פרופ' אהוד שפירא
מחשב ביולוגי מולקולרי
החידוש: עכשיו, המחשב מסוגל לזהות תנאים אופייניים לסרטן וגם לאבחן סוגי סרטן שונים ולייצר בתגובה אליהם מולקולות תרופה מתאימות. החזון שהנחה את החוקרים בפיתוח המחשב היה: כמו שלמחשבים אלקטרוניים קל לדבר עם מערכות אלקטרוניות אחרות כמו מסך אלקטרוני, מדפסת אלקטרונית וכו', כך, למחשב ביולוגי יהיה קל יותר לתקשר עם סביבה ביולוגית.
זו הפעם הראשונה שהודגם קונספט מסוג זה. הקבוצה יצרה מערכת מולקולרית בה מתקיימות מולקולות המדמות אספקטים מסוימים של תאים חיים. הם הוסיפו למחשב רכיב של קלט ופלט. הקלט מסוגל לקלוט מולקולה מסוימת, שבמקרה של מחלה יש ביטוי של יתר או חסר שלה. הקלט מסוגל לקרוא אם יש חריגה במינונים של אותן מולקולות. מכאן, בעתיד הקלט יהיה מסוגל לקרוא חתימות מולקולריות של סוגים שונים של סרטן. זהו שלב הזיהוי!
אחרי שלב הזיהוי הם הוסיפו רכיב המשחרר מולקולה כפלט. הפלט הוא מולקולת ד.נ.א קצרה. כבר היום, חלק מהתרופות נגד סרטן הן מולקולות ד.נ.א קצרות כך שבעתיד, המחשב עשוי להיות מסוגל גם לזהות את המחלה וגם לפלוט תרופה בהתאם.
הם יישמו את המערכת המולקולרית להדמייה של זיהוי וריפוי של סרטן הערמונית וסוגים שונים של סרטן ריאות. תכנתו את המחשב כך שבצד של האנליזה הוא יהיה מסוגל לזהות חתימה מולקולרית של סוג הסרטן ומהצד של החישוב, הפלט, הוא ישחרר תרופה מתאימה.
פרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע השתתף בתכנית מספר 96.
לפנייה לכתב/ת 
