שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הח"כים אישרו: רק שופט חוקר יבדוק חשדות נגד אישי ציבור
    הכנסת קיבלה ברוב גדול בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ רוני בר-און, הקובעת כי כתב אישום נגד איש ציבור יוגש לבית המשפט רק לאחר ששופט חוקר או ועדה משפטית עצמאית, יקבעו כי יש מקום להעמיד אותו לדין. שר המשפטים תמך. גם מזוז תומך במהלך

    נתיב עוקף פרקליטות? הכנסת קיבלה אחר הצהריים (יום ד') בקריאה טרומית ברוב גדול את הצעת החוק של ח"כ רוני בר-און, הקובעת כי כתב אישום נגד איש ציבור יוגש רק לאחר ששופט חוקר, או ועדה משפטית עצמאית, יקבעו כי יש מקום להעמיד את איש הציבור לדין, וזאת במקום הפרקליטות והמשטרה.

     

     

    שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד תמך בהצעה. במקביל, בוחן היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אפשרות להקמת גוף של שופט חוקר או תובע מיוחד, לא

    בחקירות המתנהלות כבר היום. בכל אופן, גורמים משפטיים טוענים כי הנושא עדיין טעון בדיקה ובחינה של צוותים מקצועיים במשרד המשפטים.

     

    הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת עוד לפני כשנה, אולם ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעה, ואז ח"כ בר-און "משך" אותה. לאחר פרסומים לפיהם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החל לקדם יוזמה חדשה ליצירת ערכאה של שופט חוקר, החליט בר-און להחזיר את הצעת החוק להצבעה בכנסת. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה עוד לפני כן את הצעת החוק.

     

    בר-און אמר היום כי "לו היתה הצעת החוק שלי עוברת כשהוגשה עוד לפני שנה, לא היינו עומדים היום בפני השוקת השבורה של מלחמת מזוז-ארבל. ייתכן והיו מוגשות עתירות לבג"ץ על החלטת השופט החוקר, אולם היה נמנע העימות האישי, שמטיל צל כבד על מערכת המשפט".

     

    עוד אמר בר-און: "במקרים רבים מדי הועמדו לדין אנשי ציבור, ובעקבות משפט ארוך ומייגע נקבע כי הם חפים מפשע. המחיר הכרוך בהעמדה לדין הוא מחיר כבד מאין כמוהו, הרבה מעבר למחיר שמשלם אזרח מן השורה".

     

    ח"כ זהבה גלאון (יחד) אמרה בתגובה: "מדובר בהודאה גלויה ורשמית על קבורת חמור של 'מבחן בוזגלו' ועל שיוויון בפני החוק. הדרך הנכונה להסיר מהיועץ המשפטי לממשלה את ההכרעה בעניינם של בכירים היא באמצעות הפרדה של תפקיד היועמ"ש מתפקיד פרקליט המדינה וכך למנוע את ניגוד העניינים המובנה בין היועץ כמייצג של הממשלה ושריה".

     

    ח"כ אופיר פינס (העבודה) תוקף את שר המשפטים על תמיכתו בהצעת החוק: "מדובר במחטף, זו תמיכה שערורייתית מפני שהממשלה לא גיבשה עמדה התומכת בחוק. ממשלת שרון מדרדרת לתהומות את שלטון החוק בישראל ומנסה למנוע בכל מחיר העמדה לדין של אישי ציבור".

      

    פינס תקף גם את היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז: "לא ברור מי מכתיב במדינה את הטון בנושאים הקשורים להצעת החוק, מזוז או בר און".

     

    לא חדש בישראל

     

    פרופ' עמנואל גרוס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה אומר ששיטת השופט החוקר אינה חדשה בישראל. "עד אמצע שנות ה-60 נהגו להשתמש בארץ בשיטה הזאת. לא רבים יודעים זאת, אבל עד שחוקק חוק סדר הדין הפלילי ב-1965, נותרנו עם מוסד השופט החוקר שהורישו לנו הבריטים במנדט".

     

    לדברי פרופ' גרוס, "המוסד הזה אמנם בוטל ב-65', ואולם הוא הושאר למקרים של מוות בלתי-טבעי. כשיש חשד שמוות נגרם מסיבה לא טבעית, אפשר למנות שופט חוקר, ומתפקידו לחקור ולהנחות את המשטרה להגיע לחקר האמת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
    ההצעה של בר-און
    צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
    צילום: רויטרס
    היועץ מזוז. תומך
    צילום: רויטרס
    צילום: גלי תיבון
    שופט חוקר. בעקבות פרשת ארבל
    צילום: גלי תיבון
    צילום: מאיר פרטוש
    מות מבחן בוזגלו. ח"כ גלאון
    צילום: מאיר פרטוש
    מומלצים