועה בנימין לא טועמת מהעוגה במסיבות יום-הולדת, דליק ווליניץ סבור שזו הדיאטה הכי טובה, ונאור קרקואנו מתגעגע לקצפת של המילקי. לא מדובר בקפריזה של בודדים, אלא במעגל רחב של אנשים, שסבורים שלא צריך לאכול כל מה שנותנים לנו.

המגזינים, הפרסומות בטלוויזיה ותרבות הפנאי בישראל מעודדים אותנו לחשוב על אוכל בתור אחת מהנאות החיים הגדולות, עיסוק חושני המהווה פיצוי אולטימטיבי. אבל יש כאלה שמסרבים לשחק את המשחק הזה. הם מתייחסים לאכילה לא רק כאל צורך לספק צרכים, או ליהנות הנאה חושית. עבורם התזונה היא אידיאולוגיה, חלק מעיצוב סולם הערכים המוסרי-חברתי-פוליטי שלהם.

ההגדרה הרחבה לאנשים כאלו היא "טבעונים". רוב הטבעונים הם אנשים שאינם נוגעים בבשר, ובכל מוצר שיש בו רכיבים מן החי. הם נמנעים אף מביצים, מוצרי החלב וחלקם גם מדבש. אבל גם בתוך ההגדרה הרחבה הזו יש זרמים נוספים שאפשר למנות, ולהם יש אפילו רשימת הסתייגויות ממזון רחבה יותר וקיצונית יותר.

יש טבעונים עם חוב מוסרי כלפי בעלי-חיים, הנמנעים מאכילה של כל מוצר המכיל רכיב שנלקח מבעלי-חיים. יש טבעונים שמקריבים את התזונה שלהם למען אמא אדמה, ועבורם, כל פעולה שעושים למזון - שאינה קטיפתו וקילופו - היא פעולה שמקורה באנרגיה שנלקחת מהטבע, בצורת נפט למשל, ופוגעת באקולוגיה. מיעוט שולי של טבעונים טוען גם שבישול האוכל והתעסקות בעיבודו פוגעת בזמן הפנוי, שאמור להיות מוקדש לדברים אחרים, פחות הדוניסטים.

את שורשי הטבעונות העתיקים ביותר בתרבות היהודית אפשר למצוא כבר לפני 2000 שנה, בכת האיסיים שחיה בבית המקדש, ואנשיה דגלו בצמחונות מתוך מניעים מוסריים, טוען דויד נחום, יו"ר אגודת הטבעונים והצמחונים הישראלית, אדם בן 85 שמעיד על עצמו שהוא בריא לחלוטין, לא מבקר בקופת החולים, ועולה בכל בוקר חמש קומות ברגל לעבודתו באגודה. הם התנגדו למנהג הכפרות בהם בעלי חיים משלמים בחייהם על חטאי בני האדם, הוא אומר ומזכיר את הפסוק התנ"כי "כל עשב זורע זרע לכן יהיה לאוכלה". את "לא תרצח" הוא מכיל גם על החי ממניעים מוסרים.

רבים מהטבעונים גם מתנגדים לכל מתן של תרופה קונבנציונאלית שאינה ממרכיבים טבעיים. נחום עצמו אינו נוטל כבר שנים ארוכות תרופות כאלו, ולטענתו, ברוב המקרים, מנוחה במיטה, מים נקיים ואוויר צח מרפאים כל וירוס. הגישה הזו מביאה לא מעט התנגדות על הטבעונות לסוגיה, כאל דרך חיים מסוכנת ומזיקה. 

בנובמבר 2001 הוציאו רשויות הרווחה האמריקאיות מביתם שני פעוטות, שאחת מהם, תינוקת בת שלוש, הגיעה למצב של סכנת חיים: היא שקלה חמישה קילו בלבד, לא בקעו לה שיניים והיא לא יכלה לשבת. הסיבה: הוריה, ג'וזף וסילבה סווינטון,  הזינו אותה במזון על טהרת האגוזים, גרעיני סויה, פירות וירקות. הם האמינו שזה מה שטוב בשבילה. בגין המקרה הוגש נגדם כתב אישום, והם הורשעו בתקיפה מדרגה ראשונה ונשפטו לשנות מאסר רבות. הנושא עורר סערה גדולה בתקשורת האמריקאית, בעיקר משום שהתביעה בקווניס יצאה לא רק נגד ההורים אלא נגד התזונה הטבעונית בכלל, כשיטה מסוכנת ומזיקה.

"אפשר להיות טבעוני לגמרי אם אתה הודי", מבהיר דליק, "הגוף שלנו באופן טבעי לא מייצר B12 וצריך לקבל את זה מבחוץ. אבל אם אתה לא שומר היגיינה , נחשף לחיידקים צואתיים, הגוף מייצר את הוויטמין בכמויות נדיבות. בגלל זה, למרות שההודים לא נוגעים בבשר, יש להם כמויות תקינות, ובעולם המודרני ההיגייני צריך לצרוך תוספים, מחלב או דגים.

"אני מעריך את הטבעונים המוחלטים, בגלל הדאגה לסביבה, וגם ברוב הפרמטרים של הבריאות שלהם הם עושים את הדבר הנכון. בתקופה שהייתי טבעוני הייתי הכי רגוע, הכי שלו, עם השינה הכי טובה, האנרגיות הכי טובות, ואני חושב שביום מן הימים אחזור לטבעונות. פעם חשבתי שאם אתה לא הורג עופות או יונקים, אתה בעצם שופך דם של יצורים פרימיטיביים. לא מזמן ראיתי סרט על דיונונים וקלמארי. מסתבר שאלו היצורים היותר אינטליגנטים עלי אדמות. הם מסוגלים לבצע פעולות מורכבות מאוד".

חלק מתפיסת העולם של הטבעונים מביעה הסתייגות נחרצת מאוכל מעובד, תעשייתי, בגלל התוספים הלא בריאותיים שיש בו, משמרים, שומנים, צבעי מאכל או כימיקלים הידועים באות E. השבוע פורסם בעיתונות סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה שמצא כי 65% מהישראלים בודקים רכיבים תזונתיים במזון שהם קונים. אלו כמובן תוצאות של התרבות הנוכחית, על מכוני הכושר והספא וההתייחסות הכמעט מקודשת לבריאות כסגנון חיים. אבל כשמתחקרים את הטבעונים העכשווים, בעיקר בני הגילאים הצעירים, מתברר שהאג'נדה התזונתית עבורם היא אקטיוויזם חברתי מודרני.

"אני חושבת שהחברה היום מוזנת על ידי מסר כפול", מתלוננת עינב קטן, 27, סטודנטית לתואר שני בהסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, "את פותחת 'אודטה', ומצד אחד יש שם דיאטת כסאח, ומצד שני מתכונים לעוגות שמנת והאדרה של החיים הטובים. זה איזשהו מעגל שלדעתי כולא את האנשים בתוכו. הוא הופך את האנשים לתלויים במוצרי הדיאטות וגם בתדמית של בריאות ונעורים. עובדה שאתה לא שווה בחברה אם יש לך כמה קילוגרמים עודף.

"אני לחלוטין לא חושבת שלהיות בריא זה בהכרח להיות רזה. מצד שני כל הזמן מטפחים איזה סוג של נהנתנות, צרכנות, ומרדף חסר בלמים אחרי משהו שהוא צורך מלאכותי. אובייקט קטן, כמו שמדבר עליו לאקאן. אובייקט שמעורר את הצורך לו עצמו, במקום לספק אותו. במקום להפעיל את אותן מערכות רפלקסיביות שאמורות לגרום לנו לחשוב על מה שאנחנו אוכלים, מה שאנחנו צורכים, משתקים את המערכות האלו, ומכניסים את האנשים לתוך מעגל שלכאורה אין מוצא ממנו".

"אני לא הולכת וקונה מזון לפי החברה שראיתי בפרסומת. אין דבר כזה שפתאום בא לי שוקולד פרה. אני בוחרת מזון על-פי רכיבים וערכים תזונתיים. לאכול דברים שאני באמת צריכה אותם, כדי לגרום לגוף ולמוח שלי לתפקד בצורה יעילה, ולאוו דווקא אוכל שמגיע מתוך תשוקה כוזבת".

"הצמחונות התחילה בגיל 12. לפני כן, בגיל חמש, הפסקתי לאכול עוף, כי אמא שלי הכינה עוף עם פפריקה והחלטתי שזו הכרבולת של התרנגולת ומאז לא נגעתי בעוף. בגיל 12 אמא שלי קנתה כבש לכבוד ראש השנה. ואז היא שלחה אותו לשחיטה, והיא סיפרה לנו את כל סיפורי השחיטה. מאותו רגע החלטתי שאני לא נוגעת בבשר. שום בשר. אחרי כמה שנים התחלתי להיות גם טבעונית".

"לא, מבחינה גופנית הכל אצלי מאוזן לחלוטין. גם מאז הטבעונות, אני מקפידה לשלב דגנים וקטניות, ולאכול חלבון מלא, בגלל שאני רוקדת, ומוציאה המון אנרגיה, גם קוגנטיבית וגם גופנית. את הוויטמינים אני מקבלת מהמזון, חוץ מ-B12. לפני שבועיים עשיתי בדיקת דם והכל תקין לחלוטין".

- ומה תגובת החברה?

"אמא שלי נורא מפרגנת ומכינה מנות במיוחד בשבילי. אני חיה עם אנשים שמקבלים את זה או חלקם חיים ככה. יש רגעים שבהם אני מגיעה לארוחה אצל חברה שהחוג החברתי שלה הוא שונה ממני, ובסופו של דבר כל השיחה סביב השולחן הופכת להיות צורת התזונה של עינב. זה מראה עד כמה הבחירות של אנשים אחרים הן שרירותיות ולא מתוך מחשבה על מה שבחרת. וכשהדברים האלו עולים, אנשים מרגישים כאילו אתה תוקף אותם על איך שהם חיים, למרות שאני באופן אישי מאוד לא ביקורתית. אין לי בעיה עם שום בחירה של אדם סביבי. אבל אני לא מוכנה בשום אופן להרגיש שאני לא שולטת במה שאני מכניסה לפה שלי ובבחירות שלי. זה גם נובע מצורך גדול מאוד בשליטה. רצון תמידי להשתפרות. יש בזה איזושהי בקשה לשלוט גם במה שנכנס לי למוח, כמו במה שנכנס לגוף, מתוך הידיעה שלא תמיד זה אפשרי".

"אני לא חושבת שזה נובע מאשמה, אבל זה כן סוג מסוים של טהרנות. זה גם מצורך נפשי, והוא כן נובע מהדברים שמתחוללים במדינה. זו בחירה שהיא לא אקטיביסטית כמו להירתם לפעילות חברתית ולהשפיע, אלא להרגיש שאני בסדר עם הדברים שאני עושה. האם זה נותן לי את התחושה שאני בסדר? לא בטוח, אבל אני חושבת שגם אם אין אמת או שקר במובן המוחלט, יש נכון יותר ונכון פחות".

"עצם זה שאני שייכת כרגע למדינה מסוימת, לאום מסוים ודת מסוימת, שעושים דברים בשמי, אז לא התזונה שלי תהפוך אותי למוסרית יותר. אולי היא הופכת אותי לפחות מזיקה".

- איך נראה התפריט היומי שלך?

"ארוחת בוקר - דייסת קוועקר עם חלב סויה, אחר כך פרי ואגוזים, בצהריים - דגנים וקטניות מבושלים, עם סלט ירקות, אחר-כך עוד כריך עם טופו או טחינה, ובערב - שתי פרוסות לחם עם טחינה וסלט".

- ואין לך פתאום חשק לאוכל לא בריא?

"בטח שיש לי חשק. אז אני אוכלת. אם מאוד היה בא לי קצפת, הייתי אוכלת. אני לא אוכלת מוצרי חלב, אבל פתאום אני ארגיש שמאוד מאוד בא לי גלידה, ולא תהיה לי גלידה צמחית בסביבה, אני אוכל. בשר אני לא אוכל בשום תנאי".

אתם לא לבד

אכילה, כידוע, היא פעילות חברתית, וכך כנראה גם הדיבור עליה. אתרי האינטרנט בישראל אינם משופעים באתרי תוכן רבים העוסקים בתופעת הטבעונות. אתר אנונימוס, שעוסק בעיקר בצמחונות מוסרית וגם מעט בטבעונות, הוא האקטיבי שבהם. אבל לחסידי התורה יש פורומים: בפורום "צמחונות וטבעונות" בתפוז מתקבצת קבוצה של אנשים צעירים ברובם, שיש להם אג'נדה מוסרית לוחמנית נגד כל שימוש ברכיבים מן החי, והמתת או עינוי חיות למען אכילתן.

"הפורום הוא פורום של עקרונות, והוא שואף שכל אחד יפתח את ערכי המוסר שלו, ויהיה אדם יותר מוסרי ויותר טוב", מספרת נועה בנימין, 21,  גולשת קבועה בקהילה, שחותמת תמיד במשפט "בשר זה לא רצח. רצח נגמר הרבה יותר מהר וגורם פחות סבל לקורבן".

"הפורום עשה אותי יותר מודעת", מוסיפה בנימין, "אנחנו גם נפגשים, והדבר החביב בזה הוא שכל אחד מכין משהו בבית, ואז מביאים אוכל למפגש. מפגשים של הפורום זה ה-מקום לאוכל טוב. אני מכינה אנטי פסטי, או כל מיני מאפים טובים, בלי חלב, בורקסים עם כל מיני מילויים".

- איך את מגדירה את הטבעונות שלך?

"ההגדרה היא הימנעות של צריכת מוצרים מהחי. לא לאכול בשר, חלב ומוצרי חלב, ולא ביצים וגם לא דבש. יש לזה השלכות גם על כל תחומי החיים האחרים -  לא לקנות מוצרים שנוסו על בעלי חיים, לא ללכת עם נעלי עור, לא מוצרים שיש בהם רכיבים מהחי. זה מעבר לתזונה".

- ואיך אדם צעיר כמוך מגיע למסקנות חמורות כאלו?

"אני הגעתי לזה דרך בריאות, האידיאולוגיה הצטרפה אחר כך. הייתי בטיפול נתורופתי, והדבר הראשון שאמרו לי זה לרדת לגמרי מחלב בקר. מסתבר שחלב בקר זה אחד הדברים הפחות בריאים לאנשים, ולא יודעים את זה. חלב בקר מיועד לעגלים שרק נולדו לגדול, זה לא מיועד לבני אדם בכלל. למרות שזה לא עושה לרוב האנשים בעיות בעיכול, הקיבה עובדת מאוד קשה כדי לפרק אותו. זה לא חומר שמיועד להגיע לבני אדם, אין אף חיה בטבע שיונקת חלב של חיה אחרת.

"חשבתי שפרות גדלות ברפת, וככה זה צריך להיות, ולא ידעתי כמה תהליך ייצור החלב מכאיב לפרה, מזיק לה, וכמה החיות סובלות. החיות אף מתות בתהליך הייצור. לפני שנכנסתי לזה לא ידעתי כלום על זה. כשהגעתי לפורום גיליתי לאט לאט שכל התעשיות האלה הן הרבה פחות תמימות ממה שהן נראות".

- יש בטח מחיר לחיים כאלה.

"המחיר שאני משלמת הוא בעיקר חברתי. במסיבות יום הולדת של חברים אני לא יכולה לאכול את העוגה. עוד כמה שנים, אם יהיו לי ילדים, יהיה לי ויכוח אם לגדל אותם כטבעונים או לא, וכל פעם שאני יוצאת עם חברים אני צריכה לוודא שגם לי יהיה מה לאכול במקום שיוצאים אליו. והתגובות? יש כאלה ששואלים למה אני עושה את זה לעצמי, לחלוטין לא מבינים, מבחינתם חיות הן אוכל, פרה שווה סטייק וזהו".

חיים בלי ביסלי

אחרי שנים של צמחונות מקרטעת, עם הפסקות וחוסר משמעת עצמית, החליט נאור קרקואנו, 22, עובד בחנות סטריאו, ללכת על הכל. קרקואנו מתנזר לא רק מחיות וכל מוצריהן, אלא גם ממוצרי חלב, ביצים ודבש. "אני טבעוני מנובמבר 2002. מגיל 13 ניסיתי להיות צמחוני, עד גיל 19, שבו גיליתי את הפורום, ואז התחלתי להיות טבעוני. הפורום חיזק ועודד אותי להמשיך אותי בזה. הבנתי שאני לא לבד, אני לא מיעוט".

- איך הכל התחיל?

"התחלתי בערך גיל 13 להבין מה אני אוכל. בשר תמיד הפריע לי. מילדות אנחנו מקבלים מסר שחיות הם החברים שלנו וצריך לשמור עליהם, אבל בעצם פוגעים בהם כל-כך. אני לא צורך מוצרי חלב, דגים, ביצים או בשר, שום דבר שקשור למשהו מהחי, גם חלקיק קטן מהחי. למשל, ביסלי גריל לא כשר לטבעונים כי יש בו E631 שזה רכיב מהחי. אני גם לא קונה דברים שנוסו על בעלי חיים. משחת שיניים למשל אקנה רק אורביטול, מוצרי ניקיון אקנה סנו, שהיא חברה כשרה לטבעונים. היא לא עושים ניסויים בבעלי חיים".

- יש מה לאכול בחוץ עם האיסורים האלה?

"בפיצה מטר יצאה פיצה טבעונית, בסניף הכשר, גם בסבארו יש פסטות וסלטים. אני אוכל קמח מלא. יש קבבים טבעונים, מכינים אותו מזרעי קוסמת, יש לנו נקניקיות מהצומח, שניצלים מסויה וטופו".

"כן, אחרי כמה שבועות מתרגלים וזה ממש טעים. עכשיו כבר הגיעה גבינה צהובה טבעונית, אני דחפתי את זה, עשיתי המון טלפונים, דחפתי אנשים מהפורום להתקשר ליבואנים, ובסוף הביאו את זה לארץ. לחץ צרכני משפיע".

"הכי התחשק לי פיצה עם גבינה, ברגע שהגיעה גבינה טבעונית, זה כבר לא חסר. אבל רק מילקי חסר לי, זה יהיה נחמד אם יהיה. קשה לחקות קצפת. שטראוס הוציאו את קסם הסויה וזה מאוד טעים. האחים שלי גונבים לי את זה. כמעט הכל יש מקביל, חוץ מהקצפת של המילקי".

המדור "נגד הזרם" מביא את סיפורם של אלה שבוחרים אחרת ושאורח חייהם שונה מהמקובל, ומנסה לבדוק האם יש אלטרנטיבה לדרך החיים הישראלית. עוד ב"נגד הזרם": אנשים שלא רוצים ילדים .